תנ"ך - והלבשת אתם את־אהרן אחיך ואת־בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את־ידם וקדשת אתם וכהנו לי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהִלְבַּשְׁתָּ֤ אֹתָם֙ אֶת־אַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְאֶת־בָּנָ֖יו אִתּ֑וֹ וּמָשַׁחְתָּ֨ אֹתָ֜ם וּמִלֵּאתָ֧ אֶת־יָדָ֛ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם וְכִהֲנ֥וּ לִֽי: (שמות פרק כח פסוק מא)

טקסט וניקוד:

וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָם אֶת־אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת־בָּנָיו אִתּוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם וּמִלֵּאתָ אֶת־יָדָם וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְכִהֲנוּ לִי: (שמות פרק כח פסוק מא)

טקסט בלבד:

והלבשת אתם את־אהרן אחיך ואת־בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את־ידם וקדשת אתם וכהנו לי: (שמות פרק כח פסוק מא)

תיקון קוראים:

והלבשת אתם את־אהרן אחיך ואת־בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את־ידם וקדשת אתם וכהנו לי: (שמות פרק כח פסוק מא)

תרגום אונקלוס:
וְתַלבֵּישׁ יָתְהוֹן יָת אַהֲרֹן אֲחוּך וְיָת בְּנוֹהִי עִמֵיהּ וּתרַבֵּי יָתְהוֹן וּתקָרֵיב יָת קֻרבָּנְהוֹן וּתקַדֵּישׁ יָתְהוֹן וִישַׁמְשׁוּן קֳדָמַי :

רש"י:
והלבשת אותם את אהרן - אותם האמורים באהרן: "חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ ומצנפת (בנוסחנו: מצנפת) ואבנט" (לעיל , ד) , וציץ (ראה לעיל , לו) , ומכנסים כתובים למטה בכולן (להלן , מב). ואת בניו אתו - אותם הכתובים בהן (לעיל , מ). ומשחת אותם - את אהרן ואת בניו - בשמן המשחה. ומלאת את ידם - כל 'מילוי ידים' לשון חינוך: כשהוא נכנס לדבר להיות מוחזק בו מאותו יום והלאה; ובלשון לעז , כשממנין אדם על פקודת דבר , נותן השליט בידו בית יד של עור שקורין 'גנט' , ועל ידו הוא מחזיקו בדבר , וקורין לאותה מסירה 'רווישטיר' (בלעז) , והוא 'מילוי ידים'.

רשב"ם:
והלבשת אותם - כשיוקם המשכן.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ומשחת אתם - בשמן משחת קודש (ראה שמ' ל , כה - ל). ומלאת את ידם - אמר הגאון: פירושו: חיובם; וכן "ומלאו ידו" (יח' מג , כו) - על המזבח. והקרוב אלי , שפירושו: על המעשה; הלא תראה , כי בימי המילואים יִלמַד הכהן המעשה , להרגיל ידו בעבודה; אז תהיה 'מלאה' במעשיה , ולא חסרה. ו'יד' יחזקאל פרשתיו במקומו (לא נמצא בידינו). וכן טעם "מלאו ידכם היום" (שמ' לב , כט) - שתעשו דבר שלם , לשלוח יד להרוג.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
והלבשת אותם את אהרן אחיך - מלת אותם כוללת הכתנת המשובצת והמצנפת והאבנט (ראה לעיל , לט) , שהם בגדי אהרן; גם כוללת הכתנות שאינם משֻבצות , והאבנטים והמגבעות , שהם בגדי בניו (ראה לעיל , מ). וקדשת - בדבור , כמו "טמא יטמאנו" (וי' יג , מד).

רמב"ן:
והלבשת אותם את אהרן אחיך ואת בניו אתו - אותן הכתובים בהם; לשון רבנו שלמה. וטעם אתו - שביום אחד ילבישם כולם וימשחם. ומשחת אותם ומלאת את ידם - כל 'מלוי ידים' לשון חנוך , כשהוא נכנס להיות מוחזק בו מאותו היום והלאה; לשון רבנו שלמה. ולא הבינותי דבריו , היאך יבא לשון 'מלוי ידים' לחנוכת כל דבר?! ומה שאמר הרב , כי בלשון לעז , כשממנין אדם על פקודת דבר נותן השליט בית יד של עור שקורין 'גנט' , ועל אותו בית יד הוא מחזיקו בדבר , והוא 'מלוי ידים' - לא ידעתי אם ירצה הרב לומר , שעל שם הבית יד יקרא החנוך 'מלוי ידים' , ויביא ראיה מן השוטים (ע"פ נדה ל , ב). ודע , כי הענין ההוא להם (לנוצרים) יצא מן התורה , שהוא אצלם קנין החליפין של בועז , וכך מתורגם להם "שלף איש נעלו" (רות ד , ז) - ששולף ה'גנט' שלו; והם אומרים , שהגואל נתן לבועז. וזה מנהגם הוזכר בספרי חכמיהם; והנה דברנו בדברי הבאי. והנכון בלשון 'מלוי ידים' בתורה - שהוא לשון שלמות , כלשון "כי מלאו ימי" (בר' כט , כא); "ובמלאת הימים האלה" (אס' א , ה); "עד יום מלאת" (וי' ח , לג) - בהשלימם; וכן "בכסף מלא" (בר' כג , ט) - מחיר שלם. והטעם , כי הזר , אשר לא תשיג ידו בטהרתו (ע"פ וי' יד , לב) להקריב קרבן או לעבוד עבודת המלכות , הנה ידו חסרה בעבודה ההיא , וכאשר יכשר לעשות כן , הנה ידו שלימה , ראויה לכל העבודות והמלאכות. וכן "מלאו ידכם היום" (שמ' לב , כט) - כי עתה ידכם מלאה בכל עבודת השם , "כי איש בבנו ובאחיו" (שם) עבדתם אותו; או שירמוז להם , כי בזכות זה יהיו נבחרים לעבוד עבודת השם במשכן , כמו שאמר "בעת ההיא הבדיל יי' את שבט הלוי" (דב' י , ח). ודוד המלך אמר לישראל בנדבת הבית: "ועוד ברצותי בבית אלהי יש לי סגולה זהב וכסף נתתי לבית אלהי" (דה"א כט , ג) , ואמר להם: "ומי מתנדב למלאת (בנוסחנו: למלאות) ידו היום ליי'" (שם , ה) - כי בהתנדבם לבנין הבית תהיה ידם שלימה בכל הקרבנות והעבודות , כי אין עבודת ישראל להקדוש ברוך הוא אלא בבית המקדש. וכן 'איל המלואים' בפרשה הזאת (שמ' כט) - שמִלוי הכהנים בו: כי החטאת והעולה לכפר , וזה - למלאת ידם בהקרבה. [(תוספת רמב"ן עצמו:) ומצאתי בתרגום הירושלמי שתרגם "איל המלואים" (שם , לא): "דאשלמותא" , וכן תרגם בכולן לשון 'שלמות'; אבל אנקלוס רדף הענין ולא הקפיד בלשון , כמנהגו במקומות רבים.] ויש מפרשים ומלאת את ידם - שימלא ידם מן הקרבנות; וכן "החפץ ימלא את ידו" (מ"א יג , לג) - שיקריב מהם כרצונו מלא ידיו. והנכון מה שפרשתי; ופרוש "החפץ ימלא את ידו ויהי כהני במות" - שיביא מלואים לו בקרבן כאשר בדה מלבו (ע"פ מ"א יב , לג) לחנכו , ואחרי כן יהיה כהן לבמות; כי בדומה לדרכי התורה יעשו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והלבשת אותם את אהרן אחיך ואת בניו אתו - הראוי לאהרן - לאהרן , והראוי לבניו - לבניו; והם שמֹנה בגדים לכהן גדול וארבעה לכהן הדיוט. ומשחת אותם - בשמן המשחה. ומלאת את ידם - רוצה לומר , שיקריב קרבנם אשר בו יכנסו לקדושת הכהונה , כמו שיזכור אחר זה (שמ' כט).
ריכוז קישורים