תנ"ך - ולקחת
אתם
מידם
והקטרת
המזבחה
על־העלה
לריח
ניחוח
לפני
ה'
אשה
הוא
לה':
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְלָקַחְתָּ֤
אֹתָם֙
מִיָּדָ֔ם
וְהִקְטַרְתָּ֥
הַמִּזְבֵּ֖חָה
עַל־הָעֹלָ֑ה
לְרֵ֤יחַ
נִיח֙וֹחַ֙
לִפְנֵ֣י
יְהוָ֔ה
אִשֶּׁ֥ה
ה֖וּא
לַיהוָֽה:
(שמות פרק כט פסוק כה)
וְלָקַחְתָּ
אֹתָם
מִיָּדָם
וְהִקְטַרְתָּ
הַמִּזְבֵּחָה
עַל־הָעֹלָה
לְרֵיחַ
נִיחוֹחַ
לִפְנֵי
יְהוָה
אִשֶּׁה
הוּא
לַיהוָה:
(שמות פרק כט פסוק כה)
ולקחת
אתם
מידם
והקטרת
המזבחה
על־העלה
לריח
ניחוח
לפני
ה'
אשה
הוא
לה':
(שמות פרק כט פסוק כה)
ולקחת
אתם
מידם
והקטרת
המזבחה
על־העלה
לריח
ניחוח
לפני
יהוה
אשה
הוא
ליהוה:
(שמות פרק כט פסוק כה)
תרגום אונקלוס:
וְתִסַב
יָתְהוֹן
מִיֶדהוֹן
וְתַסֵיק
לְמַדבְּחָא
עַל
עֲלָתָא
לְאִתקַבָּלָא
בְרַעֲוָא
קֳדָם
יְיָ
קֻרבָּנָא
הוּא
קֳדָם
יְיָ
:
עין המסורה:
לריח
-
י"ו:
*שמ'
כט
,
כה
,
מא;
*וי'
ב
,
יב;
ג
,
טז;
ד
,
לא;
ח
,
כא
,
כח;
יז
,
ו;
במ'
טו
,
כד;
יח
,
יז;
כח
,
ו
,
כז;
כט
,
ב
,
ו;
יח'
טז
,
יט;
שה"ש
א
,
ג.
ניחוח
-
ג'
מלא
(בתורה):
שמ'
כט
,
יח
,
כה;
וי'
א
,
ט.
אשה
הוא
ליי'
-
ג':
*שמ'
כט
,
כה;
וי'
ח
,
כא
,
כח.
מסורה גדולה:
לריח
י"ו
ולקחת
אתם
ואת
הכבש
השני
קרבן
ראשית
והקטירם
ואת
כל
חלבה
יסיר
ואת
הקרב
מעל
כפיהם
וזרק
הכהן
והיה
אם
מעיני
אך
בכור
שור
עולת
תמיד
בכורים
ראש
שנה
מלבד
עלת
החדש
ולחמי
שמניך.
אשה
הוא
ליי'
ג'
ולקחת
אתם
מידם
ויקח
משה
אתם
ואת
הקרב
ואת
הכרעים.
מסורה קטנה:
לריח
-
י"ו;
ניחוח
-
ג'
מל';
אשה
הוא
ליי'
-
ג'.
רש"י:
על
העולה
-
על
האיל
הראשון
שהעלית
עולה.
לריח
ניחח
(בנוסחנו:
ניחוח)
-
לנחת
רוח
,
שאמר
ונעשה
רצונו.
אשה
-
לאש
ניתן.
ליי'
-
לשמו
של
מקום.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ולקחת.
כתוב
מידם
,
ובמקום
אחר
"מעל
כפיהם"
(וי'
ח
,
כח);
והדבר
שוה.
ניחוח
-
כפול
החי"ת.
והמבין
סוד
נשמת
האדם
יבין
זה.
אשה
-
תאר
מגזרת
"אש"
(בר'
טו
,
יז);
ובמקום
אחר:
"מן
האש"
(במ'
יח
,
ט).
ר' יוסף בכור שור:
והנפת
אותם
תנופה
-
כאדם
שלוקח
על
ידיו
,
לאמר:
זה
אני
מדרין
(מביא
דורון)
לפני
הקדוש
ברוך
הוא
,
והמשרת
לוקח
ומקטיר;
וכן
חזה
התנופה
ושוק
התרומה
הדרין
והניף
לכהן.
כי
משה
כיהן
בשבעה
ימי
המילואים
,
והחזה
והשוק
היה
לו
למנה
,
כדכתיב
ב'צו
את
אהרון'
(ראה
וי'
ח
,
כט).
תנופה
ותרומה
אחד
הוא
,
אלא
לצחצח
לשון
העברי
,
שלא
לומר
'תנופה'
'תנופה'
או
'תרומה'
'תרומה'
,
אמר
כן.