תנ"ך - ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רביעת ההין יין לכבש האחד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְעִשָּׂרֹ֨ן סֹ֜לֶת בָּל֨וּל בְּשֶׁ֤מֶן כָּתִית֙ רֶ֣בַע הַהִ֔ין וְנֵ֕סֶךְ רְבִיעִ֥ת הַהִ֖ין יָ֑יִן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָֽד: (שמות פרק כט פסוק מ)

טקסט וניקוד:

וְעִשָּׂרֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית רֶבַע הַהִין וְנֵסֶךְ רְבִיעִת הַהִין יָיִן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד: (שמות פרק כט פסוק מ)

טקסט בלבד:

ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רביעת ההין יין לכבש האחד: (שמות פרק כט פסוק מ)

תיקון קוראים:

ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רביעת ההין יין לכבש האחד: (שמות פרק כט פסוק מ)

תרגום אונקלוס:
וְעֶסרוֹנָא סֻלתָּא דְּפִיל בִּמשַׁח כָּתִישָׁא רַבעוּת הִינָא וְנִסכָּא רַבעוּת הִינָא חַמרָא לְאִמְרָא חַד :

עין המסורה:
ועשרן - ב' חסר: שמ' כט , מ; במ' כח , יג. ועשרן - ה' , ג' מלא וב' חסר: שמ' כט , מ; וי' יד , כא; *במ' כח , יג; כט , ד , טו. בלול - ד': שמ' כט , מ; וי' יד , כא; במ' טו , ד , ט. בשמן - ו' רפין: *שמ' כט , מ; *במ' כח , ה; לה , כה; תה' פט , כא; צב , יא; *אס' ב , יב. רבע - ב': שמ' כט , מ; ש"א ט , ח. וכל שם אנש דכותהון. ונסך - ב': שמ' כט , מ; ל , ט.

מסורה גדולה:
בשמן ו' רפ' ועשרן סלת בלול בשמן כתית ועשירית האיפה סלת והצילו העדה את הרצח מיד מצאתי דוד עבדי ותרם כראים קרני ששה חדשים.

מסורה קטנה:
ועשרן - ב' חס'; בלול - ד'; בשמן - ו'; רבע ההין - ל'; ונסך - ב' לא תסכו.

רש"י:
ועשרון סלת - "עשירית האיפה" (שמ' טז , לו) , ארבעים ושלש בצים וחומש ביצה. בשמן כתית - לא לחובה נאמר כתית אלא להכשיר , לפי שנאמר "כתית למאור" (שמ' כז , כ) , ומשמע: למאור ולא למנחות. יכול לפוסלו למנחות? תלמוד לומר כאן: כתית - ולא נאמר "כתית למאור" , אלא למעט מנחות , שאינו צריך כתית , שאף הטחון בריחים כשר בהן. רבע ההין - שלשת לוגין. ונסך - לספלים , כמו ששנינו במסכת סוכה (מח , א - ב): שני ספלים של כסף היו בראש המזבח , ומנוקבין כמין שני חוטמין דקין , נותן היין לתוכו והוא מקלח ויוצא דרך החוטם ונופל על גג המזבח , ומשם יורד לשיתין במזבח בית עולמים , ובמזבח הנחשת יורד מן המזבח לארץ.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
רבע או "רביעית" (במ' כח , ה) - אחד הוא. יש אומרים (ראה רש"י) , כי טעם נסך - להיותו מזוג במים; ודבר הקבלה (ראה סוכה מח , א) אמת.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ועשרון - "עשירית האיפה" (וי' ה , יא). גם ההין - מדה מצרית.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
בשמן כתית - רוצה לומר , שכותשין הזתים ונותנין אותן בסל , והשמן היוצא הוא שמן כתית. והנה זה התנאי אינו לעכב , אלא למצוה. וזה יתבאר ממה שאומר , והוא , שכבר נאמר בענין שמן המנורה "כתית למאור" (שמ' כז , כ) - למדנו מזה , כי למאור לבד יצטרך "כתית" , לא למנחות (ראה משנה מנחות ח , ה). ועוד , שבשאר המנחות לא זכרה התורה זה התנאי , כמו שתמצא זה במנחות הנזכרות בפרשת 'ויקרא' (וי' ב) ובפרשת 'פנחס' בענין המנחות הבאות עם המוספין (במ' כח - כט) , וזה לאות כי לא תקפיד התורה בענין השמן הבא עם המנחות שיהיה כתית. והנה הענין בעצמו יחייב זה , וזה , כי למנורה ראוי שתקפיד התורה שיהיה שמן כתית , כדי שיהיה נאות להעלות נר תמיד; ואולם השמן הבא עם המנחות , לא היו משתמשין בו בדבר יצטרך להקפיד בו שיהיה כתית , וזה מבואר מאד. רובע ההין - היא שלשת לוגין.
ריכוז קישורים