תנ"ך - עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל־מועד לפני ה' אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

עֹלַ֤ת תָּמִיד֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֨ר אִוָּעֵ֤ד לָכֶם֙ שָׁ֔מָּה לְדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ שָֽׁם: (שמות פרק כט פסוק מב)

עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל־מוֹעֵד לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם: (שמות פרק כט פסוק מב)

עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל־מועד לפני ה' אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם: (שמות פרק כט פסוק מב)

עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל־מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם: (שמות פרק כט פסוק מב)

תרגום אונקלוס:

עֲלַת תְּדִירָא לְדָרֵיכוֹן בִּתרַע מַשׁכַּן זִימנָא קֳדָם יְיָ דַּאֲזָמֵין מֵימְרִי לְכוֹן תַּמָן לְמַלָלָא עִמָך תַּמָן :

עין המסורה:

שמה - ה' פסוקים 'שמה שם': שמ' כט , מב; מ"ב ט , ב; יז , כז; יש' לד , טו; דה"א ד , מא. עלת תמיד - ד' (חסר ומלא): *שמ' כט , מב; *במ' כח , ו; יח' מו , טו; עז' ג , ה.

מסורה גדולה:

עלת תמיד ד' עלת תמיד לדרתיכם עלת תמיד העשיה ועשו את הכבש ואחרי כן עלת תמיד.

מסורה קטנה:

עלת תמיד - ד'.

רש"י:

תמיד - מיום אל יום , לא יפסיק יום בינתים. אשר אועד לכם - כשאקבע מועד לדבר אליך , שם אקבענו לבא. יש מרבותינו למדין מכאן (ראה במ"ה יד; או"מ ע' 304 ) , שמעל מזבח הנחשת היה הקדוש ברוך הוא מדבר עם משה משהוקם המשכן; ויש מהם אומרים (שם): מעל הכפרת , כמה שנאמר "ודברתי אתך מעל הכפרת" (שמ' כה , כב) , ואשר אועד לכם האמור כאן אינו אומר על המזבח , אלא על אהל מועד הנזכר במקרא.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

אהל מועד - הנה פירושו: אשר אועד לכם. לדבר אליך שם - רמז למשה לבדו.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

עולת. לדורותיכם - יעשו ככה בבאם אל ארץ כנען; כי לא הקריבו עולות , רק חמשים יום במדבר סיני; וזהו "עולת תמיד העשויה בהר סיני" (במ' כח , ו). כי המשכן הושם בתחתית ההר בקצה המחנה , כי מעורבים היו השבטים. כי באחד לחדש השני החלו לדעת מספר כל שבט ושבט לעשותם דגלים (ראה במ' א - ב). ואחר שנסעו דרך שלשת ימים מהר סיני (ראה במ' י , לג) , היה הארון נוסע בתוך המחנות , וכן היה חונה בתוך המחנות (ראה במ' ב , יז). ועל דרך הסברא , לא הקריבו ישראל עולות וזבחים , רק בסיני לבדו ויום הכפורים בשנה השנית , כי כתוב על עבודת אהרן "ויעש כאשר צוה יי' את משה" (וי' טז , לד). וכן כתוב "הזבחים ומנחה הגשתם לי בית ישראל ארבעים שנה במדבר" (ראה עמ' ה , כה). כי ישראל עמדו במדבר , בתהו ילל ישימון (ע"פ דב' לב , י) , כמו שמונה ושלשים שנה (ראה דב' ב , יד) , ומאין היה להם בכל יום חצי ההין שמן זית (ראה במ' כח , ג - ז) , גם כן יין , ואיך יוליכו עמהם כמו ארבעה עשר אלף הין? ומאין היה להם שני כבשים בכל יום (ראה שם) , ותוספת בשבת ובמועדים (ראה במ' כח - כט)? ואין טענה ממלת "אנחנו ובעירנו" (במ' כ , ד) , כי בקָדֵש היו ושם ישבו , כי כן כתוב (ראה שם , טז); והם ביישוב , וקנו. ובזאת השנה שללו מדין וארץ עוג וסיחֹן , ויהי לכולם מקנה רב. והנה פירש טעם למה נקרא אהל מועד. לכם - לישראל; וככה קריאי העדה (ראה במ' י , ד). לדבר אליך - לבדך - שם. ויפת אמר: אשר אועד לכם - למשה , ולאהרן פעמִים; ורמז לדבר אליך - למשה תמיד; ועדותו: ונועדתי שמה לבני ישראל. ולפי דעתי , בעבור היות אהל מועד שהוא כולל הכל: המשכן ואת כל כליו (ע"פ במ' א , נ) , הארון והשלשה כלים - הוא מקום המועד - יהיה האהל נקדש בכבוד שישב על הכרובים (ראה ש"א ד , ד).

רלב"ג - ביאור הפרשה:

פתח אהל מועד - הוא העֲזרה , כמו שקדם (לעיל , ד). לפני יי' אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם - הוא קדש הקדשים , אשר היה מעיר אל ענין הגעת הנבואה , כמו שזכרנו במה שקדם (ראה התועלת בדעות בענין המקדש וכליו , בקובץ תועלות לרלב"ג , כה , א - כז , יט). ומשם היה נראה רושם מוחש בעת הגעת הנבואה למשה , כמו ענן ומה שידמה לו , להורות על הכונה במה שהיה שם , אשר , עם הוראתו על מציאות הצורות הנבדלות , היה מורה על השפע האלהי אשר בו תהיה הנבואה. והנה זכר זה בזה המקום , להורות על שעיקר הכונה בענין הקרבנות הוא להגיע הנבואה.