תנ"ך - ושמת המצנפת על־ראשו ונתת את־נזר הקדש על־המצנפת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשַׂמְתָּ֥ הַמִּצְנֶ֖פֶת עַל־רֹאשׁ֑וֹ וְנָתַתָּ֛ אֶת־נֵ֥זֶר הַקֹּ֖דֶשׁ עַל־הַמִּצְנָֽפֶת: (שמות פרק כט פסוק ו)

טקסט וניקוד:

וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל־רֹאשׁוֹ וְנָתַתָּ אֶת־נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ עַל־הַמִּצְנָפֶת: (שמות פרק כט פסוק ו)

טקסט בלבד:

ושמת המצנפת על־ראשו ונתת את־נזר הקדש על־המצנפת: (שמות פרק כט פסוק ו)

תיקון קוראים:

ושמת המצנפת על־ראשו ונתת את־נזר הקדש על־המצנפת: (שמות פרק כט פסוק ו)

תרגום אונקלוס:
וּתשַׁוֵי מַצנַפתָּא עַל רֵישֵׁיהּ וְתִתֵּין יָת כְּלִילָא דְקוּדשָׁא עַל מַצנַפתָּא :

עין המסורה:
ונתת - כ"ח חסר (בלישנא): ראה שמ' כה , טז.

מסורה קטנה:
ונתת - כ"ח חס'.

רש"י:
נזר הקדש - זה הציץ. על המצנפת - כמו שפירשתי למעלה (שמ' כח , לז): על ידי הפתיל האמצעי ושני הפתילין שבראשו הקשורין שלשתן מאחורי העורף , הוא נותנו על המצנפת כמין כובע.

רשב"ם:
נזר הקדש - הוא הציץ (ראה שמ' כח , לו).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ושמת - גם איננו רחוק שישים המצנפת באחרונה. והזכיר בתחלת הפרשה המצנפת לפני האבנט (ראה שמ' כח , ד) , כי היא נכבדת ממנו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והלבשת את אהרן את הכתנת - אין ספק שכבר לבשו תחלה המכנסים; אמנם לא זכרה התורה זה , להתרחק מהזכיר דבר ערוה. ואחר לבישתם הכתנת יחגרו אבנט אהרן ובניו , כמו שאמר אחר זה "וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו" (להלן , ט). ואהרן ילבש אחר זה מעיל האפוד , ואחר כן האפוד; וחוגר בחשב האפוד על המעיל , וזהו אמרוֹ: ואפדת לו בחשב האפוד; ועליו ישים החשן ובו יתן האורים והתומים , כמו שנזכר בסוף סדר 'צו': אמר שם "ויתן אל החשן את האורים ואת התומים" (וי' ח , ח). ואחר כן ישים המצנפת על ראשו , ואחר כן יתן נזר הקדש על המצנפת , והוא ציץ הזהב; והציץ היה מול פניו , כמו שאמר בפרשת 'צו': "וישם על המצנפת אל מול פניו את ציץ הזהב נזר הקדש" (שם , ט).
ריכוז קישורים