רש"י:
ואת
בגדי
השרד
לשרת
בקדש
-
אומר
אני:
לפי
פשוטו
של
מקרא
אי
איפשר
לומר
שבבגדי
כהונה
מדבר
,
לפי
שנאמר
אצלם:
ואת
בגדי
הקדש
לאהרן
הכהן
ואת
בגדי
בניו
לכהן.
אלא
הם
בגדי
התכלת
והארגמן
ותולעת
שני
האמורים
בפרשת
מסעות:
"ונתנו
אל
בגד
תכלת"
(במ'
ד
,
יב);
"ונתנו
(לפנינו:
ופרשו)
עליו
בגד
ארגמן"
(שם
,
יג);
"ונתנו
(לפנינו:
ופרשו)
עליהם
בגד
תולעת
שני"
(שם
,
ח).
ונראין
דברי
,
שנאמר
"ומן
התכלת
והארגמן
ותולעת
השני
עשו
בגדי
שרד
לשרת
בקדש"
(שמ'
לט
,
א)
,
ולא
הוזכר
'שש'
עמהם;
ואם
בבגדי
כהונה
,
לא
מצינו
באחד
מהם
ארגמן
או
תולעת
שני
בלא
שש.
בגדי
השרד
-
יש
מפרשים
לשון
עבודה
ושירות
,
כתרגומו:
"לבושי
שמושא";
ואין
לו
דמיון
במקרא.
ואומר
אני
שהוא
לשון
ארמי
,
כתרגום
של
"קלעים"
(שמ'
כז
,
ט)
ותרגום
של
"מכבר"
(שם
,
ד)
,
שהיו
ארוגין
במחט
,
עשויין
נקבים
נקבים
,
'לצדיץ'
בלעז.
רמב"ן:
ואת
בגדי
השרד
-
לא
ידעתי
למה
לא
צוה
תחלה
לעשות
הבגדים
האלה
,
כאשר
עשה
בכל
מלאכת
המשכן
ובבגדי
אהרן
ובניו;
כי
היה
ראוי
שיאמר
לו:
'ועשית
בגד
כליל
תכלת
לכסות
בו
הארון'
(ראה
במ'
ד
,
ו)
,
'ובגד
ארגמן
לכסות
בו
המזבח'
(ראה
שם
,
יג)
,
'ובגד
תולעת
שני
לכסות
בו
השולחן'
(ראה
שם
,
ח)
,
ועתה
,
כאשר
יצוה
על
העושים
,
יכלול
אותם
עם
שאר
המלאכה.
ואולי
לא
היתה
בהם
קפידא
,
וְיעשו
אותם
כרצונם
,
בגדי
שרד
ממין
אחד
לבדו
(ראה
ראב"ע
בפירוש
ב
,
הארוך)
,
והם
עשו
מן
התכלת
והארגמן
ותולעת
שני
(ראה
שמ'
לט
,
א)
,
ולא
רצו
בַּשֵּׁש
,
כי
איננו
נכבד
כמותם.
ואחרי
שנעשו
כן
,
רצה
השם
שיהיה
התכלת
לארון
והארגמן
למזבח
והשָני
לשולחן;
ולכן
הספיק
להם
הצוָאה
בקצרה
כאשר
צוה
על
העושים
,
כי
לדעתם
יעשו
בגדי
השרד.
ואיננו
הגון
שיהיה
בגד
המכסה
עשוי
נקבים
כדברי
רבנו
שלמה
,
אבל
הוא
מלשון
"שריד"
(במ'
כא
,
לה)
,
בעבור
היותם
מין
אחד
כדברי
רבי
אברהם.
[(תוספת
רמב"ן
עצמו:)
כתבתי
זה
הענין
לפי
שטת
רבנו
שלמה;
וכל
זה
איננו
שוה
לי
(ע"פ
אס'
ה
,
יג)
,
כי
מה
טעם
שיאמר
הקדוש
ברוך
הוא
למשה
'ויעשו
בגדי
הקלע'
או
'בגדי
השרידה'
,
בלי
שיבאר
לו
כמה
יהיו
,
שנים
או
מאה
,
וכמה
ארכם
וכמה
רחבם
,
ולמה
יעשו?!
ואין
הענין
מובן
כלל
בדבור
הזה!
ועוד
,
שמזכיר
אותם
לעולם
קודם
בגדי
אהרן
(ראה
שמ'
לה
,
יט;
שמ'
לט
,
א
,
מא).
ועוד:
מה
טעם
לשרת
בקדש?
כי
זה
ירמוז
על
עבודת
הקרבנות
בקדש
,
כמו
שאומר
"או
בגשתם
אל
המזבח
לשרת
בקדש"
(שמ'
כח
,
מג)
,
וכן
"אשר
יבא
אל
אהל
מועד
לשרת
בקדש"
(שמ'
כט
,
ל)
-
לא
על
עבודת
חוץ
ומשא.
ועוד
,
כי
כתוב
"ועשו
את
כל
אשר
צויתיך.
את
אהל
מועד"
וכו'
(לעיל
,
ו
-
ז)
ואת
בגדי
השרד
עד
"ואת
קטרת
הסמים...
ככל
אשר
צויתיך
יעשו"
(להלן
,
יא)
,
ולא
צוה
אותו
תחלה
על
בגדי
השרד
כלל!
והעולה
מדברי
רבותינו
,
כי
בגדי
השרד
הם
בגדי
כהונה
עצמם
,
והוזכר
זה
בגמרא
במסכת
יומא
(עב
,
א
-
ב);
ואם
כן
,
הנכון
שנפרש
בגדי
השרד
-
בגדי
הייחוד
,
כלומר:
בגדים
שיתיחד
בלבישתם
אחד
העם
"הגדול
מאחיו"
(וי'
כא
,
י)
―
מן
"ובשרידים
אשר
יי'
קורא"
(יואל
ג
,
ה);
"השרידים
אשר
שרדו
מהם"
(ראה
יהו'
י
,
כ);
מן
"פליט
ושריד"
(יר'
מד
,
יד)
―
וירמוז
לבגדי
אהרן;
ויקראם
כן
-
שלא
ילבשם
,
רק
יחיד
בדורו:
אהרן
בחייו
,
ואחריו
הכהן
הגדול
אשר
הוצק
על
ראשו
שמן
המשחה
ומלא
את
ידו
ללבוש
הבגדים
(ראה
וי'
כא
,
י).
והכתוב
יזכיר
בגדי
אהרן
לעולם
דרך
כבוד
,
כמו
שאמר
"לכבוד
ולתפארת"
(שמ'
כח
,
ב);
"בגדי
קדש"
(שם
,
ד);
"ציץ
הזהב
נזר
הקדש"
(וי'
ח
,
ט);
ועל
כן
יקראם
'בגדי
השרד'
-
בגדי
מלכות.
וזה
טעם
"את
בגדי
השרד
לשרת
בקדש
את
בגדי
הקדש
לאהרן
הכהן"
(שמ'
לה
,
יט)
-
כי
שב
לבאר
,
וכן
יאמר
בפרשת
'ויביאו
את
המשכן'
(שמ'
לט
,
מא).
ומה
שאמר
בכאן
,
בפרשת
'ראה
קראתי
בשם':
ואת
בגדי
השרד
ואת
בגדי
הקדש
לאהרן
הכהן
-
טעמו
,
שהם
בגדי
שתי
מעלות
,
בגדי
השרד
ובגדי
הקדש:
להגיד
,
שלא
ילבשם
,
רק
אחד
העם
,
בבאו
לשרת
בקדש;
ומפני
שלא
הזכיר
כאן
'לשרת
בקדש'
,
הוסיף
לבאר
שהם
בגדי
שרד
ובגדי
הקדש.
ועוד
באו
כמה
ו"וין
יתרות
בכתוב.
ופירוש
"ומן
התכלת
והארגמן
ותולעת
השני
עשו
בגדי
שרד
לשרת
בקדש"
(שמ'
לט
,
א)
-
שהוא
מבאר
"אלה
פקודי
המשכן"
(שמ'
לח
,
כא)
,
ונתן
חשבון
בזהב
ובכסף
ובנחשת
כמה
הביאו
ישראל
ומה
עשו
בהן
,
בעבור
חשיבותן;
ואחר
כן
אמר
,
כי
"מן
התכלת
והארגמן
ותולעת
השני"
אשר
הובא
להם
"עשו
בגדי
שרד"
,
לא
הוסיף
ולא
גרע
―
ולא
הזכיר
השש
כי
איננו
חשוב
,
ואולי
הביאו
ממנו
הרבה
והותר
―
ושב
לבאר:
"ויעשו
את
בגדי
הקדש
אשר
לאהרן
כאשר
צוה
יי'
את
משה"
(שמ'
לט
,
א)
,
"ויעש
את
האפוד"
(שם
,
ב)
,
וגמר
הענין.]