תנ"ך - ששת
ימים
יעשה
מלאכה
וביום
השביעי
שבת
שבתון
קדש
לה'
כל־העשה
מלאכה
ביום
השבת
מות
יומת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
שֵׁ֣שֶׁת
יָמִים֘
יֵעָשֶׂ֣ה
מְלָאכָה֒
וּבַיּ֣וֹם
הַשְּׁבִיעִ֗י
שַׁבַּ֧ת
שַׁבָּת֛וֹן
קֹ֖דֶשׁ
לַיהוָ֑ה
כָּל־הָעֹשֶׂ֧ה
מְלָאכָ֛ה
בְּי֥וֹם
הַשַּׁבָּ֖ת
מ֥וֹת
יוּמָֽת:
(שמות פרק לא פסוק טו)
שֵׁשֶׁת
יָמִים
יֵעָשֶׂה
מְלָאכָה
וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי
שַׁבַּת
שַׁבָּתוֹן
קֹדֶשׁ
לַיהוָה
כָּל־הָעֹשֶׂה
מְלָאכָה
בְּיוֹם
הַשַּׁבָּת
מוֹת
יוּמָת:
(שמות פרק לא פסוק טו)
ששת
ימים
יעשה
מלאכה
וביום
השביעי
שבת
שבתון
קדש
לה'
כל־העשה
מלאכה
ביום
השבת
מות
יומת:
(שמות פרק לא פסוק טו)
ששת
ימים
יעשה
מלאכה
וביום
השביעי
שבת
שבתון
קדש
ליהוה
כל־העשה
מלאכה
ביום
השבת
מות
יומת:
(שמות פרק לא פסוק טו)
תרגום אונקלוס:
שִׁתָּה
יוֹמִין
תִּתעֲבֵיד
עֲבִידְתָא
וּביוֹמָא
שְׁבִיעָאָה
שַׁבָּא
שַׁבָּתָא
קֻדשָׁא
קֳדָם
יְיָ
כָּל
דְּיַעֲבֵיד
עֲבִידְתָא
בְּיוֹמָא
דְשַׁבְּתָא
אִתקְטָלָא
יִתקְטִיל
:
עין המסורה:
יעשה
-
ל"ו:
ראה
שמ'
כא
,
לא.
יעשה
מלאכה
-
ד'
(כולל:
בשינוי
סדר
המלים
ובחציצה
של
מלה
אחת):
*שמ'
יב
,
טז;
לא
,
טו;
וי'
ז
,
כד;
יא
,
לב.
מסורה גדולה:
יעשה
מלאכה
ד'
וסימנהון
וביום
הראשון
ששת
ימים
דכי
תשא
יעשה
לכל
מלאכה
וכל
אשר
יפל
עליו
מהם.
רש"י:
שבת
שבתון
-
מנוחת
מרגוע
,
ולא
מנוחת
עראי.
קדש
ליי'
-
שמירת
קדושתה
לשמי
ובמצותי.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
שבת
שבתון
-
מפורש
(ראה
שמ'
טז
,
כג).
וטעם
זה
הפסוק
,
לפרש
מה
הוא
חילול
השבת;
והנה
באר
,
שהוא
כל
העושה
מלאכה
ביום
השבת
,
בין
שתהיה
לשם
או
לאדם.
ואבות
המלאכות
-
ידענום
מדברי
קבלה
(משנה
שבת
ז
,
ב).
ומילת
שבת
-
קשה
בדקדוק.
ולפי
דעתי
,
שהת"ו
לשון
נקבה
,
ות"ו
השורש
חסר
,
כי
היה
ראוי
להיותו
על
משקל
"דלקת"
(דב'
כח
,
כב);
ובהתחבר
ת"ו
עם
ת"ו
חִסרו
האחד.
ופתחו
הבי"ת
להורות
על
לשון
נקבה
,
כמלת
'אחת';
גם
"מְשָרַת
את
המלך"
(מ"א
א
,
טו).
על
כן
שבת
-
לשון
נקבה
,
אע"פ
שמצאנו
"עולת
שבת
בשבתו"
(במ'
כח
,
י);
"כל
שומר
שבת
מחללו"
(יש'
נו
,
ו).
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ששת
-
ועוד
הוסיף
לפרש
,
כי
ששת
ימים
מותרין
לעשות
מלאכה.
ובא
מלת
יֵעשה
עם
מלאכה
-
אולי
תחסר
מלת
'כל'
,
או
'דְבַר'
,
'מַעֲשֵׂה';
והנה
חדש
הטעם:
אם
יעשה
מלאכה
בפרהסיא
,
המיתוהו
אתם.