תנ"ך - ועתה אם־נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את־דרכך ואדעך למען אמצא־חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְעַתָּ֡ה אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֶ֗יךָ הוֹדִעֵ֤נִי נָא֙ אֶת־דְּרָכֶ֔ךָ וְאֵדָ֣עֲךָ֔ לְמַ֥עַן אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וּרְאֵ֕ה כִּ֥י עַמְּךָ֖ הַגּ֥וֹי הַזֶּֽה: (שמות פרק לג פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וְעַתָּה אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת־דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא־חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה: (שמות פרק לג פסוק יג)

טקסט בלבד:

ועתה אם־נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את־דרכך ואדעך למען אמצא־חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה: (שמות פרק לג פסוק יג)

תיקון קוראים:

ועתה אם־נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את־דרכך ואדעך למען אמצא־חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה: (שמות פרק לג פסוק יג)

תרגום אונקלוס:
וּכעַן אִם כְּעַן אַשׁכַּחִית רַחֲמִין קֳדָמָך הוֹדַענִי כְעַן יָת אוֹרַח טוּבָך וְאֶדַּע רַחֲמָך בְּדִיל דְּאַשׁכַּח רַחֲמִין קֳדָמָך וּגלֵי קֳדָמָך אֲרֵי עַמָך עַמָא הָדֵין :

עין המסורה:
דרכך - ג' חסר (בלישנא): *שמ' לג , יג; יהו' א , ח; תה' קיט , לז.

מסורה גדולה:
דרכך ג' חס' הודעני נא את דרכך כי אז תצליח את דרכך העבר עיני.

מסורה קטנה:
דרכך - ג' חס'.

רש"י:
ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודיעני נא את דרכיך - מה שכר אתה נותן למוצאי חן בעיניך. ואדעך למען אמצא חן בעיניך - ואדע בזו מידת תגמולך , מה היא מציאת חן שמצאתי בעיניך. ופתרון למען אמצא חן - למען אכיר מציאת החן. וראה כי עמך הגוי הזה - שלא תאמר "ואעשה אותך לגוי גדול" (שמ' לב , י) , ואת אלה תעזוב; ראה כי עמך הם מקדם , ואם בהם תמאס - איני סומך על היוצאים מחלצי שיתקיימו , ואת תשלום השכר שלי בעם הזה תודיעני. ורבותינו דרשוהו במסכת ברכות (ז , א) , ואני ליישב המקראות על אופניהם ועל סדרם באתי.

רשב"ם:
הודיעני נא את דרכך - אתה עצמך תהיה מודיע לנו את הדרך , שתראני דרכיך ואני אלך אחריך.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
מלת ראה אתה אומר אלי - כדברי בן אדם. את אשר תשלח עמי - מי הוא המלאך; כי איננו מיכאל , שאמר עליו "כי שמי בקרבו" (שמ' כג , כא). ואתה אמרת - כאשר היה בהר אמר לו כן , ואם איננו מפורש. והנה אמר: ואתה אמרת: ידעתיך - ואני אפייס , שאדעך; ואתה אמרת... כי מצאת חן בעיני; ופיוסי: למען אמצא חן בעיניך. ועתה שים לבך לדעתי , ודע , כי אמונות צבאות מעלה ומטה - באמונת מחשבות השם; וכנגד המחשבות - הצורות החקוקות , גם כנגד הצורות - הכללים. והיודע מתאחד עם הידוע; על כן אמרו (ראה ברכות ז , א) ב"דעת עליון" (במ' כד , טז) , שהוא יודע וידוע. ודעת הנבראים איננה כן , כי אין היודע הוא הידוע , בעבור העצם. והנה טעם ידעתיך בשם - שמעלת משה דבקה עם הכל , על כן חדש השם על ידו בעולם אותות ומופתים. וטעם הודיעני נא את דרכיך - כי יוצר בראשית , אין כח בנברא לדעתו , כי אם בדרכיו. ומי שיֵדע דרכיו יֵדענו , כי אז יהיה כמו צורה; על כן אמר: הודיעני נא , ואחר כן: ואדעך. וטעם וראה כי עמך הגוי הזה - זאת היא תפילתו בעדם.

ר' יוסף בכור שור:
ואתה לא הודעתני - שבתחילה אמרת: "ושלחתי לפניך מלאך" (לעיל , ב) , ולבסוף אמרת: "הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך" (לעיל , ה); ועדיין לא גליתה לי אם תשלח המלאך אם תלך אתה , מפני שהורידו עדיים כמו שצויתה להם. ואתה אמרת ידעתיך בשם - שתודיעני בשם את אשר תשלח עמי. ומשה היה ירא לומר להקדוש ברוך הוא ולהתפלל לפניו שיבא הקדוש ברוך הוא עמהם , מפני שאמר "פן אכלך בדרך" (לעיל , ג) , וסבר: אם אומַר לפניו שילך עמנו , אהיה חב לישראל; לפיכך אמר: הודיעני נא את דרכיך - אמר בלבו: אשאל לפניו שיודיעני מדותיו , ולפי המדות אדע אם טוב לנו שילך עמנו , אם לא. אבל עדיין לא היה יודע לבחור המוטב להם , ולכך אמר: וראה כי עמך הגוי הזה - ובחר להם המוטב , כי אני איני יודע לבחר. ואמר לו הקדוש ברוך הוא: פני ילכו - אני אלך; כמו "ופניך הולכים בקרב" (ש"ב יז , יא); כי זה מוטב להם , שאלך עמהם. והניחותי לך - ממה שהיה לבך נוקפך , איזה תבחר; הרי בחרתי לך המוטב. ואעפ"י כן שהיה משה ירא עדיין ממה שאמר "פן אכילך בדרך" (לעיל , ג) , מכל מקום הודה , כי ודאי כבוד גדול היה לישראל שילך הקדוש ברוך הוא עמהם , כמו שאמר: ונפלינו אני ועמך מכל העם; כי כל העם שאתה מצליח , אתה שולח לפניהם מלאך להצליחם , ואם תשלח לפנינו מלאך - הרי אנו כאחד מהם , ולפיכך: אם אין פניך הולכים , אל תעלינו מזה , כי במה יוָדע? אבל אם תלך עמנו , הרי אנו נפלינו מהם , ששכינתך תלך עמנו.

רמב"ן:
ויאמר משה אל יי' ראה אתה אומר אלי - היה זה בהר סיני בעלותו שם בתשעה עשר בתמוז , ולא הוצרך הכתוב לומר 'ויעל משה אל יי' ויאמר אליו ראה אתה אומר אלי' , כי כל עת היות הכבוד שוכן בהר סיני , בידוע ששם הדבור; וכן אמר "ועתה אעלה אל יי'" (שמ' לב , ל) , ואמר "וישב משה אל יי'" (שם , לא) , ששב אל המקום אשר עמד שם את פני יי' (ע"פ בר' יט , כז). ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי - שאמרת לי "הנה אנכי שולח מלאך" (שמ' כג , כ) , אין זה הודעה , שאין אני חפץ בו; לשון רבנו שלמה. ואיננו נכון בלשון הכתוב; ועוד , כי למה יאמר עתה כן , ובעת שנאמר לו הדבור ההוא שתק ממנו , וכי יבקש עתה להרויח בעבור מעשה העגל? אבל הענין , כי הקדוש ברוך הוא אמר בכאן למשה: "ושלחתי לפניך מלאך" (לעיל , ב) , ומשה אמר לו: לא הודעתני מי הוא המלאך שתשלח עמי , אם הוא המלאך הראשון ששמך בקרבו (ראה שמ' כג , כ) , וזה טעם ואתה אמרת ידעתיך בשם - שידעתני ותרוממני בשמך; וכן כתב רבי אברהם (בפירוש ב , הארוך , להלן , כא). ועל דעתו , המלאך אשר יבחרו בו הוא מיכאל - הבין בטוב שכלו בפסוקים , כי המלאך הראשון רצוי למשה ולישראל; אבל לא יוכל לדעת האמת , כי לא שמע ולא ינבא.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
אמר משה אל השם יתעלה: ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה אל הארץ אשר נשבעתי לתת להם , ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ממלאכיך להנחיל לישראל את הארץ , ולזה לא ידעתי אם יספיק לי זה , אם לא. ואמנם אמר זה , כי אם היה זה המלאך השכל הפועל , יספיק לו; וזה מבואר למי שעיין בדברינו ברביעי ובששי מ'ספר מלחמות יי''. וגם כן הנה אתה אמרת , שידעת אותי בשם ומצאתי חן בעיניך , באופן שתדבק השגחתך בי; ועתה אשאל ממך , אם מצאתי חן בעיניך שתשגיח בי , להודיעני דרכי השגחתך בנמצאות , ובזה אדע עצמוּתך; כי הפעולה מורה על הפועֵל , וממנה יעמוד האדם על אמתת עצמוּת השם יתעלה , לפי מה שאפשר , כמו שבארנו בחמישי מ'ספר מלחמות יי''. והנה ידיעתי אותך תהיה סבה שאמצא חן בעיניך יותר ממה שאני מוצא עתה , כי השגחת השם יתעלה תדבק יותר באשר ידעהו ידיעה יותר שלימה , כמו שבארנו ברביעי מ'ספר מלחמות יי''. ואשאל ממך עוד , שתראה כי הגוי הזה לבדו הוא עמך , ולזה ראוי שתחמול עליהם ותדבק השגחתך בהם.
ריכוז קישורים