תנ"ך - ויאמר
פני
ילכו
והנחתי
לך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּאמַ֑ר
פָּנַ֥י
יֵלֵ֖כוּ
וַהֲנִחֹ֥תִי
לָֽךְ:
(שמות פרק לג פסוק יד)
וַיֹּאמַר
פָּנַי
יֵלֵכוּ
וַהֲנִחֹתִי
לָךְ:
(שמות פרק לג פסוק יד)
ויאמר
פני
ילכו
והנחתי
לך:
(שמות פרק לג פסוק יד)
ויאמר
פני
ילכו
והנחתי
לך:
(שמות פרק לג פסוק יד)
עין המסורה:
ויאמר
-
י'
ראשי
פסוקים
בתורה:
בר'
טו
,
ח;
טז
,
ח;
יח
,
ג;
יט
,
ז;
כד
,
יב
,
לד;
ל
,
כח;
שמ'
לג
,
יד
,
יח;
דב'
לג
,
ב.
ויאמר
-
צ"א
(בפתח):
ראה
שמ'
לב
,
ה.
והנחתי
-
ב'
חסר:
*שמ'
לג
,
יד;
יח'
טז
,
מב.
רש"י:
ויאמר
פני
ילכו
-
כתרגומו;
לא
אשלח
עוד
מלאך!
אני
בעצמי
אלך;
כמו
"ופניך
הולכים
בקרב"
(ש"ב
יז
,
יא).
רשב"ם:
פני
ילכו
-
אני
בעצמי
אלך
,
כמו
שבקשת;
כדכתיב
"ופניך
הולכים
בקרב"
(ש"ב
יז
,
יא).
והניחותי
לך
-
אלך
עמך
לכבוש
את
הארץ
,
עד
שאניח
לך
מכל
אויביך
מסביב
,
כדכתיב
"עד
אשר
יניח
יי'
לאחיכם
ככם"
(דב'
ג
,
כ)
,
"והיה
בהניח
יי'
אלהיך
לך
מכל
אויביך"
וגו'
(דב'
כה
,
יט).
והמפרש
והניחותי
לך:
נחת
רוח
אעשה
במה
שאעשה
בקשתך
-
שטות
הוא;
וכי
בכל
דברים
שהיה
הקדוש
ברוך
הוא
מתרצה
לבקשת
משה
יאמר
לו
והניחותי
לך?
והלא
ייתור
לשון
(הוא
,
ואינו
לשון)
חכמה.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
אמר
הגאון:
פני
-
חמתי
,
כמו
"ופניה
לא
היו
לה
עוד"
(ש"א
א
,
יח).
והנה
מה
יעשה
במלת
ילכו;
"אם
אין
פניך
הולכים"
(להלן
,
טו)?
ולפי
דעתי
,
כי
פירוש
פני
-
אני
בעצמי;
כמו
"ופניך
הולכים
בקרב"
(ש"ב
יז
,
יא).
ר' יוסף בכור שור:
ואתה
לא
הודעתני
-
שבתחילה
אמרת:
"ושלחתי
לפניך
מלאך"
(לעיל
,
ב)
,
ולבסוף
אמרת:
"הורד
עדיך
מעליך
ואדעה
מה
אעשה
לך"
(לעיל
,
ה);
ועדיין
לא
גליתה
לי
אם
תשלח
המלאך
אם
תלך
אתה
,
מפני
שהורידו
עדיים
כמו
שצויתה
להם.
ואתה
אמרת
ידעתיך
בשם
-
שתודיעני
בשם
את
אשר
תשלח
עמי.
ומשה
היה
ירא
לומר
להקדוש
ברוך
הוא
ולהתפלל
לפניו
שיבא
הקדוש
ברוך
הוא
עמהם
,
מפני
שאמר
"פן
אכלך
בדרך"
(לעיל
,
ג)
,
וסבר:
אם
אומַר
לפניו
שילך
עמנו
,
אהיה
חב
לישראל;
לפיכך
אמר:
הודיעני
נא
את
דרכיך
-
אמר
בלבו:
אשאל
לפניו
שיודיעני
מדותיו
,
ולפי
המדות
אדע
אם
טוב
לנו
שילך
עמנו
,
אם
לא.
אבל
עדיין
לא
היה
יודע
לבחור
המוטב
להם
,
ולכך
אמר:
וראה
כי
עמך
הגוי
הזה
-
ובחר
להם
המוטב
,
כי
אני
איני
יודע
לבחר.
ואמר
לו
הקדוש
ברוך
הוא:
פני
ילכו
-
אני
אלך;
כמו
"ופניך
הולכים
בקרב"
(ש"ב
יז
,
יא);
כי
זה
מוטב
להם
,
שאלך
עמהם.
והניחותי
לך
-
ממה
שהיה
לבך
נוקפך
,
איזה
תבחר;
הרי
בחרתי
לך
המוטב.
ואעפ"י
כן
שהיה
משה
ירא
עדיין
ממה
שאמר
"פן
אכילך
בדרך"
(לעיל
,
ג)
,
מכל
מקום
הודה
,
כי
ודאי
כבוד
גדול
היה
לישראל
שילך
הקדוש
ברוך
הוא
עמהם
,
כמו
שאמר:
ונפלינו
אני
ועמך
מכל
העם;
כי
כל
העם
שאתה
מצליח
,
אתה
שולח
לפניהם
מלאך
להצליחם
,
ואם
תשלח
לפנינו
מלאך
-
הרי
אנו
כאחד
מהם
,
ולפיכך:
אם
אין
פניך
הולכים
,
אל
תעלינו
מזה
,
כי
במה
יוָדע?
אבל
אם
תלך
עמנו
,
הרי
אנו
נפלינו
מהם
,
ששכינתך
תלך
עמנו.
רמב"ן:
וטעם
פני
ילכו
-
על
דעת
כל
המפרשים:
אני
בעצמי
אלך;
והביאו
לו
דומה:
"ופניך
הולכים
בקרב"
(ש"ב
יז
,
יא).
וטעם
אם
אין
פניך
הולכים
,
על
דעת
רבנו
שלמה:
בזה
אני
חפץ
,
כי
על
ידי
מלאך
לא
תעלנו
מזה.
וחלילה
שיאמר
אם
אין
פניך
הולכים
אחרי
שהבטיחו
פני
ילכו!
ורבי
אברהם
פירש
(בפירוש
ב
,
הארוך
,
להלן
,
כא)
,
כי
השם
אמר:
אני
בעצמי
אלך
והניחותי
לך
-
לבדך
,
כי
עמך
לבדך
אלך
,
ומשה
השיב:
אם
אין
פניך
הולכים
עם
הגוי
כולו
,
אל
תעלנו
מזה;
ולכך
אמר:
תעלנו
,
בלשון
רבים.
גם
זה
איננו
מתוקן
,
כי
משה
אמר
תחלה:
"לא
הודעתני
את
אשר
תשלח
עמי"
(לעיל
,
יב)
-
בלשון
יחיד;
והנה
גם
בעת
רצון
,
קודם
החטא
,
אמר
"הנה
אנכי
שולח
מלאך
לפניך
לשמרך...
ולהביאך"
(שמ'
כג
,
כ)!
ואם
ידבר
עם
ישראל
-
גם
זה
בעבורם
יאמר
כן.
ועוד
,
אם
כן
היה
משה
מבקש
שיודיענו
מי
המלאך
שישלח
עמו
,
והנה
היה
רוצה
במלאך
שנאמר
בו
"כי
שמי
בקרבו"
(שם
,
כא)
,
והשם
ענהו
בטובה
כפולה
ומכופלת
יותר
ממה
ששאל
,
שילך
הוא
בעצמו!
אבל
הפרשה
הזאת
אי
אפשר
להולמה
למי
שלא
שמע
בסתרי
התורה;
וכך
הוא
הענין
על
דרך
האמת
,
כי
משה
אמר:
"ואתה
לא
הודעתני"
מי
המלאך
"אשר
תשלח
עמי"
(לעיל
,
יב)
,
ובקש
שיקיים
לו
שני
דברים
שאמר
לו:
האחד
-
"ידעתיך
בשם"
(שם)
,
כלומר:
שאוָדע
בשמי
,
בעבורך;
ויתכן
שיהיה
"ואתה
אמרת"
(שם)
-
זה
ממה
שאמר
לו
"ושמי
יי'
לא
נודעתי
להם"
,
כאשר
פירשתיו
(שמ'
ו
,
ג).
והדבר
השני:
"וגם
מצאת
חן
בעיני"
(לעיל
,
יב)
-
שיהיה
מוצא
חן
,
והוא
דבקות
הדעת;
ואמר:
"ועתה
אם
נא
מצאתי
חן
בעיניך"
(לעיל
,
יג)
,
במדת
הדין
,
"הודיעני
נא"
(שם)
נתיבות
הדרכים
כאשר
אתה
נודע
בשמך
,
"ואדעך"
(שם)
,
ליחדך
,
"למען
אמצא"
החן
הגדול
,
"וראה
כי
עמך
הגוי
הזה"
(שם)
-
אתה
אביהם
והם
בניך.
ולזה
יתכון
אנקלוס
שאמר:
"וכען
אודעני
כען
ית
אורח
טובך
ואדע
רחמך".
אז
ענה
לו
הקדוש
ברוך
הוא:
פני
ילכו
-
מלאך
הברית
אשר
אתם
חפצים
(ע"פ
מל'
ג
,
א)
שבו
יראו
פני
,
שעליו
נאמר
בעת
רצון
(ע"פ
יש'
מט
,
ח)
"כי
שמי
בקרבו"
(שמ'
כג
,
כא)
,
והניחותי
אותו
לך
-
שלא
יתנהג
עמך
במדת
הדין
עזה
,
אלא
במדה
כלולה
ממדת
הרחמים;
מלשון
"והיה
בהניח
יי'
אלהיך
לך
מכל
אויביך"
(דב'
כה
,
יט)
,
והוא
כענין
שנאמר
"וכלה
אפי
והניחותי
חמתי
בם
והנחמתי"
(יח'
ה
,
יג).
אז
ענה
משה:
אם
אין
פניך
הולכים
בעצמך
ובכבודך
,
אל
תעלנו
מזה;
שתהיה
עמנו
פנים
בפנים
,
כי
כן
היו
התנאין
בפרשת
'וארא'
(שמ'
ו
,
ו
-
ח)
,
וכן
הזכיר
למעלה
"בכח
גדול
וביד
חזקה"
(שמ'
לב
,
יא).
והנה
יבקש
,
שיעלה
אותם
אל
הארץ
בכח
גדול
וביד
חזקה
,
כאשר
הוציאם
בהם
ממצרים.
רלב"ג - ביאור המילות:
פני
ילכו
-
רוצה
לומר:
השגחתי;
וכן
אם
אין
פניך
הולכים.
או
יהיה
הרצון
בפני
ובפניך
הנזכרים
בזה
המקום
-
השכלים
הנפרדים
,
שהם
אצל
פני
השם
יתעלה
לעוצם
מעלתם;
וכן
"לא
תוכל
לראות
פני"
(בנוסחנו:
את
פני;
להלן
,
כ);
"ופני
לא
יראו"
(להלן
,
כג).
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ובאה
התשובה
למשה
על
הענין
הראשון:
פני
ילכו
עמך
להשגיח
בך
,
והניחותי
לך
מכל
דבר
רע
שיהיה
נכון
לבֹא
עליך.
ונתבאר
מזה
המאמר
,
כי
למשה
לבדו
תהיה
ההשגחה
האלהית
הפרטית;
ולזה
השיב
משה:
אם
אין
פניך
הולכים
עם
ישראל
,
אל
תעלנו
מזה
,
פן
נהיה
מטרה
למקרי
הזמן.