תנ"ך - ויאמר אליו אם־אין פניך הלכים אל־תעלנו מזה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אִם־אֵ֤ין פָּנֶ֙יךָ֙ הֹֽלְכִ֔ים אַֽל־תַּעֲלֵ֖נוּ מִזֶּֽה: (שמות פרק לג פסוק טו)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם־אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל־תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה: (שמות פרק לג פסוק טו)

טקסט בלבד:

ויאמר אליו אם־אין פניך הלכים אל־תעלנו מזה: (שמות פרק לג פסוק טו)

תיקון קוראים:

ויאמר אליו אם־אין פניך הלכים אל־תעלנו מזה: (שמות פרק לג פסוק טו)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר קֳדָמוֹהִי אִם לֵית שְׁכִינְתָך מְהַלְכָא בֵינַנָא לָא תַסְקִנַנָא מִכָּא :

רש"י:
ויאמר אליו - בזו אני חפץ , כי על ידי מלאך אל תעלנו מזה.

רשב"ם:
אם אין פניך וגו' - כלומר , שאם אין אתה בא עמנו , במה יודע איפוא וגו'. ונפלינו אני ועמך וגו' - תחילת בקשה אחרת היא: עוד אני מבקש ממך , שאפלא ואבדל אני לבדי מכל עם ישראל , לדעת כי אני נאמן לנביא ולמוכיח , ויהיו שומעים לדברי; וגם עמך יהיה נפלא , במה שתלך עמהם , מכל העם אשר על פני האדמה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
והשיב משה: אם אין פניך הולכים - עם ישראל. אל תעלנו - בלשון רבים; והפסוק הבא אחריו לעד: "אני ועמך" (להלן , טז).

ר' יוסף בכור שור:
ואתה לא הודעתני - שבתחילה אמרת: "ושלחתי לפניך מלאך" (לעיל , ב) , ולבסוף אמרת: "הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך" (לעיל , ה); ועדיין לא גליתה לי אם תשלח המלאך אם תלך אתה , מפני שהורידו עדיים כמו שצויתה להם. ואתה אמרת ידעתיך בשם - שתודיעני בשם את אשר תשלח עמי. ומשה היה ירא לומר להקדוש ברוך הוא ולהתפלל לפניו שיבא הקדוש ברוך הוא עמהם , מפני שאמר "פן אכלך בדרך" (לעיל , ג) , וסבר: אם אומַר לפניו שילך עמנו , אהיה חב לישראל; לפיכך אמר: הודיעני נא את דרכיך - אמר בלבו: אשאל לפניו שיודיעני מדותיו , ולפי המדות אדע אם טוב לנו שילך עמנו , אם לא. אבל עדיין לא היה יודע לבחור המוטב להם , ולכך אמר: וראה כי עמך הגוי הזה - ובחר להם המוטב , כי אני איני יודע לבחר. ואמר לו הקדוש ברוך הוא: פני ילכו - אני אלך; כמו "ופניך הולכים בקרב" (ש"ב יז , יא); כי זה מוטב להם , שאלך עמהם. והניחותי לך - ממה שהיה לבך נוקפך , איזה תבחר; הרי בחרתי לך המוטב. ואעפ"י כן שהיה משה ירא עדיין ממה שאמר "פן אכילך בדרך" (לעיל , ג) , מכל מקום הודה , כי ודאי כבוד גדול היה לישראל שילך הקדוש ברוך הוא עמהם , כמו שאמר: ונפלינו אני ועמך מכל העם; כי כל העם שאתה מצליח , אתה שולח לפניהם מלאך להצליחם , ואם תשלח לפנינו מלאך - הרי אנו כאחד מהם , ולפיכך: אם אין פניך הולכים , אל תעלינו מזה , כי במה יוָדע? אבל אם תלך עמנו , הרי אנו נפלינו מהם , ששכינתך תלך עמנו.

רמב"ן:
וטעם פני ילכו - על דעת כל המפרשים: אני בעצמי אלך; והביאו לו דומה: "ופניך הולכים בקרב" (ש"ב יז , יא). וטעם אם אין פניך הולכים , על דעת רבנו שלמה: בזה אני חפץ , כי על ידי מלאך לא תעלנו מזה. וחלילה שיאמר אם אין פניך הולכים אחרי שהבטיחו פני ילכו! ורבי אברהם פירש (בפירוש ב , הארוך , להלן , כא) , כי השם אמר: אני בעצמי אלך והניחותי לך - לבדך , כי עמך לבדך אלך , ומשה השיב: אם אין פניך הולכים עם הגוי כולו , אל תעלנו מזה; ולכך אמר: תעלנו , בלשון רבים. גם זה איננו מתוקן , כי משה אמר תחלה: "לא הודעתני את אשר תשלח עמי" (לעיל , יב) - בלשון יחיד; והנה גם בעת רצון , קודם החטא , אמר "הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך... ולהביאך" (שמ' כג , כ)! ואם ידבר עם ישראל - גם זה בעבורם יאמר כן. ועוד , אם כן היה משה מבקש שיודיענו מי המלאך שישלח עמו , והנה היה רוצה במלאך שנאמר בו "כי שמי בקרבו" (שם , כא) , והשם ענהו בטובה כפולה ומכופלת יותר ממה ששאל , שילך הוא בעצמו! אבל הפרשה הזאת אי אפשר להולמה למי שלא שמע בסתרי התורה; וכך הוא הענין על דרך האמת , כי משה אמר: "ואתה לא הודעתני" מי המלאך "אשר תשלח עמי" (לעיל , יב) , ובקש שיקיים לו שני דברים שאמר לו: האחד - "ידעתיך בשם" (שם) , כלומר: שאוָדע בשמי , בעבורך; ויתכן שיהיה "ואתה אמרת" (שם) - זה ממה שאמר לו "ושמי יי' לא נודעתי להם" , כאשר פירשתיו (שמ' ו , ג). והדבר השני: "וגם מצאת חן בעיני" (לעיל , יב) - שיהיה מוצא חן , והוא דבקות הדעת; ואמר: "ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך" (לעיל , יג) , במדת הדין , "הודיעני נא" (שם) נתיבות הדרכים כאשר אתה נודע בשמך , "ואדעך" (שם) , ליחדך , "למען אמצא" החן הגדול , "וראה כי עמך הגוי הזה" (שם) - אתה אביהם והם בניך. ולזה יתכון אנקלוס שאמר: "וכען אודעני כען ית אורח טובך ואדע רחמך". אז ענה לו הקדוש ברוך הוא: פני ילכו - מלאך הברית אשר אתם חפצים (ע"פ מל' ג , א) שבו יראו פני , שעליו נאמר בעת רצון (ע"פ יש' מט , ח) "כי שמי בקרבו" (שמ' כג , כא) , והניחותי אותו לך - שלא יתנהג עמך במדת הדין עזה , אלא במדה כלולה ממדת הרחמים; מלשון "והיה בהניח יי' אלהיך לך מכל אויביך" (דב' כה , יט) , והוא כענין שנאמר "וכלה אפי והניחותי חמתי בם והנחמתי" (יח' ה , יג). אז ענה משה: אם אין פניך הולכים בעצמך ובכבודך , אל תעלנו מזה; שתהיה עמנו פנים בפנים , כי כן היו התנאין בפרשת 'וארא' (שמ' ו , ו - ח) , וכן הזכיר למעלה "בכח גדול וביד חזקה" (שמ' לב , יא). והנה יבקש , שיעלה אותם אל הארץ בכח גדול וביד חזקה , כאשר הוציאם בהם ממצרים.

רלב"ג - ביאור המילות:
פני ילכו - רוצה לומר: השגחתי; וכן אם אין פניך הולכים. או יהיה הרצון בפני ובפניך הנזכרים בזה המקום - השכלים הנפרדים , שהם אצל פני השם יתעלה לעוצם מעלתם; וכן "לא תוכל לראות פני" (בנוסחנו: את פני; להלן , כ); "ופני לא יראו" (להלן , כג).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ובאה התשובה למשה על הענין הראשון: פני ילכו עמך להשגיח בך , והניחותי לך מכל דבר רע שיהיה נכון לבֹא עליך. ונתבאר מזה המאמר , כי למשה לבדו תהיה ההשגחה האלהית הפרטית; ולזה השיב משה: אם אין פניך הולכים עם ישראל , אל תעלנו מזה , פן נהיה מטרה למקרי הזמן.
ריכוז קישורים