תנ"ך - ויאמר
הראני
נא
את־כבדך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּאמַ֑ר
הַרְאֵ֥נִי
נָ֖א
אֶת־כְּבֹדֶֽךָ:
(שמות פרק לג פסוק יח)
וַיֹּאמַר
הַרְאֵנִי
נָא
אֶת־כְּבֹדֶךָ:
(שמות פרק לג פסוק יח)
ויאמר
הראני
נא
את־כבדך:
(שמות פרק לג פסוק יח)
ויאמר
הראני
נא
את־כבדך:
(שמות פרק לג פסוק יח)
עין המסורה:
ויאמר
-
י'
ראשי
פסוקים
בתורה:
ראה
לעיל
,
יד.
ויאמר
-
צ"א
(בפתח):
ראה
שמ'
לב
,
ה.
כבדך
-
ב'
חסר:
שמ'
לג
,
יח;
*נחמ'
ט
,
ה.
רש"י:
ויאמר
הראני
נא
-
ראה
משה
שהיה
עת
רצון
ודבריו
מקובלים
,
והוסיף
לשאול
להראותו
מראית
כבודו.
רשב"ם:
הראני
נא
את
כבודך
-
תמה
על
עצמך:
היאך
מלאו
לבו
למשה
רבינו
להנות
מזיו
שכינה
,
והלא
הכתוב
משבחו
"ויסתר
משה
פניו
כי
ירא
מהביט
אל
האלהים"
(שמ'
ג
,
ו)?!
חס
ושלום!
לא
נתכון
,
אלא
לכרות
לו
ברית
על
שני
דברים
שנתרצה
לו
הקדוש
ברוך
הוא:
על
קירון
של
"ונפלינו
אני
ועמך"
(לעיל
,
טז)
,
ועל
"פני
ילכו"
להניח
לך
מכל
אויביך
(לעיל
,
יד);
וכן
אמר:
הראני
נא
את
כבודך
בכריתות
ברית
על
מה
שהבטחתני.
כמו
שעשה
לאברהם
כשאמר
"במה
אדע"
(בר'
טו
,
ח)
,
וכתיב
"והנה
תנור
עשן
ולפיד
אש
אשר
עבר
בין
הגזרים"
(שם
,
יז)
,
וסמיך
ליה
"ביום
ההוא
כרת
יי'
את
אברם
ברית
לאמר
לזרעך
נתתי"
(שם
,
יח);
אף
כאן
שאל
משה
להקדוש
ברוך
הוא
קיום
ברית
,
ונתרצה
לו
הקדוש
ברוך
הוא
שיראה
לו
בכריתות
ברית
,
כדכתיב
"ויעבור
יי'
על
פניו
ויקרא"
וגו'
(שמ'
לד
,
ו)
,
וכתיב
בתריה
"הנה
אנכי
כורת
ברית
נגד
כל
עמך
אעשה
נפלאות"
(שם
,
י)
-
כמו
שבקשת:
"ונפלינו
אני
ועמך"
וגו'
(לעיל
,
טז)
-
"...
כי
נורא
הוא"
(שמ'
לד
,
י)
-
כדכתיב
"וייראו
מגשת
אליו"
(שמ'
לד
,
ל).
ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויאמר
הראני
נא
את
כבודך
-
פירושו:
כמו
'עצמך';
וכן
"והיה
בעבור
כבודי"
(להלן
,
כב);
והעד
,
שאמר:
"עד
עברי"
(שם)
,
ואמר
"ויעבור
יי'
על
פניו"
(שמ'
לד
,
ו).
ויאמר
הגאון
(אמונות
ודעות
ע'
קי)
,
כי
כבודך
-
הוא
אור
,
בראו
השם
לעתו;
ופרש
"עד
עברי"
(להלן
,
כב)
-
עד
עבור
כבודי;
וטעם
"וראית
את
אחורי"
(להלן
,
כג)
-
האחרון
מהאור
,
כמו
"אחריתו"
(תה'
קט
,
יג);
כי
ראשיתו
-
לא
יוכל
לראותו.
ולפי
דעתי
,
שהכתוב
דבר
כמנהגו.
כי
ידענו
דעת
ברורה
,
כי
אין
השם
גוף;
ואחר
שאיננו
גוף
,
לא
יתכן
שיֵראה
בעין
,
כי
העין
איננה
רואה
כי
אם
המקרים
שהם
בגוף.
על
כן
אמרתי
,
שמלת
הראיני
איננה
במראה
עין;
גם
"ודבר
יי'
אל
משה"
(לעיל
,
יא)
-
איננו
בפה
,
רק
הוא
הדיבור
האמת;
כי
דיבור
הפה
-
דמיון
הוא.
וטעם
"כאשר
ידבר
איש
אל
רעהו"
(שם)
-
שלא
היה
על
יד
שליח
,
שהוא
מלאך;
וזה
הדיבור
-
עם
יוצר
בראשית
ידבר
,
לא
עם
מלאך.
והטעם:
להתאחד
בצורות
שאין
עצם
להם
,
כי
הם
הסולם
לעלות
אל
הנשגב;
וזה
לא
יתכן
לחי
,
בעבור
הגוף;
על
כן:
כי
לא
יראני
האדם
וחי.
וטעם
אעביר
כל
טובי
-
הם
הפנים
,
שהם
כדמיון
'ראשית'
(ראה
לעיל
,
יח).
וקראתי
בשם
-
נפסק;
וכן
"ויקרא
בשם
יי'"
(שמ'
לד
,
ה).
והטעם
,
כי
השם
קרא
השם
בשם.
וטעם
וחנותי
-
אע"פ
שאומר
לך
כי
אני
חנון
ורחום
,
לא
אחון
,
רק
אשר
ארצה
שאחון
,
כאשר
גזרתי
בחכמתי.
וטעם
"על
הצור"
(להלן
,
כא)
-
הוא
הגבוה;
וטעם
"בנקרת"
(להלן
,
כב)
-
בצלו.
וטעם
"ושכתי
כפי"
(שם)
-
כעב
שתכסה
אור
השמש
ולא
תראינה
אותה
העינים.
והנמשל
בו
,
כי
המתאחד
לא
ירגיש
,
ובאותה
העת
יסור
כח
הנשמה
מעל
הגוף.
וקרוב
מזה
הטעם
"וגם
איש
אל
ירא
בכל
ההר
גם
הצאן
והבקר
אל
ירעו"
(שמ'
לד
,
ג).
וזה
היום
היה
למשה
כיום
מעמד
הר
סיני
לישראל
,
גם
קרן
בו
עור
פניו
(ראה
שמ'
לד
,
כט).
ועל
דעת
הקדמונים
(ראה
סע"ר
ו)
-
שהיה
ביום
צום
כיפורים
―
ודעתי
תדענה
במשנה
תורה
(דב'
י
,
א)
―
כי
אמרו
ששלש
פעמים
עמד
בהר
ארבעים
יום.
וכשאתה
חושב
-
שעלה
בשביעי
לסיון
,
וירד
שתי
פעמים
,
האחד
-
בדבר
העגל
(ראה
שמ'
לב
,
טו)
,
והשנית
-
להתפלל
(ראה
דב'
ט
,
כה)
,
והשלישית
-
לפסול
האבנים
(ראה
שמ'
לד
,
ד).
ודע
,
כי
כל
גוף
הוא
מורכב
,
יש
לו
פנים
ואחור.
והנה
השמש
,
שאין
בנבראים
גוף
נכבד
וגדול
ממנו
,
אין
לו
פנים
ואחור;
אף
כי
הכְּבוֹדִים
,
ואף
כי
יוצר
בראשית!
לכן
כל
'כָּבוֹד'
דבק
בשם
,
והוא
לבדו
-
אין
לו
ראשית
ואחרית.
והַדָּבֵק
-
אין
לו
אחרית
מפאת
השם
,
ויש
לו
ראשית
מפאת
כבוד
אחר;
גם
אין
לו
אחרית
כנגד
הכבוד
האחר
,
ויש
לו
ראשית
בעבור
הדבקו
בשם.
ר' יוסף בכור שור:
כיון
שראה
משה
שהיה
שעת
רצון
,
הוסיף
לשאול
,
ואמר:
הראני
נא
את
כבודך
-
כלומר:
רוצה
אני
לשמוע
ולראות.
רמב"ן:
ויאמר
הראני
נא
את
כבודך
-
בקש
שיהיה
רואה
במראה
ממש
את
כבוד
השם.
ויתכן
שיהיה
כבודך
בכאן
-
הכבוד
הגדול
,
אספקלריא
המאירה;
והשם
ענה
אותו:
אני
אעביר
מדת
כל
טובי
על
פניך
,
שתשיגנו
ותתבונן
בכל
טובי
יותר
מכל
האדם;
כי
מראה
הפנים
ששאלת
-
לא
תוכל
לראותם.
וקראתי
בשם
יי'
לפניך
-
שאקרא
לפניך
השם
הגדול
שלא
תוכל
לראותו
,
וחנותי
בו
את
אשר
אחון
,
ורחמתי
בו
את
אשר
ארחם
-
שתדע
בקריאה
ההיא
מדת
החנינה
ומדת
הרחמים
,
אשר
יחוננו
וירוחמו
בשמי
ובטובי.
ועל
זה
נאמר
"בכל
ביתי
נאמן
הוא"
(במ'
יב
,
ז)
,
כי
טוב
האדם
-
ביתו.
ואין
טעם
"כי
לא
יראני
האדם
וחי"
(להלן
,
כ)
-
שיראה
אותו
וימות
,
אבל
כי
טרם
שישיג
לראיה
תפרד
נפשו
מעליו
,
כי
אפילו
במראות
המלאכים
נאמר
"במראה
נהפכו
צירי
עלי"
(דנ'
י
,
טז).
רלב"ג - ביאור הפרשה:
וכאשר
ראה
משה
שהסכים
השם
יתעלה
להודיעו
דרכיו
,
שאל
ממנו
שיראהו
כבודו
ומדרגתו
בעצמותה.