תנ"ך - ופטר חמור תפדה בשה ואם־לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא־יראו פני ריקם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּפֶ֤טֶר חֲמוֹר֙ תִּפְדֶּ֣ה בְשֶׂ֔ה וְאִם־לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה וַעֲרַפְתּ֑וֹ כֹּ֣ל בְּכ֤וֹר בָּנֶ֙יךָ֙ תִּפְדֶּ֔ה וְלֹא־יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם: (שמות פרק לד פסוק כ)

טקסט וניקוד:

וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם־לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם: (שמות פרק לד פסוק כ)

טקסט בלבד:

ופטר חמור תפדה בשה ואם־לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא־יראו פני ריקם: (שמות פרק לד פסוק כ)

תיקון קוראים:

ופטר חמור תפדה בשה ואם־לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא־יראו פני ריקם: (שמות פרק לד פסוק כ)

תרגום אונקלוס:
וּבוּכרָא דִחמָרָא תִּפרוּק בְּאִמְרָא וְאִם לָא תִפרוּק וְתִקפֵיהּ כֹּל בּוּכרָא דִבנָך תִּפרוּק וְלָא יִתַּחזוֹן קֳדָמַי רֵיקָנִין :

עין המסורה:
ואם - לא - י"ז באמצע פסוק: בר' ד , ז; יח , כא; כד , מא , מט; מב , טז; שמ' יג , יג; לד , כ; וי' כז , כז; במ' ה , יט; יט , יב; שו' ד , ח; ש"א ב , טז; ו , ט; זכ' יא , יב; מל' ב , ב; רות ג , יג; ד , ד. וערפתו - ב': שמ' יג , יג; לד , כ. יראו - ה': ראה שמ' כג , טו.

מסורה קטנה:
וערפתו - ב'.

רש"י:
ופטר חמור - ולא שאר בהמה טמאה. תפדה בשה - נותן שה לכהן , והוא חולין ביד כהן; ופטר חמור מותר בעבודה לבעלים (ראה בכורות ט , ב). וערפתו - עורפו בקופיץ; הוא הפסיד ממון כהן , לפיכך יופסד ממונו (ראה בכורות י , ב). וכל (בנוסחנו: כל) בכור בניך - חמש סלעים פדיונו קצוב , שנאמר "ופדויו מבן חדש תפדה" וגו' (במ' יח , טז). ולא יראו פני ריקם - לפי פשוטו של מקרא דבר בפני עצמו הוא , ואינו מוסב על הבכור , שאין במצות בכור ראיית פנים , אלא אזהרה אחרת היא: וכשתעלו לרגל ליראות , לא יראו פני ריקם - מצוה עליכם להביא עולה ראייה (ראה חגיגה ז , א). ולפי מדרש ברייתא מקרא יתר הוא , ומופנה לגזירה שוה , ללמד על הענקו של עבד עברי שהוא חמש סלעים מכל מין ומין , כפדיון בכור; במסכת קידושין (יז , א).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ופטר חמור - מפורש (שמ' יג , יב). וטעם ולא יראו פני ריקם - זכר ליציאת מצרים , כי הוציאם בכסף וזהב , ואין בשבטיו כושל (ע"פ תה' קה , לז). ואחר כן הזכיר כל הפרשה הכתובה בפרשת 'ואלה המשפטים' (שמ' כג , יב - יט); וכבר הודעתיך (שמ' ל , יב) למה נזכרה זאת הפרשה.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
והזכיר את חג המצות כאשר הזכיר בפרשה העליונה (ראה שמ' כג , טו). ובעבור שהזכיר כי בו יצאת ממצרים , והנה חג המצות לזכר , הזכיר דבר פטר חמור , שגם הוא זכר ליציאת מצרים ― כפסוק "ובקצרכם" (וי' כג , כב) , שהזכירו עם חג הקציר , וכבר הזכיר זה בפרשת 'קדושים תהיו' (ראה וי' יט , ט) ― ובעבור זה הפסוק הוא כל פטר רחם לי. ומלת 'מקנה' במקום הזה - על לשון נקבה; ושמות רבים ככה , על לשון זכר גם על לשון נקבה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ולא יראו פני ריקם - שב אל מה שאמר את חג המצות תשמור; ואולם המשיך המאמר בענין הבכורות , כי הם גם כן זכר ליציאת מצרים - להזכיר ענין מכת בכורות שהיתה בתכלית הפלא , כמו שזכרנו במה שקדם (ראה בקובץ תועלות לרלב"ג , שמ' יב , א - יג , טז , תועלת כה); ואחר זה השלים הענין בחג המצות ואמר , שבבא ישראל לחוג חג המצות לא יראו פני ריקם , אבל נקריב שם קרבן שיהיה כולו לשם יתעלה , והוא הנקרא 'עולת ראיה' , וכבר ביארנו ענינו במה שקדם (שמ' כג , טו , יז).
ריכוז קישורים