תנ"ך - ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ: פ (שמות פרק לד פסוק כו)

רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא־תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ: פ (שמות פרק לד פסוק כו)

ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו: פ (שמות פרק לד פסוק כו)

ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו: פ (שמות פרק לד פסוק כו)

תרגום אונקלוס:

רֵישׁ בִּכּוּרֵי אַרעָך תַּיתֵי לְבֵית מַקדְּשָׁא דַייָ אֱלָהָך לָא תֵיכְלוּן בְּסַר בַּחֲלַב :

עין המסורה:

ראשית - כ"ח: ראה שמ' כג , יט. תביא - י"ג: ראה שמ' כג , יט. בחלב - ג': שמ' כג , יט; לד , כו; דב' יד , כא.

מסורה קטנה:

תביא - י"ג.

רש"י:

ראשית בכורי אדמתך - משבעת המינין האמורים בשבח אדמתך: "ארץ חטה ושעורה" וגו' , "ודבש" (דב' ח , ח) - הן תמרים. לא תבשל גדי - אזהרה לבשר בחלב; ושלשה פעמים כתוב בתורה: אחד לאכילה , ואחד להנאה , ואחד לאיסור בישול (ראה חולין קטו , ב). גדי - כל וולד רך במשמע , ואף עגל וכבש (ראה חולין קיג , ב). ממה שהוצרך לפרש בכמה מקומות "גדי עזים" (בר' לח , יז) למדתה , ש'גדי' סתם - כל יונקים במשמע. בחלב אמו - פרט לעוף שאין לו חלב אם , שאין איסורו מן התורה אלא מדברי סופרים (ראה חולין קיג , א).

רשב"ם:

לא תבשל וגו' - כבר פירשתיו (שמ' כג , יט).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

לא... גם ראשית... - כמו בפרשה הראשונה (שמ' כג , יח - יט) , ואלה התנאים. ומתחלת 'ואלה המשפטים' (שמ' כא , א) עד 'שש שנים' (שמ' כג , ט) - משפטים הם , והכהן הגדול , והשופט שהוא המלך , הם חייבים ללמדם ולדעתם. וחיוב הצבור הנזכרים אחר כן (ראה שם , י - יט) - כמו אלה (כאן , יח - כו).

ר' יוסף בכור שור:

לא תבשל גדי בחלב אמו - לפי הפשט: לא תעזבנו עד שיגמור גידולו בחלב אמו; 'בישול' משמע גמר , כמו "הבשילו אשכלותיה ענבים" (בר' מ , י); וכן בלשון תלמוד (ראה כתובות קיב , א): קלה לבשל פירותיה; והוא דומיא דרישא דקרא: ראשית ביכורי אדמתך - משעה שמתבכרות , שלא תאחר עד גמר הפירות. והאמת , שאסור לבשל בשר בחלב; ומצוה זו דומיא ד"לא תקח האם על הבנים" (דב' כב , ו) ודומיא ד"אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" (וי' כב , כח) - שנראה מדת אכזריות , ולא מפני שהקדוש ברוך הוא חס על הבהמה. וכן כאן: לא תבשל הבשר בחלב - שגדלה הימנו , ועכשיו תתבשל בו!? כי גם זה מדת אכזריות , ואין הקדוש ברוך הוא רוצה שינהגו ישראל מדת אכזריות; ולא מפני שהקדוש ברוך הוא חס על הבהמה [הג"ה].

רמב"ן:

ראשית בכורי אדמתך - בעבור שהזכיר שיביא בכורי כל אשר בארצם (ע"פ במ' יח , יג) לבית השם , יסמוך לזה: לא תבשל גדי בחלב אמו , כי בעת בכורי האדמה יביאו כל בכור בהמה , הגדיים והטלאים; ובעת ההיא יגדלו הגדיים ויהיה החלב , ופעמים רבים יעלו האם עם הבכור בהיותו יונק , בעבור שלא ימות. והנה הבאים לחוג יתענגו לאכול הבכורות וכל המטעמים עם הכהנים , ולכך הזכיר אסורם עם הבִּכּוּרים. אבל במשנה תורה הזכיר המצוה הזו עם אסור המאכלים (ראה דב' יד , כא) , אחר שהזכיר בהמה טמאה ודגים ועופות טמאים ונבלה - כי שם יָאוּת להזכיר זה , כי הוא אסור מאכל , לא אסור הבשול בלבד כאשר יחשבו קטני אמנה , מחוסרי הדעת.