תנ"ך - ויאמר
אם־נא
מצאתי
חן
בעיניך
אדני
ילך־נא
אדני
בקרבנו
כי
עם־קשה־ערף
הוא
וסלחת
לעוננו
ולחטאתנו
ונחלתנו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֡אמֶר
אִם־נָא֩
מָצָ֨אתִי
חֵ֤ן
בְּעֵינֶ֙יךָ֙
אֲדנָ֔י
יֵֽלֶךְ־נָ֥א
אֲדנָ֖י
בְּקִרְבֵּ֑נוּ
כִּ֤י
עַם־קְשֵׁה־עֹ֙רֶף֙
ה֔וּא
וְסָלַחְתָּ֛
לַעֲוֺנֵ֥נוּ
וּלְחַטָּאתֵ֖נוּ
וּנְחַלְתָּֽנוּ:
(שמות פרק לד פסוק ט)
וַיֹּאמֶר
אִם־נָא
מָצָאתִי
חֵן
בְּעֵינֶיךָ
אֲדנָי
יֵלֶךְ־נָא
אֲדנָי
בְּקִרְבֵּנוּ
כִּי
עַם־קְשֵׁה־עֹרֶף
הוּא
וְסָלַחְתָּ
לַעֲוֺנֵנוּ
וּלְחַטָּאתֵנוּ
וּנְחַלְתָּנוּ:
(שמות פרק לד פסוק ט)
ויאמר
אם־נא
מצאתי
חן
בעיניך
אדני
ילך־נא
אדני
בקרבנו
כי
עם־קשה־ערף
הוא
וסלחת
לעוננו
ולחטאתנו
ונחלתנו:
(שמות פרק לד פסוק ט)
ויאמר
אם־נא
מצאתי
חן
בעיניך
אדני
ילך־נא
אדני
בקרבנו
כי
עם־קשה־ערף
הוא
וסלחת
לעוננו
ולחטאתנו
ונחלתנו:
(שמות פרק לד פסוק ט)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר
אִם
כְּעַן
אַשׁכַּחִית
רַחֲמִין
קֳדָמָך
יְיָ
תְּהָך
כְּעַן
שְׁכִינְתָא
דַייָ
בֵּינַנָא
אֲרֵי
עַם
קְשֵׁי
קְדָל
הוּא
וְתִשׁבּוֹק
לְחוֹבַנָא
וְלִחטָאַנָא
וְתַחסְנִנַנָא
:
עין המסורה:
אדני
-
קל"ד
(בלישנא
,
ללא
צרוף
שם
הוויה):
בר'
יח
,
ג
,
כז
,
ל
,
לא
,
לב;
יט
,
יח;
כ
,
ד;
שמ'
ד
,
י
,
יג;
ה
,
כב;
טו
,
יז;
לד
,
ט
(פעמיים);
במ'
יד
,
יז;
יהו'
ז
,
ח;
שו'
ו
,
טו;
יג
,
ח;
מ"א
ג
,
י
,
טו;
כב
,
ו;
מ"ב
ז
,
ו;
יט
,
כג;
יש'
ג
,
יז
,
יח;
ד
,
ד;
ו
,
א
,
ח
,
יא;
ז
,
יד
,
כ;
ח
,
ז;
ט
,
ז
,
טז;
י
,
יב;
יא
,
יא;
כא
,
ו
,
ח
,
טז;
כח
,
ב;
כט
,
יג;
ל
,
כ;
לז
,
כד;
לח
,
יד
,
טז;
מט
,
יד;
יח'
יח
,
כה
,
כט;
כא
,
יד;
לג
,
יז
,
כ;
עמ'
ה
,
טז;
ז
,
ז
,
ח;
ט
,
א;
מי'
א
,
ב;
זכ'
ט
,
ד;
מל'
א
,
יב
,
יד;
תה'
ב
,
ד;
טז
,
ב;
כב
,
לא;
ל
,
ט;
לה
,
יז
,
כב
,
כג;
לז
,
יג;
לח
,
י
,
טז
,
כג;
לט
,
ח;
מ
,
יח;
מד
,
כד;
נא
,
יז;
נד
,
ו;
נה
,
י;
נז
,
י;
נט
,
יב;
סב
,
יג;
סו
,
יח;
סח
,
יב
,
יח
,
כ
,
כג
,
כז
,
לג;
עג
,
כ;
עז
,
ג
,
ח;
עח
,
סה;
עט
,
יב;
פו
,
ג
,
ד
,
ה
,
ח
,
ט
,
יב
,
טו;
פט
,
נ
,
נא;
צ
,
א
,
יז;
קי
,
ה;
קל
,
ב
,
ג
,
ו;
איוב
כח
,
כח;
איכה
א
,
יד
,
טו
(פעמיים);
ב
,
א
,
ב
,
ה
,
ז
,
יח
,
יט
,
כ;
ג
,
לא
,
לו
,
לז
,
נח;
דנ'
א
,
ב;
ט
,
ג
,
ד
,
ז
,
ט
,
טו
,
טז
,
יז
,
יט
(שלוש
פעמים);
עז'
י
,
ג;
נחמ'
א
,
יא;
ד
,
ח.
ולחטאתנו
-
ב'
(בקמץ
,
בלישנא):
שמ'
לד
,
ט;
יר'
טז
,
י.
רש"י:
ילך
נא
יי'
(בנוסחנו:
אדני)
בקרבנו
-
כמה
שהבטחת
[מאחר
שאתה
נושא
עון]
,
ואם
עם
קשה
עורף
הוא
וימרו
בך
,
ואמרת
על
זאת:
"פן
אכלך
בדרך"
(שמ'
לג
,
ג)
,
אתה
תסלח
לעונינו
וגו'.
יש
'כי'
במקום
'אם'.
ונחלתנו
-
ותנֵינו
לך
לנחלה
מיוחדת;
זו
היא
בקשת
"ונפלינו
אני
ועמך"
(שמ'
לג
,
טז)
-
שלא
תשרה
שכינה
על
האומות.
[(תרי"ק:)
רבי
יוסף
ברבי
שמעון
אומר
שאין
זו
בקשה
,
אלא
כשידע
משה
שאילוּ
שלוש
עשרה
מידות
נוהגות
בהקדוש
ברוך
הוא
מיהר
והשתחוה;
וכך
אמר
לפניו:
מאחר
שהודעתני
שאתה
"נושא
עון
ופשע
וחטאה"
(לעיל
,
ז)
,
אם
נא
מצאתי
חן
בעיניך
יי'
(בנוסחנו:
אדני)
ילך
נא
יי'
(בנוסחנו:
אדני)
בקרבנו
,
ולא
שליח
,
כי
עם
קשה
עורף
הוא
ועתידין
לחטוא
,
ולכשיחטא
,
אתה
תהיה
סולח
לעונינו
ולחטאתנו
,
שנקראת
"נושא
עוון
ופשע
וחטאה";
וסלחת
-
'איפדרונש'
בלעז
,
ואינו
'אנפרדונא'
,
לשון
תפילה.
ונחלתנו
-
'איפרשיו
דשרנוש'
בלעז.
אבל
אם
הולך
שליח
עמנו
,
אין
מידת
הדין
נוהגת
שיכנסו
לארץ
עולמית
,
לפי
שאינו
רשאי
לסלוח
,
אלא
עושה
שליחותו
,
כמו
שנאמר
"כי
לא
ישא
לפשעכם
כי
שמי
בקרבו"
(שמ'
כג
,
כא).]
רשב"ם:
כי
עם
קשה
עורף
הוא
-
יכול
אתה
ללכת
בקרבנו
,
מאחר
שסולחן
ורחמן
אתה.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
ילך
נא
יי'
בקרבנו
-
כטעם
"אני
לפניך
אלך"
(יש'
מה
,
ב).
כי
עם
קשה
עורף
-
אע"פ
שהוא
עם
קשה
עורף.
וסלחת
לעוונינו
(בנוסחנו:
לעוננו)
-
הכניס
משה
עצמו
עִם
ישראל
,
כי
הוא
שלוחם
,
אם
פירושו
על
מעשה
העגל.
והנכון
בעיני
-
שהוא
לעתיד.
ולא
הזכיר
'פשעינו'
(ראה
לעיל
,
ז)
-
בעבור
כבודו.
ונחלתנו
-
תשימנו
נחלה
לך
,
כמו
"והם
עמך
ונחלתך"
(דב'
ט
,
כט).
ויש
אומרים
,
שהוא
פועל
יוצא
לשני
פעולים;
כאילו
אמר:
וּנְחַלתנו
את
הארץ;
וכמוהו
"אשר
ינחלו
לכם
את
הארץ"
(במ'
לד
,
יז).
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויאמר.
טעם
ילך
נא
יי'
בקרבנו
-
כאשר
יסעו
,
כמו
"והתהלכתי
בתוככם"
(וי'
כו
,
יב).
כי
עם
קשה
-
על
דעת
רבי
מרינוס
(השרשים:
'כי'):
אע"פ
שהוא
קשה
עורף;
(כמו)
"רפאה
נפשי
כי
חטאתי
לך"
(תה'
מא
,
ה).
ולפי
דעתי:
רפאני
,
כי
מודה
אני
כי
בעבור
חטאי
החליתני.
וככה
זה:
אני
מודה
כי
עם
קשה
עורף
הוא
,
ואתה
תסלח.
ר' יוסף בכור שור:
וימהר
משה
-
כיון
ששמע
אילו
מדות
תרומיות
,
הקדוש
ברוך
הוא
"חנון
ורחום"
,
"ארך
אפים"
(לעיל
,
ז)
,
נתיישבה
דעתו
ממה
שאמר
לו
הקדוש
ברוך
הוא
"פן
אכילך"
(שמ'
לג
,
ג)
,
והודה
והשתחוה.
ולפיכך
חזר
ואמר:
אם
נא
מצאתי
חן
בעיניך...
ילך
נא
יי'
בקרבינו.
כי
עם
קשה
עורף
הוא
-
כלומר:
מאותו
טעם
שאמרת
שלא
תלך
עמנו
,
לפי
שעם
קשה
עורף
הוא
(ראה
שמ'
לג
,
ה)
,
ואתה
רחום
וחנון
,
וסלחת
לעונינו
ולחטאתינו.
ונחלתנו
-
שנהיה
לך
לנחלה.
ויש
מפרשים
(ראה
ראב"ע)
וימהר
משה
-
לפי
שאמר
"על
שילישים
ועל
רבעים"
(לעיל
,
ז)
,
מִהר
,
שלא
יאמר
'על
חמשיים
וששיים';
כי
סברתם
,
שהוא
פוקד
עון
אבות
על
הבנים
עד
דור
רביעי
-
פורע
עון
האב
,
בשביל
שאוחזים
מעשה
אבות
בידיהם
(ראה
בר'
ז
,
א).
אבל
לפי
מה
שפירשתי
(ראה
לעיל
,
ז)
,
שאינו
פורע
עון
האבות
מן
הבן
,
אלא
שֶמונה
עד
הרביעי
ופורע
מן
הרביעי
עונותיו
שלו
ומעבירו
מן
העולם
-
אין
לפרש
כן
,
שאין
שָם
חמִשי;
ועוד:
הלואי
שימתין
עד
העשירי!
רמב"ן:
והנה
משה
השתחוה
לשם
שעבר
על
פניו
,
ובקש
שילך
תמיד
בקרבם
ויסלח
לעונם
ולחטאתם
בכל
מה
שיעשו
,
וינחילם
הארץ.
ולא
אמר
'ולפשעינו'
,
כי
לא
יתכן
לסלוח
הפשעים
,
שהם
המְרָדִים;
רק
שישא
אותם
,
ולא
יכלה
בהם.
ולא
יתעלם
ממך
למה
נכתבו
שני
שמות
הללו
באל"ף
דל"ת
,
ומפני
זה
אמר:
הנה
אנכי
כורת
ברית
,
ואת
מעשה
יי'
כי
נורא
הוא.
וטעם
כי
עם
קשה
ערף
הוא
-
כפשוטו
,
שילך
בקרבם
בעבור
שהם
עם
קשה
עורף
,
שיחונן
וירחם.
כי
אחר
שנתרצה
להם
הקדוש
ברוך
הוא
,
יהיה
השם
טוב
לקשי
ערפם
יותר
ממלאך
,
ומבקש
להגדיל
טובם
יותר
,
כי
הם
עמו
ונחלתו;
וכאשר
בשעת
הכעס
היה
נוח
להם
שישלח
לפניהם
מלאך
בעבור
שהם
עם
קשה
עורף
,
כמו
שאמר
"פן
אכלך"
(שמ'
לג
,
ג)
,
כן
בעת
הרצון
טוב
להם
בשכינה
בעבור
שהם
עם
קשי
ערף
,
שיותר
יחונן
וירחם
על
עבדיו.
והשם
ענהו
שיעשה
כן
,
שיכרות
הברית
ויעשה
בו
נפלאות
כאשר
בקש
,
"ונפלינו
אני
ועמך"
(שמ'
לג
,
טז).
ואמר:
נגד
כל
עמך
,
וראה
כל
העם
אשר
אתה
בקרבו
-
כי
הגדולות
והנוראות
האלה
עם
משה
,
שיעשה
אותם
,
ובעבורו
,
והעם
יהיו
בברית.
ולא
יתכן
לפרש
,
שיבטיח
לעשות
עם
ישראל
עתה
נפלאות
אשר
לא
נבראו
מקודם
בכל
הארץ
ובכל
הגוים
,
כי
לא
נעשו
להם
נפלאות
גדולות
אחרי
זה
יותר
ממה
שנעשה
עמהם
מתחלה
,
במצרים
ועל
הים
,
אבל
נבראו
ונעשו
עמהם
מתחלה
יותר
גדולות!
אלא
שהענין
ירמוז
אל
שכון
השכינה
בהם
,
ואל
היותו
עם
משה
לשם
ולתפארת
בנעלם
ובמופלא
,
כאשר
אמר
"ונפלינו"
,
וכמו
שפירשתי
(שם).
והקדוש
ברוך
הוא
יראנו
נפלאות
מתורתו
(ע"פ
תה'
קיט
,
יח).
רלב"ג - ביאור המילות:
כי
עם
קשה
עורף
הוא
וסלחת
לעוננו
ולחטאתנו
ונחלתנו
-
קבלתי
בפירוש
זה
הפסוק
מהרב
אדני
זקני
רבי
לוי
הכהן
,
כי
משה
אמר
,
כי
מפני
שהעם
הזה
הוא
קשה
להפך
עורף
אל
מה
שנשקע
בו
,
הנה
אם
תסלח
לעוננו
ולחטאתינו
עד
שישקעו
באמונתך
-
תנחל
אותם
לעולם
,
כי
הם
קשה
עורף
ולא
יסורו
מזאת
האמונה
האמתית
כשיסתבכו
בה
סבוך
מורגש;
והוא
נאות
מאד
לפי
הלשון
והענין.
וכן
אמר
בפירוש
"רפאה
נפשי
כי
חטאתי
לך"
(תה'
מא
,
ה)
-
רוצה
לומר:
אני
מבקש
ממך
רפואה
לנפשי
,
כי
היא
צריכה
לרפואה
,
כי
חטאתי
לך.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
וכאשר
שמע
משה
זה
הענין
מדרכי
השם
יתעלה
,
השתחוה
לשם
יתעלה
,
ושאל
ממנו
שתדבק
השגחתו
הפרטית
בישראל
,
כי
הוא
עם
קשה
לצאת
ממה
שנשקע
בו
,
ואם
תסלח
לעוננו
ולחטאתנו
כמנהגך
,
שאתה
"נושא
עון
ופשע
וחטאה"
(לעיל
,
ז)
,
עד
אשר
יחזיקו
באמונתך
בשלמות
-
תנחל
אותם
לעולם;
והנה
היתה
בקשתו
מהשם
יתעלה
,
שישיבם
באופן
שיהיו
ראויים
לזאת
ההשגחה.