תנ"ך - ויבאו האנשים על־הנשים כל׀ נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל־כלי זהב וכל־איש אשר הניף תנופת זהב לה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיָּבֹ֥אוּ הָאֲנָשִׁ֖ים עַל־הַנָּשִׁ֑ים כֹּ֣ל׀ נְדִ֣יב לֵ֗ב הֵ֠בִיאוּ חָ֣ח וָנֶ֜זֶם וְטַבַּ֤עַת וְכוּמָז֙ כָּל־כְּלִ֣י זָהָ֔ב וְכָל־אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הֵנִ֛יף תְּנוּפַ֥ת זָהָ֖ב לַיהוָֽה: (שמות פרק לה פסוק כב)

וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל־הַנָּשִׁים כֹּל׀ נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל־כְּלִי זָהָב וְכָל־אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַיהוָה: (שמות פרק לה פסוק כב)

ויבאו האנשים על־הנשים כל׀ נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל־כלי זהב וכל־איש אשר הניף תנופת זהב לה': (שמות פרק לה פסוק כב)

ויבאו האנשים על־הנשים כל׀ נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל־כלי זהב וכל־איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה: (שמות פרק לה פסוק כב)

תרגום אונקלוס:

וּמֵיתַן גֻּברַיָא עַל נְשַׁיָא כֹּל דְּאִתרְעִי לִבֵּיהּ אֵתִיאוּ שֵׁירִין וְשַׁבִּין וְעִזקָן וּמָחוֹך כָּל מָן דִּדהַב וְכָל גְּבַר דַּאֲרֵים אֲרָמוּת דַּהבָּא קֳדָם יְיָ :

עין המסורה:

וכומז - ב': שמ' לה , כב; במ' לא , נ. כלי זהב - ג': *שמ' לה , כב; במ' לא , נ; מ"ב יב , יד. וכל - איש - י"ו: שמ' לה , כב , כג; לו , א; שו' ג , כט; כ , לג; ש"א יד , כב; יז , יט , כד; כב , ב (פעמיים); ש"ב טז , יח; יז , יד , כד; מ"ב כג , ב; יח' לט , כ; דה"ב לד , ל.

מסורה גדולה:

כלי זהב ג' וטבעת וכומז כל כלי זהב איש אשר מצא כלי זהב אך לא יעשה בית יי'.

מסורה קטנה:

חח - ל'; כלי זהב - ג'.

רש"י:

[על הנשים - עם הנשים וסמוכין אליהן]. חח - הוא תכשיט זהב עגול נתון על זרוע , והוא "צמיד" (במ' לא , נ). כומז - כלי זהב הוא , נתון כנגד אותו מקום לאשה. ורבותינו פרשו (ראה שבת סד , א) כומז (ראשי תיבות): כאן מקום זימה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

ויבאו האנשים על הנשים - אחר שבאו הנשים. ויש אומרים: על דעת הנשים , והטעם: ברצונם. ויש מפרשים (ראה רש"י והשרשים: 'עלה') על - כמו 'עם'; וכמוהו רבים. חח - יש אומרים , שהוא מושם באף (ראה מ"ב יט , כח) , והנזם - באזן (ראה שמ' לב , ב). וכפי דעתי , כי הדבר הפוך; והעד: "נזמי האף" (יש' ג , כא). והטבעת - באצבע. וכומז - באזרוע; ואין לו חבר. הניף - כמו 'הֵרים'.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

ומלת על הנשים - כמו 'עם הנשים'; כמו "על לחם הבכורים תנופה" (וי' כג , כ); ורבים ככה. כל נדיב לב - או נדיבוֹת לב; כדרך "השפן" (וי' יא , ה); "שור... כשבים" (דב' יד , ד). חח - באזן. ונזם - באף. וטבעת - באצבע. וכומז - באזרוע.

ר' יוסף בכור שור:

ויבאו האנשים על הנשים - כלומר: לשלול על הנשים; שהיו לוקחין תכשיטי הנשים , כדמפרש ואזיל: חח ונזם וטבעת וכומז , שהם תכשיטי נשים. ואע"פ כן נשים היו שמיחות וזהירות במלאכת שמים , כדכתיב: וכל הנשים אשר נשא לבן אותן (לפנינו: אתנה) בחכמה טוו את העזים - שטוף וטווי בעזים (ראה שבת עד , ב); והוא חכמה יתירה.

רמב"ן:

וטעם ויבאו האנשים על הנשים - בעבור כי הנדבה בתכשיטין מְצוּאָה אצל הנשים יותר , וכולן היו להן , ופרקו נזמיהן וטבעותיהן מיד ובאו תחלה; והאנשים אשר נמצאו להם - הביאו עמהם. כי טעם על הנשים - שהן היו שם בראשונה והאנשים נטפלו להן; וכן "נחה ארם על אפרים" (יש' ז , ב) - כי המלחמה ההיא על אפרים; "ולא שתם על צאן לבן" (בר' ל , מ); "ועליו מטה מנשה" (במ' ב , כ); והדומים להם. ואמר שבאו כולם , אנשים ונשים , בחח ונזם וטבעת וכומז ובכל כלי זהב , כצמידים ועגילים , כי נמצאו לכולם כלי התכשיט; ואמר , כי יש מהם שהניפו תנופת זהב שבור או במטבע. ואמר "וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן" (להלן , כג) , כי לא ימָצאו מאלה רק למקצתם; וחזר ואמר "אשר נמצא אתו עצי שטים" (להלן , כד) , כי היו יותר מעטים שבידם עצי שטים.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

ויבאו האנשים על הנשים - רוצה לומר: אצל הנשים. והרצון בזה , שכבר התעוררו להביא הצריך לזאת המלאכה , לפי נדבתם והנמצא אתם מאלו הדברים.