תנ"ך - חמשים
ללאת
עשה
ביריעה
האחת
וחמשים
ללאת
עשה
בקצה
היריעה
אשר
במחברת
השנית
מקבילת
הללאת
אחת
אל־אחת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
חֲמִשִּׁ֣ים
לֻלָאֹ֗ת
עָשָׂה֘
בַּיְרִיעָ֣ה
הָאֶחָת֒
וַחֲמִשִּׁ֣ים
לֻלָאֹ֗ת
עָשָׂה֙
בִּקְצֵ֣ה
הַיְרִיעָ֔ה
אֲשֶׁ֖ר
בַּמַּחְבֶּ֣רֶת
הַשֵּׁנִ֑ית
מַקְבִּילֹת֙
הַלֻּ֣לָאֹ֔ת
אַחַ֖ת
אֶל־אֶחָֽת:
(שמות פרק לו פסוק יב)
חֲמִשִּׁים
לֻלָאֹת
עָשָׂה
בַּיְרִיעָה
הָאֶחָת
וַחֲמִשִּׁים
לֻלָאֹת
עָשָׂה
בִּקְצֵה
הַיְרִיעָה
אֲשֶׁר
בַּמַּחְבֶּרֶת
הַשֵּׁנִית
מַקְבִּילֹת
הַלֻּלָאֹת
אַחַת
אֶל־אֶחָת:
(שמות פרק לו פסוק יב)
חמשים
ללאת
עשה
ביריעה
האחת
וחמשים
ללאת
עשה
בקצה
היריעה
אשר
במחברת
השנית
מקבילת
הללאת
אחת
אל־אחת:
(שמות פרק לו פסוק יב)
חמשים
ללאת
עשה
ביריעה
האחת
וחמשים
ללאת
עשה
בקצה
היריעה
אשר
במחברת
השנית
מקבילת
הללאת
אחת
אל־אחת:
(שמות פרק לו פסוק יב)
תרגום אונקלוס:
חַמשִׁין
עֲנֻבִּין
עֲבַד
בִּירִיעֲתָא
חֲדָא
וְחַמשִׁין
עֲנֻבִּין
עֲבַד
בְּסִטרָא
דִירִיעֲתָא
דְּבֵית
לוֹפֵי
תִּניָנָא
מַכוְנָן
עֲנֻבַּיָא
חֲדָא
לָקֳבֵיל
חֲדָא
:
עין המסורה:
האחת
-
ג'
(בקמץ):
שמ'
כו
,
ה;
לו
,
יב;
מ"א
ז
,
יח.
וכל
אתנח
וזקף
וסוף
פסוק
דכותהון
בר
מן
ב':
מ"א
ז
,
לח;
דה"א
כז
,
א.
האחָת
-
י"ט
קמץ
סמוך
לזרקא
(בטעם
סגול):
ראה
שמ'
כו
,
ה.
מסורה קטנה:
האחת
-
ג'
וכל
אתנח'
וזקפ'
וסופ'
פסוק'
דכות'
ב'
מ'
ב'.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ת"ו
הלולאות
-
סימן
נקבה
,
והאחת:
'לולה'
,
ובא
האל"ף
תחת
הה"א.
ויש
אומרים
,
כי
מזאת
הגזרה
"הרה
ללת"
(ש"א
ד
,
יט).
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה
סדור
המלאכה
לא
היה
בּאופן
שזכרוֹ
משה
במה
שקדם
(ראה
שמ'
כה
-
כו)
,
כי
הסדור
ההוא
הוא
הנאות
לפי
הענין
,
וזה
הסדור
שזכר
הוא
הנאות
לפי
עשיית
המלאכה;
ולזה
זכר
תחלה
עשיית
המשכן
והפרכת
ואחר
כן
עשיית
הארון
והכפּרת
(ראה
שמ'
לז
,
א
-
ט)
,
כי
ראוי
שתהיה
מלאכת
המשכן
קודמת
למלאכת
הארון
אשר
יושם
בו
(ראה
ברכות
נה
,
א).
והנה
זכר
עשיית
היריעות
(ראה
פסוקים
ח
-
יט)
קודם
לעשיית
הקרשים
(ראה
פסוקים
כ
-
לח)
,
כי
אין
ראוי
שיעמידו
הקרשים
אם
לא
היו
תחלה
,
היריעות
מוכנות
לכסות
אותם
ולהיות
"לאהל
על
המשכן"
(פס'
יד)
כדי
שלא
תראה
זאת
המלאכה
חסרה
זה
הזמן
הארוך
אשר
יעשו
בו
היריעות.