תנ"ך - ויאמר
ה'
אל־משה
במדין
לך
שב
מצרים
כי־מתו
כל־האנשים
המבקשים
את־נפשך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוָ֤ה
אֶל־מֹשֶׁה֙
בְּמִדְיָ֔ן
לֵ֖ךְ
שֻׁ֣ב
מִצְרָ֑יִם
כִּי־מֵ֙תוּ֙
כָּל־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים
הַֽמֲבַקְשִׁ֖ים
אֶת־נַפְשֶֽׁךָ:
(שמות פרק ד פסוק יט)
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֶל־מֹשֶׁה
בְּמִדְיָן
לֵךְ
שֻׁב
מִצְרָיִם
כִּי־מֵתוּ
כָּל־הָאֲנָשִׁים
הַמֲבַקְשִׁים
אֶת־נַפְשֶׁךָ:
(שמות פרק ד פסוק יט)
ויאמר
ה'
אל־משה
במדין
לך
שב
מצרים
כי־מתו
כל־האנשים
המבקשים
את־נפשך:
(שמות פרק ד פסוק יט)
ויאמר
יהוה
אל־משה
במדין
לך
שב
מצרים
כי־מתו
כל־האנשים
המבקשים
את־נפשך:
(שמות פרק ד פסוק יט)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר
יְיָ
לְמֹשֶׁה
בְּמִדיָן
אִיזֵיל
תּוּב
לְמִצרָיִם
אֲרֵי
מִיתוּ
כָּל
גֻּברַיָא
דִּבעוֹ
לְמִקטְלָך
:
רש"י:
כי
מתו
כל
האנשים
-
מי
הם?
דתן
ואבירם.
חיים
היו
,
אלא
שירדו
מנכסיהם
,
והעני
חשוב
כמת
(ראה
נדרים
סד
,
ב).
רשב"ם:
ויאמר
יי'
אל
משה
במדין
-
שנתיישב
שם
בבורחו
מפני
פרעה
וישב
במדין
,
כדכתיב
"ויברח
מפני
פרעה
וישב
בארץ
מדין"
(שמ'
ב
,
טו).
ועתה
אמר
לו
במדין:
שוב
,
כי
מת
אותו
פרעה
המבקש
את
נפשך
והמלשינים;
כדכתיב
לעיל
"וימת
מלך
מצרים"
(שמ'
ב
,
כג)
אחר
בריחתו
של
משה.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
במדין
-
אחר
ימים
רבים
או
חדשים
שנראה
המלאך
בסנה.
כי
מתו
כל
האנשים
-
זה
פירוש
"וימת
מלך
מצרים"
(שמ'
ב
,
כג);
והטעם:
כאשר
מת
מלך
מצרים
שברח
משה
מפניו
,
גם
מתו
עבדיו
היודעים
משה
,
כי
כן
כתוב:
כי
מתו
,
וכבר
נאנחו
בני
ישראל
וצעקו
אל
השם
-
אז
שלח
משה.
והוא
היה
רֹעה
(ראה
שמ'
ג
,
א).
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויאמר
-
אין
מוקדם
ומאוחר
בתורה;
הכי
פירושו:
וכבר
אמר;
וככה
"ויצמח
יי'
אלהים
מן
האדמה"
(בר'
ב
,
ט)
,
ורבים
ככה.
הנה
עתה
,
בהשיבו
צאן
יתרו
אליו
,
הבטיחו
השם
שילך
בלא
פחד
אל
מצרים
,
כי
מת
פרעה
ועבדיו
היודעים
דבר
המצרי;
וזהו
"וימת
מלך
מצרים"
(שמ'
ב
,
כג).
כי
כל
הימים
שהיה
חי
,
לא
היה
נכון
להיות
משה
שליח
אל
פרעה.
ר' יוסף בכור שור:
כי
מתו
כל
האנשים
-
ואין
לך
לירא
מהם;
הבטיחוֹ
,
שלא
יהא
לבו
נוקפו
על
זאת.
רמב"ן:
ויאמר
יי'
אל
משה
במדין
-
אמר
רבי
אברהם
,
כי
אין
מוקדם
ומאוחר
בתורה
,
ופרושו:
וכבר
אמר;
ורבים
ככה.
ואין
דברו
זה
נכון
,
כי
הדבור
הראשון
לא
היה
במדין
,
רק
בהר
סיני
,
ובמדין
לא
נדבר
עמו
,
רק
הפעם
הזאת!
אבל
כאשר
קבל
משה
ללכת
בדבר
השם
,
וחזר
למדין
ליטול
רשות
מחותנו
,
היה
סבור
ללכת
יחידי
,
מתנכר
,
ולכן
אמר
אליו
"אלכה
נא
ואשובה
אל
אחי
אשר
במצרים
ואראה
העודם
חיים"
(לעיל
,
יח)
,
כאומר:
אראה
את
אחי
העודם
חיים
,
ואשוב;
כי
הוא
כדרך
בקור
הנכסף
לראות
את
אחיו;
ואז
אמר
לו
השם
במדין:
לך
שוב
מצרימה
-
כלומר:
קום
צא
מן
הארץ
הזאת
ושוב
אל
ארץ
מצרים
,
ואל
תפחד
שם
,
כי
מתו
כל
מבקשי
רעתך
,
ותהיה
שם
עם
העם
עד
שתוציאם
משם.
ולכן
לקח
אשתו
ובניו
,
כי
היה
זה
עצה
נכונה
להוליכם
עמו
,
כי
בעבור
זה
יבטחו
בו
ישראל
יותר;
כי
בהיותו
בן
חורין
במדין
,
יושב
בביתו
בשלום
עם
בניו
ואשתו
,
חתן
כהן
הארץ
,
לא
יביא
אותם
להיות
שם
עבדים
וימררו
את
חייהם
בעבודה
קשה
,
רק
אם
היה
נכון
לבו
בטוח
(ע"פ
תה'
קיב
,
ז)
שיצאו
בקרוב
ויעלה
עמהם
לארץ
כנען
,
ולא
יצטרך
בצאתם
לשוב
למדין
לקחת
אשתו
ובניו
משם.
רלב"ג - ביאור המילות:
כי
מתו
כל
האנשים
המבקשים
את
נפשך
-
יתכן
שמתו
פרעה
ועבדיו
,
שהיו
יודעים
ענין
הריגת
משה
האיש
המצרי
,
ומתו
גם
כן
קרובי
הנרצח
ויודעיו
,
באופן
שלא
היה
שם
מי
שישתדל
לנקום
נקמתו.