תנ"ך - ויאמר ה' אל־משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל־המפתים אשר־שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את־לבו ולא ישלח את־העם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֘ אֶל־מֹשֶׁה֒ בְּלֶכְתְּךָ֙ לָשׁ֣וּב מִצְרַ֔יְמָה רְאֵ֗ה כָּל־הַמֹּֽפְתִים֙ אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בְיָדֶ֔ךָ וַעֲשִׂיתָ֖ם לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַֽאֲנִי֙ אֲחַזֵּ֣ק אֶת־לִבּ֔וֹ וְלֹ֥א יְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָעָֽם: (שמות פרק ד פסוק כא)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה רְאֵה כָּל־הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת־לִבּוֹ וְלֹא יְשַׁלַּח אֶת־הָעָם: (שמות פרק ד פסוק כא)

ויאמר ה' אל־משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל־המפתים אשר־שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את־לבו ולא ישלח את־העם: (שמות פרק ד פסוק כא)

ויאמר יהוה אל־משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל־המפתים אשר־שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את־לבו ולא ישלח את־העם: (שמות פרק ד פסוק כא)

תרגום אונקלוס:

וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה בִּמהָכָך לִמתָּב לְמִצרַיִם חֲזִי כָּל מוֹפְתַיָא דְּשַׁוִיתִי בִידָך וְתַעֲבֵידִנוּן קֳדָם פַּרעֹה וַאֲנָא אֲתַקֵיף יָת לִבֵּיהּ וְלָא יְשַׁלַח יָת עַמָא :

עין המסורה:

ויאמר יי' - ד' בטעמא בסיפרא (מונח זרקא): *שמ' ד , כא; ח , א , יב; ט , ח. מצרימה - כ"ח: ראה שמ' א , א. ישלח - י"ב: ראה שמ' ג , כ.

מסורה גדולה:

ויאמר יי' ד' בטע' בסיפ' וסימ' בלכתך צפרדעים כנים כבשן.

מסורה קטנה:

ויאמר יי' - ד' בטע' בסיפ'; ועשיתם - ל' קמ'.

רש"י:

[בלכתך לשוב מצרימה וגו' - דע שעל מנת כן תלך , שתהא גבור בשליחותי , לעשות כל מופתי לפני פרעה ולא תירא ממנו. אשר שמתי בידך - לא על שלש האותות האמורות למעלה , שהרי לא לפני פרעה צוה לעשותם אלא לפני ישראל , שיאמינו לו , ולא מצינו שעשאם לפניו; אלא מופתים שאני עתיד לשום בידך במצרים , כמו "כי ידבר אליכם פרעה" וגו' (שמ' ז , ט). ואל תתמה על אשר כתיב אשר שמתי , שכן משמעו: כשתדבר עמו , כבר שמתים בידך.]

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

ויאמר - זה אמר לו במדין. והנה הודיעו , כי השם יחזק את לבו ולא ישלחם - בעבור כל המופתים שיראה , עד המופת האחרון.

ר' יוסף בכור שור:

ראה כל המופתים - שבתחילה לא צוה לו לעשותם , רק בפני העם , כדי שישמעו לו; ועכשיו אומר לו לעשותם לפני פרעה , לא מפני שישמעו לכם , אלא כדי להתרות בו.

רמב"ן:

ויאמר יי' אל משה בלכתך לשוב מצרימה - אמר רבי אברהם , כי זה נאמר לו במדין; הודיעו כי יחזק את לבו ולא ישלחם , בעבור כל המופתים שיראה עד המופת האחרון. ירצה לפרש בפסוק הזה , שיאמר: ראה כי בעבור כל המופתים אשר שמתי בידך , ואתה תעשם לפני פרעה , בכל זה לא ישלחם , ותאמר לו כי אני הורג את בנו בכורו , ואז ישלחם. ואין הפרוש הזה נכון , כי מה טעם בלכתך לשוב מצרים ראה? אבל פירושו , כי כאשר לקח את מטה האלהים בידו ממדין לשום לדרך פעמיו (ע"פ תה' פה , יד) , הזהירו האלהים ואמר לו: בלכתך בדרך , שים לבך וראה , שכל המופתים אשר שמתי בידך תעשה לפני פרעה , לא תשכח דבר שלא תעשה לפניו , ואני אחזק את לבו , ואל תתיאש אתה מלעשותם בעבור כן; ועוד תזהיר אותו במכה האחרונה אשר בה ישלחם. וענין שמתי בידך - שבידך שמתי אותם , אתה תעשם ולא אחר; שכבר הודיעו שיעשה בו אותות ומופתים רבים , כמו שאמר "בכל נפלאותי אשר אעשה בקרבו" (שמ' ג , כ). וכל זה זרוז במשה , כי בעבור שהיה מוכרח בשליחות , מזהירו קודם מעשה ויצוה אותו בשעת מעשה בכל מופת ומופת. ויתכן שיהיה ואמרת אל פרעה - ידיעה , שיצונו לאמור לו כן בסוף; יאמר: אני אחזק את לבו ולא ישלח את העם בכל המופתים , ואמרת אליו ביום ההוא: הנה אנכי הורג את בנך בכורך , ואז ישלחם. כי לא מצינו שהודיעו מיתת בכוריהם , רק בעת ההיא , והנה כל הדבור הזה עתה. ויש לפרש: ראה כל שלשת המופתים האלה אשר שמתי בידך לעשותם לישראל , ותעשה אותם גם כן לפני פרעה , בעבור שידע פרעה כי זקני העם המבקשים ממנו לשלחם , על פי השם יאמרו כן , ולא יעליל עליהם. וכן עשה משה , ואעפ"י שלא נכתב. ואשר אמר עוד "כי ידבר אליכם פרעה לאמר תנו לכם מופת" (שמ' ז , ט) , כי ירצה מופת לו - וצוה במטה שיהיה לתנין , לא נחש כאשר היה בפעם הראשון. והנה רצה להראותו שיבלע מטה אהרן את מטותם , להורות לו שינצחם ויהיו אובדים מן העולם על ידו. ובמדרש 'ואלה שמות רבא' (ה , ו) ראיתי: וכי על אי זו מופתים אמר? אם תאמר על הנחש והצרעת והדם - והלא אותן לא אמר הקדוש ברוך הוא לעשותן אלא לישראל! ועוד: לא מצינו שעשה משה אותן האותות לפרעה! אלא מהו כל המופתים אשר שמתי בידך? זה המטה , שהיו כתובין עליו נוטריקון: דצ"ך עד"ש באח"ב. ולפי זה יהיה פירוש הכתוב: ראה והסתכל במטה אשר שמתי בידך , שכל המופתים שבו תעשה לפני פרעה.

רלב"ג - ביאור המילות:

ראה כל המופתים אשר שמתי בידיך - רוצה לומר: אשר אשים בידיך , והם מופת המטה והמכות על סדרם; כי לא אמר למשה שיעשה לפני פרעה המופתים השלשה אשר שׂם בידו , אבל אמר לו שיעשה אותם לפני ישראל (ראה לעיל , ב - ט); ולזה לא עשה משה מופת הֵהָפֵך ידו מצורעת לפני פרעה. והנה הודיע אותו , כי בסוף זה הענין תחול במצרים מכת בכורות. ואפשר שנאמר , שיהיה הרצון באמרו אשר שמתי בידיך , שהוא שָׂמם אז בידו על סדרם עד מכת בכורות. והנה לא זכר בזה המקום כי אם מכת בכורות , כי היא היתה תכלית המכות , ובסבתה נכנע פרעה ונתרצה לשלוח את בני ישראל מארצו .