תנ"ך - ואמרת אל־פרעה כה אמר ה' בני בכרי ישראל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וְאָמַרְתָּ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּנִ֥י בְכֹרִ֖י יִשְׂרָאֵֽל: (שמות פרק ד פסוק כב)

וְאָמַרְתָּ אֶל־פַּרְעֹה כֹּה אָמַר יְהוָה בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל: (שמות פרק ד פסוק כב)

ואמרת אל־פרעה כה אמר ה' בני בכרי ישראל: (שמות פרק ד פסוק כב)

ואמרת אל־פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל: (שמות פרק ד פסוק כב)

תרגום אונקלוס:

וְתֵימַר לְפַרעֹה כִּדנָן אֲמַר יְיָ בְּרִי בֻכרִי יִשׂרָאֵל :

רש"י:

ואמרת אל פרעה - כשתשמע שלבו חזק וימאן לשלוח , אמור לו: בני בכורי - לשון גדולה , כמו "גם (לפנינו: אף) אני בכור אתנהו" (תה' פט , כח); זהו פשוטו. ומדרשו (ב"ר סג , יד): כאן חתם הקדוש ברוך הוא על מכירת הבכורה שלקח יעקב מעשו.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

וטעם בני בכרי - זה הגוי הראשון שיעבדני; כי עִם אשור ומצרים יהיה ישראל שלישיה (ראה יש' יט , כד) , על דרך הפשט. ודרך התרגום - כדרש הוא.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

ואמרת. טעם בני בכורי - זה הגוי שיעבדוני , שעבדוני אבותם בתחילה; ואני חומל עליו , כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו (ע"פ מל' ג , יז). ואתה לקחתו לעבד עולם לך , לכן אהרוג אני "את בנך בכורך" (להלן , כג).

ר' יוסף בכור שור:

בני בכורי - כל מעשה ידי בני הם , אבל ישראל בכורי , וחביב לי יותר מכולם.

רמב"ן:

ויאמר יי' אל משה בלכתך לשוב מצרימה - אמר רבי אברהם , כי זה נאמר לו במדין; הודיעו כי יחזק את לבו ולא ישלחם , בעבור כל המופתים שיראה עד המופת האחרון. ירצה לפרש בפסוק הזה , שיאמר: ראה כי בעבור כל המופתים אשר שמתי בידך , ואתה תעשם לפני פרעה , בכל זה לא ישלחם , ותאמר לו כי אני הורג את בנו בכורו , ואז ישלחם. ואין הפרוש הזה נכון , כי מה טעם בלכתך לשוב מצרים ראה? אבל פירושו , כי כאשר לקח את מטה האלהים בידו ממדין לשום לדרך פעמיו (ע"פ תה' פה , יד) , הזהירו האלהים ואמר לו: בלכתך בדרך , שים לבך וראה , שכל המופתים אשר שמתי בידך תעשה לפני פרעה , לא תשכח דבר שלא תעשה לפניו , ואני אחזק את לבו , ואל תתיאש אתה מלעשותם בעבור כן; ועוד תזהיר אותו במכה האחרונה אשר בה ישלחם. וענין שמתי בידך - שבידך שמתי אותם , אתה תעשם ולא אחר; שכבר הודיעו שיעשה בו אותות ומופתים רבים , כמו שאמר "בכל נפלאותי אשר אעשה בקרבו" (שמ' ג , כ). וכל זה זרוז במשה , כי בעבור שהיה מוכרח בשליחות , מזהירו קודם מעשה ויצוה אותו בשעת מעשה בכל מופת ומופת. ויתכן שיהיה ואמרת אל פרעה - ידיעה , שיצונו לאמור לו כן בסוף; יאמר: אני אחזק את לבו ולא ישלח את העם בכל המופתים , ואמרת אליו ביום ההוא: הנה אנכי הורג את בנך בכורך , ואז ישלחם. כי לא מצינו שהודיעו מיתת בכוריהם , רק בעת ההיא , והנה כל הדבור הזה עתה. ויש לפרש: ראה כל שלשת המופתים האלה אשר שמתי בידך לעשותם לישראל , ותעשה אותם גם כן לפני פרעה , בעבור שידע פרעה כי זקני העם המבקשים ממנו לשלחם , על פי השם יאמרו כן , ולא יעליל עליהם. וכן עשה משה , ואעפ"י שלא נכתב. ואשר אמר עוד "כי ידבר אליכם פרעה לאמר תנו לכם מופת" (שמ' ז , ט) , כי ירצה מופת לו - וצוה במטה שיהיה לתנין , לא נחש כאשר היה בפעם הראשון. והנה רצה להראותו שיבלע מטה אהרן את מטותם , להורות לו שינצחם ויהיו אובדים מן העולם על ידו. ובמדרש 'ואלה שמות רבא' (ה , ו) ראיתי: וכי על אי זו מופתים אמר? אם תאמר על הנחש והצרעת והדם - והלא אותן לא אמר הקדוש ברוך הוא לעשותן אלא לישראל! ועוד: לא מצינו שעשה משה אותן האותות לפרעה! אלא מהו כל המופתים אשר שמתי בידך? זה המטה , שהיו כתובין עליו נוטריקון: דצ"ך עד"ש באח"ב. ולפי זה יהיה פירוש הכתוב: ראה והסתכל במטה אשר שמתי בידך , שכל המופתים שבו תעשה לפני פרעה.

רלב"ג - ביאור המילות:

ראה כל המופתים אשר שמתי בידיך - רוצה לומר: אשר אשים בידיך , והם מופת המטה והמכות על סדרם; כי לא אמר למשה שיעשה לפני פרעה המופתים השלשה אשר שׂם בידו , אבל אמר לו שיעשה אותם לפני ישראל (ראה לעיל , ב - ט); ולזה לא עשה משה מופת הֵהָפֵך ידו מצורעת לפני פרעה. והנה הודיע אותו , כי בסוף זה הענין תחול במצרים מכת בכורות. ואפשר שנאמר , שיהיה הרצון באמרו אשר שמתי בידיך , שהוא שָׂמם אז בידו על סדרם עד מכת בכורות. והנה לא זכר בזה המקום כי אם מכת בכורות , כי היא היתה תכלית המכות , ובסבתה נכנע פרעה ונתרצה לשלוח את בני ישראל מארצו .