תנ"ך - ואמר אליך שלח את־בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את־בנך בכרך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וָאֹמַ֣ר אֵלֶ֗יךָ שַׁלַּ֤ח אֶת־בְּנִי֙ וְיַעַבְדֵ֔נִי וַתְּמָאֵ֖ן לְשַׁלְּח֑וֹ הִנֵּה֙ אָנֹכִ֣י הֹרֵ֔ג אֶת־בִּנְךָ֖ בְּכֹרֶֽךָ: (שמות פרק ד פסוק כג)

טקסט וניקוד:

וָאֹמַר אֵלֶיךָ שַׁלַּח אֶת־בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחוֹ הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת־בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ: (שמות פרק ד פסוק כג)

טקסט בלבד:

ואמר אליך שלח את־בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את־בנך בכרך: (שמות פרק ד פסוק כג)

תיקון קוראים:

ואמר אליך שלח את־בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את־בנך בכרך: (שמות פרק ד פסוק כג)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַרִית לָך שַׁלַח יָת בְּרִי וְיִפלַח קֳדָמַי וּמסָרֵיב אַתּ לְשַׁלָחוּתֵיהּ הָא אֲנָא קָטֵיל יָת בְּרָך בֻּכרָך :

עין המסורה:
שלח - ט' דגשא מיחדין (הכוונה , כנראה , לצורות שַלַּח בדגש , שאחריהן 'את'): בר' ח , י; שמ' ד , כג; ה , א; ז , טז , כו; ח , כה; ט , א , יג; י , ז. בכרך - ב' וחסר: בר' כז , יט; שמ' ד , כג.

מסורה קטנה:
ויעבדני - ל'.

רש"י:
ואמר אליך - בשליחותו של מקום: שלח את בני. הנה אנכי הרג וגו' - היא מכה אחרונה , ובה התרה בו תחלה מפני שהיא קשה; וזהו שאמר איוב: "הן אל ישגיב בכחו" , לפיכך: "מי כמוהו הוא מורה" (איוב לו , כב) - בשר ודם המבקש לינקם מחבירו מעלים את דבריו שלא יבקש הצלה , אבל הקדוש ברוך הוא שגיב בכח , ואין יכולת לאדם להמלט מידו כי אם בשובו אליו , לפיכך הוא מורהו ומתרה בו לשוב.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
והנה גלה השם למשה המכּה , שיצאו ישראל ממצרים בבואה על מצרים , והיא סוף המכות. וטעם את בנך בכרך - הוא "מבכור פרעה היושב על כסאו" (שמ' יא , ה).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ואומר - והנה אמרתי לך פעם אחר פעם לשלח בני לעבדני , להקריב לי זבחים , ואתה מאנת; על כן אני מענישך. וחסירי הדעת יחשבו , כי עם משה ידבר; וזה שיגעון. ועוד , כי אליעזר אינו בכור משה (ראה שמ' יח , ג - ד).

ר' יוסף בכור שור:
הנה אנכי הורג את בנך - מדה כנגד מדה. ומתחילה אני רוצה שתתרה בו על אותה מכה שתנצחינו , שלא יאמר: סבור היה לנצחני בשאר המכות וטעה; אבל עכשיו , שתתרה בו במכת בכורות , יֵדע שהייתי יודע שלא ישלחם עד מכת בכורות. וגם משה על זאת היה סומך: כשהיה אומר לו פרעה 'התפלל עלי' (ראה שמ' ח , ד , כד; ט , כח; י , יז) , היה מתפלל עליו , כי היה יודע שלא יצאו עד מכת בכורות. ולא היה מביאן , רק להרבות אותותיו ומופתיו.

רמב"ן:
ויאמר יי' אל משה בלכתך לשוב מצרימה - אמר רבי אברהם , כי זה נאמר לו במדין; הודיעו כי יחזק את לבו ולא ישלחם , בעבור כל המופתים שיראה עד המופת האחרון. ירצה לפרש בפסוק הזה , שיאמר: ראה כי בעבור כל המופתים אשר שמתי בידך , ואתה תעשם לפני פרעה , בכל זה לא ישלחם , ותאמר לו כי אני הורג את בנו בכורו , ואז ישלחם. ואין הפרוש הזה נכון , כי מה טעם בלכתך לשוב מצרים ראה? אבל פירושו , כי כאשר לקח את מטה האלהים בידו ממדין לשום לדרך פעמיו (ע"פ תה' פה , יד) , הזהירו האלהים ואמר לו: בלכתך בדרך , שים לבך וראה , שכל המופתים אשר שמתי בידך תעשה לפני פרעה , לא תשכח דבר שלא תעשה לפניו , ואני אחזק את לבו , ואל תתיאש אתה מלעשותם בעבור כן; ועוד תזהיר אותו במכה האחרונה אשר בה ישלחם. וענין שמתי בידך - שבידך שמתי אותם , אתה תעשם ולא אחר; שכבר הודיעו שיעשה בו אותות ומופתים רבים , כמו שאמר "בכל נפלאותי אשר אעשה בקרבו" (שמ' ג , כ). וכל זה זרוז במשה , כי בעבור שהיה מוכרח בשליחות , מזהירו קודם מעשה ויצוה אותו בשעת מעשה בכל מופת ומופת. ויתכן שיהיה ואמרת אל פרעה - ידיעה , שיצונו לאמור לו כן בסוף; יאמר: אני אחזק את לבו ולא ישלח את העם בכל המופתים , ואמרת אליו ביום ההוא: הנה אנכי הורג את בנך בכורך , ואז ישלחם. כי לא מצינו שהודיעו מיתת בכוריהם , רק בעת ההיא , והנה כל הדבור הזה עתה. ויש לפרש: ראה כל שלשת המופתים האלה אשר שמתי בידך לעשותם לישראל , ותעשה אותם גם כן לפני פרעה , בעבור שידע פרעה כי זקני העם המבקשים ממנו לשלחם , על פי השם יאמרו כן , ולא יעליל עליהם. וכן עשה משה , ואעפ"י שלא נכתב. ואשר אמר עוד "כי ידבר אליכם פרעה לאמר תנו לכם מופת" (שמ' ז , ט) , כי ירצה מופת לו - וצוה במטה שיהיה לתנין , לא נחש כאשר היה בפעם הראשון. והנה רצה להראותו שיבלע מטה אהרן את מטותם , להורות לו שינצחם ויהיו אובדים מן העולם על ידו. ובמדרש 'ואלה שמות רבא' (ה , ו) ראיתי: וכי על אי זו מופתים אמר? אם תאמר על הנחש והצרעת והדם - והלא אותן לא אמר הקדוש ברוך הוא לעשותן אלא לישראל! ועוד: לא מצינו שעשה משה אותן האותות לפרעה! אלא מהו כל המופתים אשר שמתי בידך? זה המטה , שהיו כתובין עליו נוטריקון: דצ"ך עד"ש באח"ב. ולפי זה יהיה פירוש הכתוב: ראה והסתכל במטה אשר שמתי בידך , שכל המופתים שבו תעשה לפני פרעה.

רלב"ג - ביאור המילות:
ראה כל המופתים אשר שמתי בידיך - רוצה לומר: אשר אשים בידיך , והם מופת המטה והמכות על סדרם; כי לא אמר למשה שיעשה לפני פרעה המופתים השלשה אשר שׂם בידו , אבל אמר לו שיעשה אותם לפני ישראל (ראה לעיל , ב - ט); ולזה לא עשה משה מופת הֵהָפֵך ידו מצורעת לפני פרעה. והנה הודיע אותו , כי בסוף זה הענין תחול במצרים מכת בכורות. ואפשר שנאמר , שיהיה הרצון באמרו אשר שמתי בידיך , שהוא שָׂמם אז בידו על סדרם עד מכת בכורות. והנה לא זכר בזה המקום כי אם מכת בכורות , כי היא היתה תכלית המכות , ובסבתה נכנע פרעה ונתרצה לשלוח את בני ישראל מארצו .
ריכוז קישורים