תנ"ך - ויהי
בדרך
במלון
ויפגשהו
ה'
ויבקש
המיתו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְהִ֥י
בַדֶּ֖רֶךְ
בַּמָּל֑וֹן
וַיִּפְגְּשֵׁ֣הוּ
יְהוָ֔ה
וַיְבַקֵּ֖שׁ
הֲמִיתֽוֹ:
(שמות פרק ד פסוק כד)
וַיְהִי
בַדֶּרֶךְ
בַּמָּלוֹן
וַיִּפְגְּשֵׁהוּ
יְהוָה
וַיְבַקֵּשׁ
הֲמִיתוֹ:
(שמות פרק ד פסוק כד)
ויהי
בדרך
במלון
ויפגשהו
ה'
ויבקש
המיתו:
(שמות פרק ד פסוק כד)
ויהי
בדרך
במלון
ויפגשהו
יהוה
ויבקש
המיתו:
(שמות פרק ד פסוק כד)
תרגום אונקלוס:
וַהֲוָה
בְאוֹרחָא
בְּבֵית
מְבָתָא
וְעָרַע
בֵּיהּ
מַלאֲכָא
דַייָ
וּבעָא
לְמִקטְלֵיהּ
:
עין המסורה:
ויפגשהו
-
ב':
שמ'
ד
,
כד
,
כז.
המיתו
-
ג':
שמ'
ד
,
כד;
יר'
כו
,
כא;
מש'
יט
,
יח.
רש"י:
ויהי
משה
בדרך
במלון
ויבקש
המיתו
-
לפי
שלא
מל
את
אליעזר
בנו
,
ועל
שנתרשל
נענש
מיתה.
תניא:
אמר
רבי
יוסי:
חס
ושלום
,
לא
נתרשל
,
אלא
אמר:
אמול
ואצא
לדרך
,
סכנה
היא
לתינוק
עד
שלשה
ימים;
אמול
ואשהה
שלשה
ימים
,
הקדוש
ברוך
הוא
ציוני:
"לך
שוב
מצרים"
(לעיל
,
יט).
ומפני
מה
נענש?
לפי
שנתעסק
במלון
תחלה;
במסכת
נדרים
(לא
,
ב
-
לב
,
א).
והיה
המלאך
נעשה
כמו
נחש
ובולעו
מראשו
ועד
ירכו
,
וחוזר
ובולעו
מרגליו
עד
אותו
מקום;
הבינה
צפורה
שבשביל
המילה
הוא
(ראה
שמ"ר
ה
,
ח).
רשב"ם:
ויפגשהו
יי'
-
המלאך.
כי
היה
מתעצל
בהליכתו
,
ומוליך
אשתו
ובניו.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויהי
בדרך
במלון.
ויפגשהו
-
יש
אומרים
(רשב"ח;
ראה
פירוש
ב
,
הארוך)
שהוא
על
אליעזר
,
ולא
הזכירו
הכתוב
כי
עוד
לא
נקרא;
וכן
"ויהי
בלדתה
ויתן
יד"
(בר'
לא
,
כח).
וזה
הדבר
עשה
משה
,
כי
לא
היה
יכול
להתאחר
,
שלא
ילך
בשליחות
השם
,
ובאותם
הימים
נולד
אליעזר;
ובעבור
סכנת
הדרך
לא
מלהוּ.
והיה
ראוי
,
שיעזבהו
עם
אמו
וילך
אל
מצרים
הוא
לבדו.
ולפי
דעתי
,
כי
ויפגשהו
-
הוא
על
משה;
כי
אילו
היתה
זאת
הפגישה
לַבֵּן
,
היה
משה
מל
בנו.
אך
יֵרָאה
כי
רעדה
אחזה
משה
,
על
כן
לא
יכול
למולו
,
ומלתהו
צפרה.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויהי
-
היתה
קבלה
בידם
,
שלא
יומל
הבן
בשמיני
אם
הוא
חולה
,
או
הוא
בדרך
,
שאין
יכולת
במוליכו
להתעכב.
ובעבור
כי
משה
לא
יוכל
להתעכב
בשליחות
השם
,
ראה
בעצתו
שלא
יומל
,
כי
יסתכן
הנער
אם
יוליכו.
והנה
שלח
השם
מלאכו
להזכיר
משה
,
שיניח
עצתו
ויומל
הנער
,
וילך
לו
לבדו
,
והנער
יהיה
עם
אמו
עד
שיתרפא.
והנה
טעם
ויפגשהו
-
שבא
חֹלי
על
משה
מהשם
,
שלא
עלה
על
לבו;
ויבקש
המיתו
-
אם
לא
יומל
בנו.
ובעבור
שאחזתו
רעדה
(ע"פ
תה'
מח
,
ז)
,
לא
יוכל
הוא
עצמו
למולו
,
ומלה
אותו
צפורה
(ראה
להלן
,
כה)
,
כי
הוא
גלה
לה
זה
הסוד.
ואל
תתמה
בעבור
שהוא
כתוב
ויפגשהו
יי'
,
כי
מלאך
השם
הוא;
וכמוהו
"ויי'
הולך
לפניהם
יומם"
(שמ'
יג
,
כא)
,
ושם
כתוב
"ויסע
מלאך
האלהים"
(שמ'
יד
,
יט).
ורב
שמואל
בן
חפני
אמר:
חלילה
חלילה
להיות
השם
מבקש
להמית
משה
,
שהולך
בשליחותו
להוציא
עמו!
רק
ביקש
להמית
אליעזר
,
והוא
סימן
ויפגשהו
,
גם
המיתו.
ואחר
כן
פירש
שהוא
אליעזר
,
על
כן
כתוב
"את
ערלת
בנה"
(להלן
,
כה);
ולא
הזכירו
בתחילה
,
כי
עוד
לא
נקרא
שמו;
וכמוהו
"ויהי
בלדתה
ויתן
יד"
(בר'
לח
,
כח).
רלב"ג - ביאור המילות:
ויפגשהו
יי'
-
הוא
חסר
המצטרף;
והרצון
בו
,
שכבר
פגש
משה
כאב
אנוש
מאת
השם
יתעלה
,
ובקש
להמיתו
מרוב
חוזק
המחלה.
והנה
נודע
למשה
בנבואה
,
שזה
המקרה
קרהו
על
שנתעצל
במילת
בנו
אליעזר
,
כי
כבר
צוה
השם
יתעלה
לאברהם
שימול
לו
כל
זכר
בן
שמנת
ימים
(ראה
בר'
יז
,
ב).
והנה
לעוצם
מעלת
משה
היה
מגיע
לו
מהשם
יתעלה
עונש
גדול
על
חטא
קטן
,
שלא
היה
ראוי
לכמו
זה
העונש
,
כדי
שיזדרז
יותר
לעשות
מצות
השם
יתעלה;
עם
שלא
היה
ראוי
במי
שיגיעו
על
ידו
מצות
השם
יתעלה
לאנשים
,
שיתעצל
בעשייתם
,
כי
ילמדו
ממנו
שאר
האנשים
ולא
ינהגו
בעשיית
המצות
בזריזות.
וזאת
השגגה
היתה
,
לפי
מה
שאחשוב
,
כי
משה
היה
סבור
,
כי
מפני
לכתו
במצות
השם
יתעלה
,
יפטר
מזאת
המצוה
עד
השלימו
השליחות
,
כי
אינו
יכול
לקיים
את
שתיהן;
שאם
ימול
הולד
תחלה
ויצא
לדרך
,
תהיה
סכנה
לתינוק;
והוא
היה
חושב
שיהיה
רצון
השם
יתעלה
שישוב
עם
אשתו
ובניו
למצרים
,
כי
איננו
ראוי
לאדם
שיפרד
מאשתו
ובניו.
ועוד
,
שאם
לא
יוליך
אותם
שם
,
הנה
יחשבו
ישראל
שהוא
אינו
בוטח
שיצאו
ממצרים
,
ולזה
עזב
אשתו
ובניו
ולא
רצה
להוליכם
שם.
והנה
מה
שאמרו
רבותינו
ז"ל
בזה
הענין
(נדרים
לב
,
א)
מסכים
אל
מה
שאמרנו
בו.
והנה
לא
היה
רצון
יתעלה
שיעתיק
אשתו
ובניו
,
כי
די
לו
באותות
אשר
בידו
אל
שיאמינו
בו
ישראל
שיצאו
ממצרים.
והנה
המתין
לו
השם
יתעלה
עד
היותו
במלון
,
כדי
שישאר
שם
התינוק.
והנה
שם
נשארו
עמו
צפורה
וגרשום
,
ואמר
אליה
משה
שתשוב
עם
בניה
לבית
אביה
,
כאשר
תוכל
על
זה;
וזהו
מה
שאמרה
התורה
בפרשת
'יתרו':
"אחר
שלוחיה"
(שמ'
יח
,
ב)
,
לפי
שכבר
שלחה
משה
אל
בית
אביה.