תנ"ך - וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּ֖רֶף מִמֶּ֑נּוּ אָ֚ז אָֽמְרָ֔ה חֲתַ֥ן דָּמִ֖ים לַמּוּלֹֽת: פ (שמות פרק ד פסוק כו)

טקסט וניקוד:

וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת: פ (שמות פרק ד פסוק כו)

טקסט בלבד:

וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת: פ (שמות פרק ד פסוק כו)

תיקון קוראים:

וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת: פ (שמות פרק ד פסוק כו)

תרגום אונקלוס:
וְנָח מִנֵיהּ בְּכֵין אֲמַרַת אִלוּלֵי דְמָא דִמהֻלתָּא הָדֵין אִתחַיַיב חַתנָא קְטוֹל :

עין המסורה:
חתן - ד': *שמ' ד , כה , כו; שו' טו , ו; מ"ב ח , כז. (וחד: וחתן - ש"א כב , יד).

מסורה קטנה:
חתן - ד'; למולת - ל'.

רש"י:
וירף ממנו - המלאך (ראה ירוש' נדרים ג , ט [לח , ב]) , אז - הבינה שעל המילה בא להורגו; אמרה: חתן דמים למולת - חתני היה נרצח על דבר המילה. למולות - על המולות. שם דבר הוא; והלמ"ד משמשת בלשון 'על' , כמו "ואמר פרעה לבני ישראל" (שמ' יד , ג). ואונקלוס תרגם דמים - על דם המילה.

רשב"ם:
וירף המלאך ממנו - מן "רפה היום לערוב" (שו' יט , ט) יֵאמר וירף , מן 'קנה' - "ויקן" (בר' לג , יט). אז אמרה חתן דמים למולות - על עיכוב המילה נתחייב בעלי מיתה; כי המילה הצילתו עתה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
צור - דבר חד , כמו "חרבות צורים" (יהו' ה , ב); "אף תשיב צור חרבו" (תה' פט , מד) - הפוך; וזה וזה נכון. וחלילה להאמין , כי משה הסכים עם צפורה , כדברי יחיד (ראה מכיל' יתרו עמלק א) , שיהי הבן האחד שלו וימול אותו , והשיני לצפורה ולא ימול; ונביא לא יעשה כן , אף כי נביא הנביאים. אכן , שלח השם מלאכו להזכירו במצות מילה , וְיעזוב אשתו ובניו ולא יוליכם אל מצרים. וכן מצאנו , שיתרו הביאם אליו אל מדבר סיני (ראה שמ' יח , ו); וכן אמר הכתוב "וישב ארצה מצרים" (לעיל , כ) - הוא לבדו. ושב לספר מה שאירע בדרך , כמו "וילך חרנה" (בר' כח , י). ותגע לרגליו - יש אומרים (רשב"ח , ראה ראב"ע פירוש ב , הארוך): לרגלי אליעזר. והקרוב אלי להיות: רגלי משה; ובפסח מצרים ארמוז לך סוד (שמ' יב , ז). והמפרש שאמר (רשב"ח) כי "ויפגשהו" (לעיל , כד) - על אליעזר , הוא יפרש כי חתן דמים אתה לי - בעבור שהיה קרוב למיתה , והנשים קוראות לנער כאשר יכנס לברית 'חתן'; וכאשר סר הַחֹלִי ממנו , אז אמרה: אין אתה 'חתן דמים' , כי אם דם המילה. ועל דעתי: כי חתן דמים - פירושו שאמרה לבנה: אתה חתן דמים , שעל ידך ימות בעלי. וירף ממנו - ממשה. אז אמרה: אתה עתה חתן דמי המולות , ולא 'חתן דמים'.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
וירף. דמים - בלשון הקודש על שני עניינים: האחד - על שפיכות דמים , כמו "כי איש דמים אתה" (ש"ב טז , ח). והמפרש שהוא 'חיים' - איננו לשון. והשיני - לשון רבים מ'דם' ממש , כמו "בדמיך חיי" (יח' טז , ו). והנה אמרה , בראותה שסר החולי ממשה: אין אתה , בני , "חתן דמים" (לעיל , כה) , שהוא מעניין הריגה , רק אתה חתן מתבוסס בדמי המילה. ומולות - שם דבר , והיה על לשון רבים בעבור דמים.

ר' יוסף בכור שור:
וירף ממנו - אז הקל חוליו מעליו. אז אמרה חתן דמים למולות - כלומר: זה שהיה משה חתן דמים וחייב מיתה - למולות: בשביל חטאת מילה היה; כי כשמָלַּתּוּ את הנער , מיד הקל לו. ומשה לא מל אותו מפני סכנת הדרך.

רלב"ג - ביאור המילות:
וכאשר סר החולי ממשה , וגלה לה שאין המנהג לעשות המילה בזה האופן , אבל ישתדלו לעצור הדם תכף , אז אמרה שזה הולד הוא הראשון שישפך דמו בזה האופן הנפלא לכל הערלות המולות.
ריכוז קישורים