תנ"ך - ותקח צפרה צר ותכרת את־ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן־דמים אתה לי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתִּקַּ֨ח צִפֹּרָ֜ה צֹ֗ר וַתִּכְרֹת֙ אֶת־עָרְלַ֣ת בְּנָ֔הּ וַתַּגַּ֖ע לְרַגְלָ֑יו וַתֹּ֕אמֶר כִּ֧י חֲתַן־דָּמִ֛ים אַתָּ֖ה לִֽי: (שמות פרק ד פסוק כה)

טקסט וניקוד:

וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת־עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן־דָּמִים אַתָּה לִי: (שמות פרק ד פסוק כה)

טקסט בלבד:

ותקח צפרה צר ותכרת את־ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן־דמים אתה לי: (שמות פרק ד פסוק כה)

תיקון קוראים:

ותקח צפרה צר ותכרת את־ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן־דמים אתה לי: (שמות פרק ד פסוק כה)

תרגום אונקלוס:
וּנסֵיבַת צִפֹּרָה טִנָרָא וּגזַרַת יָת עָרלַת בְּרַהּ וְקָרֵיבַת לִקדָמוֹהִי וַאֲמַרַת בִּדמָא דִמהוּלתָּא הָדֵין אִתיְהֵיב חַתנָא לַנָא :

עין המסורה:
לרגליו - ד': *שמ' ד , כה; *וי' יא , כא; חב' ג , ה; איוב יח , יא. חתן - ד': *שמ' ד , כה , כו; שו' טו , ו; מ"ב ח , כז. וחד: וחתן - ש"א כב , יד.

מסורה גדולה:
לרגליו ד' וסימנהון ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו אשר לא כרעים ממעל לרגליו לפניו ילך דבר והפיצהו לרגליו. חתן ד' וסימנהון ותאמר כי חתן דמים אתה לי אז אמרה חתן דמים למולת ויאמרו שמשון חתן התמני כי חתן בית אחאב הוא. וחד וחתן המלך.

מסורה קטנה:
ותגע - ל'; לרגליו - ד'; חתן - ד'.

רש"י:
ותגע לרגליו - השליכתו לפני רגליו של משה (ראה ירוש' נדרים ג , ט [לח , ב]). ותאמר על בנה: כי חתן דמים אתה לי - אתה היית גורם להיות החתן שלי נרצח עליך; הורג אישי אתה לי.

רשב"ם:
צר - כמו "חרבות צוּרים" (יהו' ה , ב) , תער מלוטש , איזמל חריף; וכן "אף תשיב צוּר חרבו" (תה' פט , מד) - נתעקם ונכפף חידוד חרבו , ולכך "לא הקמתו במלחמה" (שם). ותכרות וגו' - הועילה לו למשה המצוה להצילו , כמו קרבן , כעין שעשו גדעון ומנוח כשנראה להם המלאך (ראה שו' ו , יז - כד; יג , טו - כג). וַתַּגַּע - לשון 'מפעיל' , אבל "וַיִּגַּע בארבע פינות הבית" (איוב א , יט) - לשון פּוֹעֵל: נָגַע. לרגליו - של משה , להתרצות המלאך בכך. כי לרגליו של מלאך איני רוצה לפרש , כי מי יודע אם ראתה רגלי המלאך. כי חתן דמים אתה לי - בדמים הללו ישאר לי חתני; חתני - בעלי.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
צור - דבר חד , כמו "חרבות צורים" (יהו' ה , ב); "אף תשיב צור חרבו" (תה' פט , מד) - הפוך; וזה וזה נכון. וחלילה להאמין , כי משה הסכים עם צפורה , כדברי יחיד (ראה מכיל' יתרו עמלק א) , שיהי הבן האחד שלו וימול אותו , והשיני לצפורה ולא ימול; ונביא לא יעשה כן , אף כי נביא הנביאים. אכן , שלח השם מלאכו להזכירו במצות מילה , וְיעזוב אשתו ובניו ולא יוליכם אל מצרים. וכן מצאנו , שיתרו הביאם אליו אל מדבר סיני (ראה שמ' יח , ו); וכן אמר הכתוב "וישב ארצה מצרים" (לעיל , כ) - הוא לבדו. ושב לספר מה שאירע בדרך , כמו "וילך חרנה" (בר' כח , י). ותגע לרגליו - יש אומרים (רשב"ח , ראה ראב"ע פירוש ב , הארוך): לרגלי אליעזר. והקרוב אלי להיות: רגלי משה; ובפסח מצרים ארמוז לך סוד (שמ' יב , ז). והמפרש שאמר (רשב"ח) כי "ויפגשהו" (לעיל , כד) - על אליעזר , הוא יפרש כי חתן דמים אתה לי - בעבור שהיה קרוב למיתה , והנשים קוראות לנער כאשר יכנס לברית 'חתן'; וכאשר סר הַחֹלִי ממנו , אז אמרה: אין אתה 'חתן דמים' , כי אם דם המילה. ועל דעתי: כי חתן דמים - פירושו שאמרה לבנה: אתה חתן דמים , שעל ידך ימות בעלי. וירף ממנו - ממשה. אז אמרה: אתה עתה חתן דמי המולות , ולא 'חתן דמים'.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ותקח. צר - כמו "חרבות צורים" (יהו' ה , ב) , שהם חדים; וכמוהו "אף תשיב צור חרבו" (תה' פט , מד). וטעם ותגע לרגליו - כפי דעתי: לרגלי משה , כדרך "וראה את הדם על המשקוף... ולא יתן המשחית" (שמ' יב , כג); על כן "וירף ממנו" (להלן , כו) - ממשה , שסר החולי והרעדה. ורב שמואל אמר , כי לרגליו - לרגלי אליעזר , גם כן "וירף ממנו" (להלן , כו). אם כן , יש להשיב עליו: אם החולי היה על אליעזר , איך מלה אותו , להוסיף לו מכאוב על מכאובו? ומנהג הנשים לקרא הבן כאשר יומל: חתן. וטעם דמים - כי איש דמים אתה (ע"פ ש"ב טז , ח) לי , כי בעבורך ימות בעלי.

ר' יוסף בכור שור:
ותקח צפורה צר - היתה מפשפשת במעשיו על איזה עון חלה , וסברה: שמא על שאין בנו מהול. צר - כמו "חרבות צורים" (יהו' ה , ב) , שנון. ומָלַּתּוּ והקריבתו לפניו , כדי שתעמוד לו זכות המילה. ותאמר כי חתן דמים אתה לי - כי חתן חייב מיתה אתה לי; כמו "איש דמים ומרמה" (תה' ה , ז) , וכמו "איש הדמים ואיש הבליעל" (ש"ב טז , ז) , וכמו "דמיו בו" (וי' כ , ט); ולפיכך אני מקרבת זה אליך , שיכפר זה הדם של מילה על דמך.

רלב"ג - ביאור המילות:
צור - הוא חרב , לקחתו למול את בנה. ותגע לרגליו - רוצה לומר , שכאשר כרתה ערלת בנה , הגיע דמו לרגליו מרוב הדם שיצא ממנו , כי לא היה לה אומנות בזה המעשה ולא נתחנכה בו , ולזה לא ידעה איך תעצֹר דמו באופן שלא יצא ממנו בכמו זה הרבוי. ותאמר כי חתן דמים אתה לי - ראוי שתדע , כי שם ה'חתנות' יאמר בלשוננו על התחלת הזיווג , ולזה יפילו אותו על התחלת כל דבר; ולזה יקרא הולד הנִּמול בעת המולו חתן , כי זה התחלת הכנסו במצות השם יתעלה. והנה אמרה צפורה , כי זה הולד היתה בו התחלת שפיכות דמים לה , כי לא נסתה; והנה חשבה שכזה יעשה כל מי שיכרות הערלה.
ריכוז קישורים