תנ"ך - ויאמר ה' אל־אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק־לו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן לֵ֛ךְ לִקְרַ֥את מֹשֶׁ֖ה הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיִּפְגְּשֵׁ֛הוּ בְּהַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים וַיִּשַּׁק־לֽוֹ: (שמות פרק ד פסוק כז)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־אַהֲרֹן לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק־לוֹ: (שמות פרק ד פסוק כז)

ויאמר ה' אל־אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק־לו: (שמות פרק ד פסוק כז)

ויאמר יהוה אל־אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק־לו: (שמות פרק ד פסוק כז)

תרגום אונקלוס:

וַאֲמַר יְיָ לְאַהֲרֹן אִיזֵיל לְקַדָּמוּת מֹשֶׁה לְמַדבְּרָא וַאֲזַל וְעָרְעֵיהּ בְּטוּרָא דְאִתגְּלִי עֲלוֹהִי יְקָרָא דַייָ וְנַשֵׁיק לֵיהּ :

עין המסורה:

ויאמר יי' אל - אהרן - ג': *שמ' ד , כז; *במ' יח , א , כ. המדברה - י"ב: שמ' ד , כז; *וי' טז , י , כא; *במ' כא , כג; לג , ח; דב' א , מ; ב , א; שו' כ , מה , מז; ש"א יג , יח; כו , ג; יח' כט , ה. ויפגשהו - ב': שמ' ד , כד , כז.

מסורה גדולה:

ויאמר יי' אל אהרן ג' לך לקראת משה אתה ובניך ובית אביך בארצם לא תנחל.

מסורה קטנה:

ויאמר יי' אל - אהרן - ג'; המדברה - י"ב; ויפגשהו - ב'.

רשב"ם:

לך לקראת משה - לקיים מה שאמר לו הקדוש ברוך הוא: "וגם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו" (לעיל , יד).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

ויאמר. לא היה מתנבא אהרן , כי אין צרך , כי משה הוא השליח אל פרעה; ואהרן היה שליח לפני זה אל ישראל , ומרים לנשים; על כן אמר "ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים" (מי' ו , ד). הר האלהים - הוא חורב (ראה שמ' ג , א).

ר' יוסף בכור שור:

צא לקראת משה - כי כך התניתי לו , שתלך , שתצא לקראתו (ראה לעיל , יד). וישק לו - כי שמח עליו (ראה שם). הר האלהים זה - איני יודע איזו הוא; ושמא חורב הוא , וכי אמר לו: "הנה הוא יוצא לקראתך" (שם) - עד כאן בחורב יצא לקראתך.

רמב"ן:

ויפגשהו בהר האלהים - הנה הר סיני בין מדין ובין מצרים. וישק לו - אהרן נשק למשה , כי משה הענו נוהג כבוד באחיו הגדול , ולכן לא אמר 'וישקו איש לאחיו'. וטעם את כל דברי יי' אשר שלחו - שהגיד לו כל הדברים שהיו בינו ובין הקדוש ברוך הוא , כל אשר היה מסרב בשליחות , וכי על כרחו נשתלח; וזה טעם כל. ובמדרש חזית (שה"ר ד , ה): ורבנן אמרין: גלה לו שם המפורש; ידרשו , כי הגיד לו השמות הנזכרים למעלה אשר שלחו בהם , והשם שיוצא מהם והוא פירוש להם.