תנ"ך - ויאמר השב ידך אל־חיקך וישב ידו אל־חיקו ויוצאה מחיקו והנה־שבה כבשרו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֗אמֶר הָשֵׁ֤ב יָֽדְךָ֙ אֶל־חֵיקֶ֔ךָ וַיָּ֥שֶׁב יָד֖וֹ אֶל־חֵיק֑וֹ וַיּֽוֹצִאָהּ֙ מֵֽחֵיק֔וֹ וְהִנֵּה־שָׁ֖בָה כִּבְשָׂרֽוֹ: (שמות פרק ד פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר הָשֵׁב יָדְךָ אֶל־חֵיקֶךָ וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל־חֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ מֵחֵיקוֹ וְהִנֵּה־שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ: (שמות פרק ד פסוק ז)

טקסט בלבד:

ויאמר השב ידך אל־חיקך וישב ידו אל־חיקו ויוצאה מחיקו והנה־שבה כבשרו: (שמות פרק ד פסוק ז)

תיקון קוראים:

ויאמר השב ידך אל־חיקך וישב ידו אל־חיקו ויוצאה מחיקו והנה־שבה כבשרו: (שמות פרק ד פסוק ז)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר אֲתֵיב יְדָך לְעִטפָך וַאֲתֵיב יְדֵיהּ לְעִטפֵיהּ וְאַפְּקַהּ מֵעִטפֵיהּ וְהָא תַבַת הֲוָת כְּבִסרֵיהּ :

עין המסורה:
וישב - כ"ה (בסגול): בר' יד , טז; כ , יד; מ , כא; שמ' ד , ז; טו , יט; יט , ח; שו' ט , נו; יז , ג , ד; ש"א יד , כז; כה , כא; ש"ב טו , כט; כב , כה; מ"א ב , ל; מ"ב יג , כה; יז , ג; כ , יא; כב , ט; יח' מד , א; תה' יח , כה; צד , כג; מש' כ , כו; איוב לג , כו; דה"א כא , כז; דה"ב לד , טז. ויוצאה - ב' חסר: שמ' ד , ו , ז.

מסורה קטנה:
וישב - כ"ה; ויוצאה - ב' וחס'; והנה - שבה - ל'; כבשרו - ל'.

רש"י:
מחיקו והנה שבה כבשרו - מיכן שמדה טובה ממהרת לבא ממדת פורענות , שהרי בראשון לא נאמר 'מחיקו' (ראה שבת צז , א).

ר' יוסף בכור שור:
ועשה שלשה אותות: בתחילה נחש , לפי שהיו ישראל בעמל וביגיעה , וכל עמל ויגיעה של עולם - הנחש גרם , כדכתיב "בזעת אפך תאכל לחם" (בר' ג , יט); ורמז להם , כי על היגיעה שלהם נגלה. ואחר כך נגע צרעת , כי בשביל יגיעם יביא נגעים על פרעה ביד משה; ומה שאמר לו הבא ידך (בנוסחנו: נא ידך) בחיקך - לפי שדרך הנגעים לבא על ידי הֶסְגֵּר ולילך על ידי הסגר , כמו שמפורש בפרשת נגעים: "והסגיר הכהן את הנתק" וגו' (וי' יג , לג). ואחר כך דם (ראה להלן , ט) , כי ישפוך דם של מצרים בשביל ישראל במכות בכורות ובים.

רלב"ג - ביאור המילות:
כי יאמרו לא נראה אליך יי' - רצה בזה , שאעפ"י שיאמר להם ששמו "אהיה אשר אהיה" (שמ' ג , יד) , הנה לא יתברר להם שנראה אליו השם יתעלה בנבואה; וזה , כי זאת ההשגה אפשר שתהיה לאדם מצד מה שהוא חכם , ואעפ"י שלא יהיה נביא. ולזה שאל אות , יבאר בו לישראל שהוא נביא , ונתן לו השם יתעלה שלשה אותות בענינים בלתי מסכימים לטבע המציאות , יוֹדִיעם לישראל קודם חדושם , והם: אות המטה ואות יד משה ואות מימי היאור. וזה , כי כבר יבחן הנביא , במה שיודיע מהענינים העתידים אשר יהיו על צד ההשגחה הפרטית , בפעם אחת לבד; שאם ימצאו בהם דבריו צודקים , הנה יוָּדע שהוא נביא , כמו שבארנו בששי מ'ספר מלחמות יי''. וזה , כי לא יתכן שתגיע ההודעה בכמו אלו הענינים בחלום ובקסם , כמו שזכרנו שם. והנה נתן לו השם יתעלה שלשה אותות , שאם היו ישראל מוציאים דבה באות הראשון ויאמרו שאין בו זרות , אבל היה מסודר שיהיה כן בעת ההוא , אולי יאמינו באות השני , ואם לא יאמינו גם באות השני , הנה יאמינו באות השלישי , כי כמו אלו הזרויות לא יתכן שימצאו יחד בזה האופן על המנהג הטבעי; ולזה יביאם זה להאמין שהם דברים חוץ מהטבע , וההודעה בהם לא תהיה אלא לנביא.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה נתן לו השם יתעלה אות שני , והוא שנהפכה ידו מצורעת כשלג , ואחר כן שבה כבשרו בהוציאו אותה מחיקו. וזה , שאם לא יאמינו ישראל לקול האות הראשון , שיהיה על דרך נבואה - רוצה לומר: מה שיגיד להם משה מחדושו קודם חדושו - ויאמרו שאולי אין משה נביא , אבל קרה שיאמר אמת בחדוש זה המופת; הנה יתכן שיאמינו שיהיה קול האות השני בנבואה , כי לא יתכן שיצדק משה במקרה בשני אלו הדברים יחד , כי מה שבקרי תהיה הגעתו על המעט. ואם לא יאמינו גם לשני האותות האלה , ויאמרו שכבר אפשר היות הידיעה בהם למשה בקרי , הנה נתן השם יתעלה למשה אות שלישי , והוא שישפך ביבשה ממימי היאור ויהפכו לדם ביבשה. וזה ממה שלא יתכן שיאמרו שלא יהיה בדרך נבואה , מה שהודיעהו משה מאלו האותות , כי לא יתכן שיגיע הצדק בדבריו במקרה באלו השלשה דברים יחד; וזה מבואר בנפשו , כי לא יתכן במה שבמקרה שיהיה בו מאדיות ורבוי.
ריכוז קישורים