תנ"ך - והיה אם־לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָה֙ אִם־לֹ֣א יַאֲמִ֣ינוּ לָ֔ךְ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ לְקֹ֖ל הָאֹ֣ת הָרִאשׁ֑וֹן וְהֶֽאֱמִ֔ינוּ לְקֹ֖ל הָאֹ֥ת הָאַחֲרֽוֹן: (שמות פרק ד פסוק ח)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה אִם־לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן: (שמות פרק ד פסוק ח)

טקסט בלבד:

והיה אם־לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון: (שמות פרק ד פסוק ח)

תיקון קוראים:

והיה אם־לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון: (שמות פרק ד פסוק ח)

תרגום אונקלוס:
וִיהֵי אִם לָא יְהֵימְנוּן לָך וְלָא יְקַבְּלוּן לְקָל אָתָא קַדמָאָה וִיהֵימְנוּן לְקָל אָתָא בָתְרָאָה :

עין המסורה:
ולא ישמעו - ד': *שמ' ד , א , ח; ש"א ב , כה; יר' ז , כז. לקל - ב' חסר: שמ' ד , ח (פעמיים). ישמעו לקל (שמיעה לקול) - י"ח: ראה שמ' ג , יח. האת - ג' חסר: שמ' ד , ח (פעמיים); ח , יט. הראשון - ס"ג (מלא וחסר , לא כולל 'הראישון'): בר' כה , כה; כו , א; לב , יח; מ , יג; שמ' ד , ח; יב , טו (פעמיים) , טז; מ , ב , יז; וי' ד , כא; כג , ה , ז , לה , לט , מ; במ' ז , יב; ט , א; כ , א; כא , כו; כח , טז , יח; לג , ג (פעמיים); דב' י , ד; טז , ד; כד , ד; יהו' ד , יט; שו' כ , כב; ש"א יז , ל; ש"ב יח , כז; מ"ב יז , מ; יש' ח , כג; מג , כז; יר' נ , יז; יח' מ , כא; הו' ב , ט; חגי ב , ג , ט; זכ' יד , י; מש' יח , יז; רות ג , י; אס' ג , ז , יב; דנ' ח , כא; י , ד , יב; יא , יג; עז' ג , יב; ו , יט; ז , ט; ח , לא; י , יז; נחמ' ח , יח; דה"א יב , טז; כד , ז; כה , ט; כז , ב , ג; דה"ב כט , ג , יז (פעמיים); לה , א. הראשון - ס"ד (מנין זה כולל גם 'הראישון' - איוב טו , ז).

מסורה קטנה:
ולא ישמעו - ד'; לקל - ב' חס'; האת - ג' חס'.

רש"י:
והאמינו לקול האות האחרון - משתאמר להם: בשבילכם לקיתי , על שספרתי עליכם לשון הרע , יאמינו לך , שכבר למדו בכך שהמזדווגים להם לוקים בנגעים; כגון פרעה ואבימלך בשביל שרה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
אם לא יאמינו - ידענו , כי השם ידע כל העתידות; רק הדיבור - כנגד משה: אחר שאמר לו השם "ושמעו לקולך" (שמ' ג , יח) , אמר משה: מפחד אני שלא ישמעו כולם בקולי; ואם לא יאמינו - טעמו: אם תאמר שלא יאמינו; וכן "והיה אם לא יאמינו" (להלן , ט).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
והיה. ידענו , כי השם ידע אם יאמינו אם לא יאמינו , רק הכתוב דבר כנגד משה; שאם היו מקצת ישראל שלא יאמינו לאות הראשון , יאמינו לאות האחרון. והכתוב אמר לקול האות , ואין לו קול!? רק דברה תורה כלשון בני אדם , כמו "מוות וחיים ביד לשון" (מש' יח , כא). ואמר הכתוב האות האחרון , אע"פ שיש שם אות שלישי , בעבור שלא הראה לו עתה רק אלה שני האותות; כי השלישי - עתיד לעשותו.

ר' יוסף בכור שור:
והיה אם לא יאמינו - כלומר: מי שלא יאמין לראשון , יאמין לשיני; שלא יאמין לשני , יאמין לשלישי. שיש בהם צדיקים ובינוניים וקשים: כשהיה מהם שלא היו מאמינים לראשון , לפי שלא משמע אלא שבא בשביל יגיעתם , והאמינו לשיני , דכיון שישלח נגעים - ודאי יוצאים; ויש מהם שלא האמינו , עד שאעשה אות שימיתם [הג"ה].

רלב"ג - ביאור המילות:
כי יאמרו לא נראה אליך יי' - רצה בזה , שאעפ"י שיאמר להם ששמו "אהיה אשר אהיה" (שמ' ג , יד) , הנה לא יתברר להם שנראה אליו השם יתעלה בנבואה; וזה , כי זאת ההשגה אפשר שתהיה לאדם מצד מה שהוא חכם , ואעפ"י שלא יהיה נביא. ולזה שאל אות , יבאר בו לישראל שהוא נביא , ונתן לו השם יתעלה שלשה אותות בענינים בלתי מסכימים לטבע המציאות , יוֹדִיעם לישראל קודם חדושם , והם: אות המטה ואות יד משה ואות מימי היאור. וזה , כי כבר יבחן הנביא , במה שיודיע מהענינים העתידים אשר יהיו על צד ההשגחה הפרטית , בפעם אחת לבד; שאם ימצאו בהם דבריו צודקים , הנה יוָּדע שהוא נביא , כמו שבארנו בששי מ'ספר מלחמות יי''. וזה , כי לא יתכן שתגיע ההודעה בכמו אלו הענינים בחלום ובקסם , כמו שזכרנו שם. והנה נתן לו השם יתעלה שלשה אותות , שאם היו ישראל מוציאים דבה באות הראשון ויאמרו שאין בו זרות , אבל היה מסודר שיהיה כן בעת ההוא , אולי יאמינו באות השני , ואם לא יאמינו גם באות השני , הנה יאמינו באות השלישי , כי כמו אלו הזרויות לא יתכן שימצאו יחד בזה האופן על המנהג הטבעי; ולזה יביאם זה להאמין שהם דברים חוץ מהטבע , וההודעה בהם לא תהיה אלא לנביא.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה נתן לו השם יתעלה אות שני , והוא שנהפכה ידו מצורעת כשלג , ואחר כן שבה כבשרו בהוציאו אותה מחיקו. וזה , שאם לא יאמינו ישראל לקול האות הראשון , שיהיה על דרך נבואה - רוצה לומר: מה שיגיד להם משה מחדושו קודם חדושו - ויאמרו שאולי אין משה נביא , אבל קרה שיאמר אמת בחדוש זה המופת; הנה יתכן שיאמינו שיהיה קול האות השני בנבואה , כי לא יתכן שיצדק משה במקרה בשני אלו הדברים יחד , כי מה שבקרי תהיה הגעתו על המעט. ואם לא יאמינו גם לשני האותות האלה , ויאמרו שכבר אפשר היות הידיעה בהם למשה בקרי , הנה נתן השם יתעלה למשה אות שלישי , והוא שישפך ביבשה ממימי היאור ויהפכו לדם ביבשה. וזה ממה שלא יתכן שיאמרו שלא יהיה בדרך נבואה , מה שהודיעהו משה מאלו האותות , כי לא יתכן שיגיע הצדק בדבריו במקרה באלו השלשה דברים יחד; וזה מבואר בנפשו , כי לא יתכן במה שבמקרה שיהיה בו מאדיות ורבוי.
ריכוז קישורים