תנ"ך - והיה אם־לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן־היאר והיו לדם ביבשת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָ֡ה אִם־לֹ֣א יַאֲמִ֡ינוּ גַּם֩ לִשְׁנֵ֨י הָאֹת֜וֹת הָאֵ֗לֶּה וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּן֙ לְקֹלֶ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֙ מִמֵּימֵ֣י הַיְאֹ֔ר וְשָׁפַכְתָּ֖ הַיַּבָּשָׁ֑ה וְהָי֤וּ הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁ֣ר תִּקַּ֣ח מִן־הַיְאֹ֔ר וְהָי֥וּ לְדָ֖ם בַּיַּבָּֽשֶׁת: (שמות פרק ד פסוק ט)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה אִם־לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּן לְקֹלֶךָ וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר וְשָׁפַכְתָּ הַיַּבָּשָׁה וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן־הַיְאֹר וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת: (שמות פרק ד פסוק ט)

טקסט בלבד:

והיה אם־לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן־היאר והיו לדם ביבשת: (שמות פרק ד פסוק ט)

תיקון קוראים:

והיה אם־לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן־היאר והיו לדם ביבשת: (שמות פרק ד פסוק ט)

תרגום אונקלוס:
וִיהֵי אִם לָא יְהֵימְנוּן אַף לִתרֵין אָתַיָא הָאִלֵין וְלָא יְקַבְּלוּן מִנָך וְתִסַב מִמַיָא דִבנַהרָא וְתֵישׁוֹד לְיַבֶּשׁתָּא וִיהוֹן מַיָא דְּתִסַב מִן נַהרָא וִיהוֹן לִדמָא בְּיַבֶּשׁתָּא :

עין המסורה:
האתות - ב' מלא בתורה: שמ' ד , ט; במ' יד , יא. ישמעון - ה': שמ' ד , ט; *דב' ב , כה; ד , ו , כח; מ"א ח , מב. ישמעון לקלך (שמיעה לקול) - י"ח: ראה שמ' ג , יח. לקלך - ב' חסר: שמ' ג , יח; ד , ט.

מסורה קטנה:
האתות - ב' מל' בת'; ישמעון - ה'; לקלך - ב' חס'; ביבשת - ל'.

רש"י:
והיו המים - והיו והיו , שני פעמים: נראה בעיני , אילו נאמר 'והיו המים אשר תקח מן היאר לדם ביבשת' , שומע אני שבידו הם נהפכין לדם , ואף כשיהיו בארץ יהיו בהוייתן; עכשיו מלמדנו , שלא יהיו דם עד שיגיעו ליבשת.

רשב"ם:
והיו המים וגו' - כפילות , כעין "נשאו נהרות יי' נשאו נהרות קולם" (תה' צג , ג); "עד מתי רשעים... עד מתי רשעים יעלוזו" (תה' צד , ג).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
והיה - ואם היו עוד מקצת ישראל שלא יאמינו באות האחרון , תעשה האות השלישי ויאמינו. וכתוב "ויעש האותות לעיני העם" (להלן , ל) - וזהו האות השלישי , שהוא והיו לדם ביבשת; הוא חלק מהמכה הראשנה בעשר המכות העתידות להיות.

רמב"ן:
והיו המים אשר תקח מן היאור והיו לדם - והיו שני פעמים; נראה בעיני: אלו אמר 'והיו המים אשר תקח מן היאור לדם ביבשת' , שומע אני , שבידו הם נהפכים לדם , ואף כשיהיו בארץ יהיו בהויתן; עכשו והיו האחרון מלמדנו , שלא יהיו דם עד שיהיו ביבשה; לשון רבנו שלמה. ואין המשמעות הזה כן כדברי הרב , ואין צריך למדרשו , שכבר מצאו בעלי הלשון (ראה מכלל סא , א) , שדרך הרבה מקראות לכפול תיבות - לנחץ ולחזק , או בעבור מיצוע ארוך שבא ביניהם; וכמוהו "והיה ערכך... מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך כסף חמשים שקל" (ראה וי' כז , ג); וכן "כי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו" (דב' יח , ו) - החזיר "ובא" פעם שנית , בעבור שהאריך בנתים; וכן "ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה. ויאמר בילדכן" וגו' (שמ' א , טו - טז); וכן "ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב" (בר' מו , ב); ובענין הזה רבים.

רלב"ג - ביאור המילות:
כי יאמרו לא נראה אליך יי' - רצה בזה , שאעפ"י שיאמר להם ששמו "אהיה אשר אהיה" (שמ' ג , יד) , הנה לא יתברר להם שנראה אליו השם יתעלה בנבואה; וזה , כי זאת ההשגה אפשר שתהיה לאדם מצד מה שהוא חכם , ואעפ"י שלא יהיה נביא. ולזה שאל אות , יבאר בו לישראל שהוא נביא , ונתן לו השם יתעלה שלשה אותות בענינים בלתי מסכימים לטבע המציאות , יוֹדִיעם לישראל קודם חדושם , והם: אות המטה ואות יד משה ואות מימי היאור. וזה , כי כבר יבחן הנביא , במה שיודיע מהענינים העתידים אשר יהיו על צד ההשגחה הפרטית , בפעם אחת לבד; שאם ימצאו בהם דבריו צודקים , הנה יוָּדע שהוא נביא , כמו שבארנו בששי מ'ספר מלחמות יי''. וזה , כי לא יתכן שתגיע ההודעה בכמו אלו הענינים בחלום ובקסם , כמו שזכרנו שם. והנה נתן לו השם יתעלה שלשה אותות , שאם היו ישראל מוציאים דבה באות הראשון ויאמרו שאין בו זרות , אבל היה מסודר שיהיה כן בעת ההוא , אולי יאמינו באות השני , ואם לא יאמינו גם באות השני , הנה יאמינו באות השלישי , כי כמו אלו הזרויות לא יתכן שימצאו יחד בזה האופן על המנהג הטבעי; ולזה יביאם זה להאמין שהם דברים חוץ מהטבע , וההודעה בהם לא תהיה אלא לנביא.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה נתן לו השם יתעלה אות שני , והוא שנהפכה ידו מצורעת כשלג , ואחר כן שבה כבשרו בהוציאו אותה מחיקו. וזה , שאם לא יאמינו ישראל לקול האות הראשון , שיהיה על דרך נבואה - רוצה לומר: מה שיגיד להם משה מחדושו קודם חדושו - ויאמרו שאולי אין משה נביא , אבל קרה שיאמר אמת בחדוש זה המופת; הנה יתכן שיאמינו שיהיה קול האות השני בנבואה , כי לא יתכן שיצדק משה במקרה בשני אלו הדברים יחד , כי מה שבקרי תהיה הגעתו על המעט. ואם לא יאמינו גם לשני האותות האלה , ויאמרו שכבר אפשר היות הידיעה בהם למשה בקרי , הנה נתן השם יתעלה למשה אות שלישי , והוא שישפך ביבשה ממימי היאור ויהפכו לדם ביבשה. וזה ממה שלא יתכן שיאמרו שלא יהיה בדרך נבואה , מה שהודיעהו משה מאלו האותות , כי לא יתכן שיגיע הצדק בדבריו במקרה באלו השלשה דברים יחד; וזה מבואר בנפשו , כי לא יתכן במה שבמקרה שיהיה בו מאדיות ורבוי.
ריכוז קישורים