תנ"ך - הם המדברים אל־פרעה מלך־מצרים להוציא את־בני־ישראל ממצרים הוא משה ואהרן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הֵ֗ם הַֽמְדַבְּרִים֙ אֶל־פַּרְעֹ֣ה מֶלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם ה֥וּא מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן: (שמות פרק ו פסוק כז)

טקסט וניקוד:

הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן: (שמות פרק ו פסוק כז)

טקסט בלבד:

הם המדברים אל־פרעה מלך־מצרים להוציא את־בני־ישראל ממצרים הוא משה ואהרן: (שמות פרק ו פסוק כז)

תיקון קוראים:

הם המדברים אל־פרעה מלך־מצרים להוציא את־בני־ישראל ממצרים הוא משה ואהרן: (שמות פרק ו פסוק כז)

תרגום אונקלוס:
אִנוּן דִּממַלְלִין עִם פַּרעֹה מַלכָּא דְמִצרַיִם לְאַפָּקָא יָת בְּנֵי יִשׂרָאֵל מִמִצרָיִם הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן :

עין המסורה:
הוא - ה' צדיקים בחד לישנא: ראה לעיל , כו. משה ואהרן - כ"ח (בתורה): ראה שמ' ד , כט.

מסורה קטנה:
הוא משה - ל'.

רש"י:
הם המדברים וגו' - הם שנצטוו , הם שקיימו. הוא משה ואהרן - הם בשליחותם ובצדקם מתחילה ועד סוף (ראה מגילה יא , א).

רשב"ם:
הוא אהרן ומשה - אהרן זה , שאמור (לעיל , כ) שנולד לפני משה , ומשה זה הם אשר אמר יי' להם , הם המדברים וגו'. הוא משה - שאצל הדיבור היה הוא תחילה , ואהרן אחריו. ואצל הלידה (לעיל , כ ובתחילת פס' כו) מקדים אהרן למשה , ולעניין הדבור מקדים משה לאהרן.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
הם. עתה , מעת שדברו אל פרעה , הקדים משה , בעבור גֹדל מעלתו; והשם דבר עמו פנים אל פנים (ראה שמ' לג , יא) , ונגש אל הערפל אשר שם השם (ראה שמ' כ , יז) , ולא כן אהרן. והכתוב מעיד "לא כן עבדי משה" (במ' יב , ז). ואהרן אמר לו פעמים "בי אדני" (במ' יב , יא; וראה שמ' לב , כב). על כן לא תמצא בכל התורה מתחלת זה הפסוק , שלא יקדים משה לאהרן; וככה בנביאים , גם בכתובים. ואין טענה ממלת "ואלה תולדֹת אהרן ומשה" (במ' ג , א) , גם "ותלד לו את אהרן ואת משה" (לעיל , כ) , כי כאשר נולדו הזכירם; והעד: "תולדֹת" , גם "ותלד".

ר' יוסף בכור שור:
וידבר יי' אל משה ואל אהרון - שיתף אהרן עמו , על שאמר: "אני ערל שפתים" (לעיל , יב). לשון "ערל" - כל דבר שאינו יכול לעשות מה שדרכו לעשות; כגון: "ערילה אזנם" (יר' ו , י) - ואינם יכולים לשמוע; וכן "ערלי לב" (יר' ט , כה) - מי שאינו יכול להבין; ו"ערל שפתים" - מי שאינו יכול לדבר; ואף פירות שאין רשות לאדם לאכלן , נקראו כמו כן: "וערלתם ערלתו את פריו" (וי' יט , כג). ויצוום אל בני ישראל - עתה חוזר לתחילת הדברים , לסדר כל הדבר מתחילתו על הסדר. ומתחיל לספר , כי צוום הקדוש ברוך הוא על ישראל - להוציאם , ועל פרעה - לרדותו. ומפרש מי הם ומי תולדותם וראש בית אבותם; והתחיל בראובן ומנה עד שמגיע ללוי , ומשהגיע ללוי מונה זרעו של לוי עד שמגיע למשה ואהרון , ואף בני אהרון ואף פנחס ובני קרח וכל ראשי אבות הלוים; ובני חברון לא מנה , ואע"פ שהיו לחברון בנים , כדכתיב לחברון: "משפחת החברוני" (במ' כו , נח) , דשמא לא היו ראשי האבות. ורבי שמואל פירש (ראה רשב"ם) , כי לכן לא מנה בני חברון , שלא (נזכרו) בשום מקום בתורה; שלא מנה אלא אותם שנזכרו בתורה , כגון: בני עמרם , שהם משה ואהרון; ובני יצהר וקרח ובניו , שנזכרו ב"ויקח קרח" (במ' טז , א) , ואגב קרח מנה אחיו; ובני עזיאל נזכרו , דכתיב "ויאמר משה אל מישאל ואל אליצפן..." (ראה וי' י , ד); ובני אהרון (ראה וי' י , א - ב ושם , ו ואי'); וגם פנחס נזכר (ראה במ' כה , ז ואי'); אבל בני חברון ובני איתמר ובני משה לא נזכרו - ולא מנאן. וגם פירש , שלכך מנה שנות לוי וקהת ועמרם: כי כל דורות נימנו , עד לוי: ב'בראשית' - עד נח , ב'נח' - עד אברהם , ואברהם ויצחק ויעקב נמנו שנותם , ועכשיו מנה משה ואהרון [הגה"ה]. ומנה שנותיו של לוי ושל קהת ושל עמרם , שהיו אבותם של משה ואהרון. וגם מנה שנותם של משה ואהרון (ראה שמ' ז , ז) , ללמדך שלא היו בחורים , כי זקנים היו כבר , וברצונם לא היו באים לעשות תחבולות הללו; אלא שהבחירם הקדוש ברוך הוא להוציא את בניו.

רלב"ג - ביאור המילות:
בא דבר אל פרעה מלך מצרים - רוצה לומר: בלא אמצעות אהרן; ולזה אמר משה: הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים. והנה הרצון בערל שפתים - סתום הדבור; רוצה לומר , שננעלו שערי הדבור לפניו , כמשפט מי שאינו איש דברים. ולזה באר , שאחר זה דבר יי' אל משה ואל אהרן , בכל מה שצוה לאמר אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים. והרצון בזה , שדבור השם יתעלה היה למשה , שיאמר זה לאהרן , והוא יהיה המליץ בינו ובין מי שישלחהו השם יתעלה לדבר אליו. והנה אחר שהשלים לזכור תולדות אהרן ומשה , שב לבאר זה שנית. הוא אהרן ומשה - מפני שהיה מדבר עתה בתולדות אהרן , הקדים אהרן למשה , ועוד: שהוא היה גדול ממנו; והנה אחר זה (פס' כז) , כשתארם בשהם המדברים אל פרעה , הקדים משה לאהרן , כי משה היה העיקר בזה.
ריכוז קישורים