תנ"ך - ויפן פרעה ויבא אל־ביתו ולא־שת לבו גם־לזאת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּ֣פֶן פַּרְעֹ֔ה וַיָּבֹ֖א אֶל־בֵּית֑וֹ וְלֹא־שָׁ֥ת לִבּ֖וֹ גַּם־לָזֹֽאת: (שמות פרק ז פסוק כג)

טקסט וניקוד:

וַיִּפֶן פַּרְעֹה וַיָּבֹא אֶל־בֵּיתוֹ וְלֹא־שָׁת לִבּוֹ גַּם־לָזֹאת: (שמות פרק ז פסוק כג)

טקסט בלבד:

ויפן פרעה ויבא אל־ביתו ולא־שת לבו גם־לזאת: (שמות פרק ז פסוק כג)

תיקון קוראים:

ויפן פרעה ויבא אל־ביתו ולא־שת לבו גם־לזאת: (שמות פרק ז פסוק כג)

תרגום אונקלוס:
וְאִתפְּנִי פַרעֹה וְעָל לְבֵיתֵיהּ וְלָא שַׁוִי לִבֵּיהּ אַף לְדָא :

עין המסורה:
שת - ד' (בקמץ): בר' ד , כה; שמ' ז , כג; הו' ו , יא; איוב לח , לו. לזאת - ג' (בקמץ): *שמ' ז , כג; יש' ל , ז; יר' ה , ז.

מסורה גדולה:
לזאת ג' ולא שת לבו גם לזאת לכן קראתי לזאת אי לזאת אסלח לך.

מסורה קטנה:
שת - ד'.

רש"י:
גם לזאת - למופת המטה שנהפך לתנין , ולא לזה של דם.

רשב"ם:
גם לזאת - שכבר "ויחזק לב פרעה" (לעיל , יג) , מעצמו , וגם עתה נחזק מאליו. אבל בצפרדע שכתוב "והכבד את לבו" (שמ' ח , יא) , שהוא עצמו נתכוון להכביד את לבו; לכן כתב בפרשת ערוב "ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת" (שמ' ח , כח) , שהרי כבר הכביד את לבו פעם אחרת.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויפן. טעם גם לזאת - בעבור כי הזכיר בתחלה אות המטה , שהיה לתנין ובלע המטות (ראה לעיל , י - יב).

ר' יוסף בכור שור:
ויהפכו כל המים אשר ביאור לדם - נראה לי שלא נעשה היאור דם אך אותה שעה , ובאותה שעה שנקרש ונעשה דם - מתה הדגה; ואחרכך נעשה מים. תדע , דלא אמר שלא יכלו לשתות מן היאור מפני שהוא דם , כי אם מפני שמתה הדגה ונסרחה נבלתם ובאש היאור; וגם אומר שעשו כן החרטומים - מה עשו? הלא הכל דם , אפילו בכלים , כמו שהוא אומר "ובעצים ובאבנים" (לעיל , יט)! אלא ודאי לפי שעה היה דם בכל ארץ מצרים , ואחר כך נהפך למים , ואחר כך חזרו החרטומים והפכוהו כמו כן לדם לפי שעה , ולפיכך לא אמר להם שיהפכוהו למים; אלא כיון שראה שנהפך מיד למים , לא שת לבו לזאת.

רמב"ן:
גם לזאת - למופת המטה שנהפך לתנין , וגם לזה של דם; לשון רבנו שלמה. ויותר נכון: גם לזאת שהיתה מכה , והיה לו לירוא פן תהיה בו יד השם מעתה. ופסוק "וימלא שבעת ימים" (להלן , כה) קשור בעליון: "וימלא" בזה "שבעת ימים" שחפרו "מצרים סביבות היאור" (לעיל , כד) , ולא יכלו לשתות ממימי היאור עד מלאת שבעת ימים אחרי ההכאה.

רלב"ג - ביאור המילות:
ויעשו כן חרטומי מצרים בלטיהם - הוא כמו "בלהטיהם" (לעיל , יא). והנה הביאו להם מים מן המקומות שחפרו אחר זה - כמו שכתב החכם אבן עזרא (בפירוש הארוך לפס' כב) - והפכו אותם לדם לעיני פרעה; כי לא נהפכו לדם על יד אהרן רק המים המגולים הנראים על הארץ , לא המים אשר תחת הארץ; ולזה חפרו המצרים סביבות היאור מים לשתות. והנה עם כל זה היה הבדל עצום בין מעשה משה למעשיהם , כי הם לא הפכו כי אם מים מועטים היו לפניהם , ומשה הפך כל מימי מצרים ברגע אחד. ולא שת לבו גם לזאת - כי היה חושב שהיו מעשה כשפים , ולא נתן לבו להתבונן בהבדל הנפלא שיש בין מעשה משה ובין מעשה המכשפים.
ריכוז קישורים