תנ"ך - ואני אקשה את־לב פרעה והרביתי את־אתתי ואת־מופתי בארץ מצרים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַאֲנִ֥י אַקְשֶׁ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְהִרְבֵּיתִ֧י אֶת־אֹתֹתַ֛י וְאֶת־מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: (שמות פרק ז פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת־לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת־אֹתֹתַי וְאֶת־מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: (שמות פרק ז פסוק ג)

טקסט בלבד:

ואני אקשה את־לב פרעה והרביתי את־אתתי ואת־מופתי בארץ מצרים: (שמות פרק ז פסוק ג)

תיקון קוראים:

ואני אקשה את־לב פרעה והרביתי את־אתתי ואת־מופתי בארץ מצרים: (שמות פרק ז פסוק ג)

תרגום אונקלוס:
וַאֲנָא אַקשֵׁי יָת לִבָּא דְפַרעֹה וְאַסגֵּי יָת אָתְוָתַי וְיָת מוֹפְתַי בְּאַרעָא דְמִצרָיִם :

עין המסורה:
ואני - ס"ז ראשי פסוקים: ראה שמ' ג , יט. מופתי - ב' (מלא): שמ' ז , ג; יא , ט.

רש"י:
ואני אקשה - מאחר שהרשיע והתריס כנגדי , וגלוי לפני שאין נחת רוח באומות לתת לב שלם לשוב , טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות בו אותותי , ותכירו אתם גבורותי. וכן מדתו של הקדוש ברוך הוא: מביא פורענות על האומות כדי שישמעו ישראל וייראו , שנאמר "הכרתי גוים נשמו פינותם... אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר" (צפ' ג , ו - ז; ראה יבמות סג , א). ואע"פ כן , בחמש מכות ראשונות לא נאמר 'ויחזק יי' את לב פרעה' , אלא: "ויחזק לב פרעה" (להלן , יג , כב; שמ' ח , טו; ט , לה; ראה תנח' וארא ג).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ואני אקשה את לב פרעה - רבים תמהו ואמרו: אחר שהשם הקשה לבו , מה פשעו ומה חטאתו?! ואנשי שיקול הדעת השיבו , כי פירושו , שאמץ לבו לסבול הרעות. ודעתי - תדענה בפסוק "מי יתן והיה לבבם זה" (דב' ה , כו).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ואני אקשה - יש לשאול: אם השם הקשה לבו , מה פשעו? התשובה: כי השם נתן חכמה לאדם ונטע שכל בלבו לקבל כח עליון , להוסיף על טובתו או לחסר מרעתו; וזה אפרש בפרשת 'כי תשא'. והנה טעם אקשה לבו - למען רבות מופתיי (ע"פ שמ' יא , ט). ורבי ישועה אמר , כי טעם אקשה את לבו - לסבול המכות.

ר' יוסף בכור שור:
ואני אקשה את לב פרעה - כדי להרבות מכותי עליו , להגדיל שמי ולנקום נקמת עמי.

רמב"ן:
ואני אקשה את לב פרעה - אמרו במדרש רבא (שמ"ר ה , ז): גלה לו שהוא עתיד לחזק את לבו בעבור לעשות בו הדין , תחת שהעבידם בעבודה קשה. ועוד שם (יג , ד): "כי אני הכבדתי את לבו" (שמ' י , א) - אמר רבי יוחנן: מכאן פתחון פה למינין לומר: לא היתה ממנו שיעשה תשובה! אמר רבי שמעון בן לקיש: יסתם פיהם של מינין , אלא: "אם ללצים הוא יליץ" (מש' ג , לד) , מתרה בו פעם ראשונה ושניה ושלישית , ואינו חוזר בו - והוא נועל בו דלת מן התשובה , כדי לפרוע ממנו מה שחטא; כך פרעה הרשע , כיון ששיגר הקדוש ברוך הוא אצלו חמשה פעמים ולא השגיח על דבריו , אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתה הקשית ערפך והכבדת את לבך , הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך. והנה פירשו בשאלה אשר ישאלו הכל: אם השם הקשה את לבו , מה פשעו? שני טעמים - ושניהם אמת: האחד , כי פרעה ברשעו , אשר עשה לישראל רעות גדולות חנם , נתחיב למנוע ממנו דרכי התשובה , כאשר באו בזה פסוקים רבים בתורה ובכתובים , ולפי מעשיו הראשונים נדון. והטעם השני , כי היו חצי המכות עליו בפשעו , כי לא נאמר בהן , רק "ויחזַק לב פרעה" (להלן , יג , כב; שמ' ח , טו); "ויכבד פרעה את לבו" (שמ' ח , כח); והנה לא רצה לשלחם לכבוד השם , אבל כאשר גברו עליו המכות ונלאה לסבול אותן , רק לבו , והיה נמלך לשלחם מכובד המכות , לא לעשות רצון בוראו , ואז הקשה השם את רוחו ואמץ את לבבו (ע"פ דב' ב , ל) למען ספר שמו (ע"פ שמ' ט , טז) , כענין שכתוב "והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים" וגו' (יח' לח , כג). ואשר אמר קודם המכות "ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם" (שמ' ד , כא) , יודיע למשה העתיד להעשות בו במכות האחרונות , כענין שאמר "ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך" (שמ' ג , יט). וזה טעם ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אותותי , כלומר , שאקשה לבו "למען רבות מופתי בארץ מצרים" (שמ' יא , ט) , כי בחמש מכות האחרונות , גם בטביעת הים , נאמר "ויחזק יי'" (שמ' יד , ח) , כי "לב מלך ביד יי' אל כל אשר יחפוץ יטנו" (מש' כא , א).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה במענה השם יתעלה לו קצר בכאן והאריך; וזה , שהוא קצר בכאן מה שנזכר במענה הקודם (שמ' ו , יג) - שאהרן יהיה לו לפה במה שישולח לדבר לבני ישראל להוציאם ממצרים - ולא זכר שיהיה לפה כי אם לפרעה; לפי שמה שיאמרו לפרעה הוא העיקר , להוציא בני ישראל ממצרים , לא מה שיאמרו לישראל. ולזה השמיט בזה המקום שיהיה אהרן לפה למשה במה שיצוה לדבר אל בני ישראל להוציאם ממצרים; והאריך לזכור מה שאמר אז השם יתעלה למשה כשׁשׂם לו אהרן לפה , כי כבר הפסיק המאמר ההוא כדי שיזכור תולדות אהרן ומשה קודם שיזכיר הנפלאות שנעשו על ידיהם לפרעה ולעמו - אשר היו כלי להוציא ישראל ממצרים ולהקנותם אמונה אמתית - ושאר הפעולות אשר ספרה התורה מהם; כי כן מנהג התורה בספוריה. והוא ראוי גם כן , שיודע מי הוא האיש אשר יסופרו מעשיו ועניניו , קודם שיסופר זה ממנו. ואם אמר אומר: מדוע לא ספר תולדותיהם קודם זה מעת ששולחו אהרן ומשה אל פרעה? אמרנו לו , כי בשליחות הראשון לא היה משתתף אהרן למשה כי אם במקרה - וזה , שהוא הושם לו לפה בשליחות ההוא לבד - ולזה לא זכר תולדותיהם עד העת שהשתתף אהרן למשה בכל השליחויות אשר שולח להוציא ישראל מארץ מצרים. ולזה אמר בזכרו תולדותיהם "הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים" (שמ' ו , כז) - רוצה לומר , שהם היו מדברים תמיד אליו להוציא ישראל ממצרים; כי על הדבור שלא יהיה כי אם פעם אחת לא יאמר "הם המדברים" , אבל יאמר 'הם אשר דברו' , וזה מבואר מאד; ומפני זה המתין לזכור תולדותיהם עד העת שהשתתף אהרן למשה בכל הדברים אשר היו לפרעה , להוציא ישראל ממצרים. והנה אמר השם יתעלה למשה: ראה נתתיך לרב ולמורה על דבר פרעה , ואהרן אחיך יהיה המדבר בשליחותך; אתה תדבר לאהרן את כל אשר אצוך , ואהרן אחיך ידבר אל פרעה באופן שישלח את בני ישראל מארצו. ואני אקשה את לב פרעה מפני יתרון השגחתי בישראל בעבור האבות , באופן שיהיה זה סבה אל שאצטרך להרבות אותותי ומופתי בארץ מצרים. וזה , כי מפני שלא ישמע אליכם פרעה אכה את מצרים במכות רבות , בדרך שאוציא כל צבאותי - והם השבטים , שהם עמי בני ישראל - מארץ מצרים בשפטים גדולים; ובסוף הענין אודיע למצרים כי אני יי' , בנטותי את ידי על מצרים ברדפם אחרי בני ישראל , בדרך שיטבעו בים סוף - כמו שנזכר בפרשת 'ויהי בשלח' , כי שם נזכר שכבר ידעו המצרים כי השם יתעלה הוא יי' , בהכבדו בפרעה ברכבו ובפרשיו (ראה שמ' יד , יח) - וזה יהיה סבה שלא יוסיפו עוד לרדוף אחרי בני ישראל; ואז תשלם לישראל היציאה ממצרים , כי לא ישתדלו עוד המצרים לרדוף אחריהם להביאם תחת ידם.
ריכוז קישורים