תועלות לרלב"ג:
(שתי
תועלות
לפרשת
'וארא'
,
חלק
שני:
שמ'
ז
,
ח
-
ט
,
לה)
ואולם
התועלות
המגיעות
מזה
הספור
הם
שנים:
התועלת
הראשון
הוא
בדעות
,
והוא:
להודיע
ולפרסם
עוצם
יכולת
השם
יתעלה
לשנות
טבע
המציאות
על
צד
ההשגחה
,
עד
שכבר
היה
מביא
בפליאה
אלו
המכות
,
ומסיר
אותם
בעת
שהיה
רוצה.
והגיע
מעוצם
היכולת
אשר
לו
להניע
לב
האנשים
ולהטותו
לאשר
ירצה
,
שכבר
חזק
לב
פרעה
לבלתי
שלח
את
העם
,
עם
רֹב
הסבות
שהמציא
,
שהיה
ראוי
שיסור
בהם
קושי
לבבו.
ולזה
גם
כן
הודיענו
בזה
הספור
,
שמה
שיתחדש
מהשם
יתעלה
על
דרך
המופת
הוא
אמתי
במציאות
ההוא
כאלו
היה
חדושו
מהטבע.
ולזה
בלע
מטה
אהרן
שאר
המטות
בהיותו
תנין
,
כי
הוא
היה
תנין
לפי
האמת
,
לא
אצל
הראות
לבד
כמו
הענין
בפעולות
החרטומים.
ומפני
זה
גם
כן
מתה
הדגה
אשר
ביאור
ובאש
היאור
כשנהפכו
מימיו
לדם
,
כי
מימיו
היו
דם
לפי
האמת
,
במדרגת
הדם
אשר
יתהוה
מהטבע.
התועלת
השני
הוא:
להודיע
ההדרגה
אשר
נהג
בה
השם
יתעלה
עם
פרעה
כאשר
רצה
שישלח
ישראל
,
אשר
העירוֹנוּ
על
ענינה
בתועלות
הפרשה
הקודמת
(פרשת
'וארא'
,
חלק
ראשון
,
תועלת
יד).
וזה
,
כי
תחלה
צוה
שיעשו
לפניו
מופת
בלתי
מצער
אותו
כלל
,
והוא
הֵהָפֵך
המטה
לתנין;
ואחר
כן
צוה
שיעשו
לפניו
מופת
מזיק
לו
מעט
,
והוא
הֵהפך
המימות
לדם
,
כי
לא
היו
מוצאים
מים
לשתות
כי
אם
בקושי.
ואחרי
כן
צוה
שיעשו
לפניו
מופת
יותר
מזיק
מזה
,
והוא
מופת
הצפרדעים
,
אלא
שהֶזֵיקם
היה
מעט;
והם
הנקראות
'גרנולייש'
בלעז.
והנה
הם
היו
עולים
בביתם
ובחדר
משכבם
ועל
מטותם
וביתר
המקומות
שזכר
,
והיו
מפני
זה
מצערות
האנשים
צער
מה;
אלא
שלא
היה
כמו
הצער
שהגיע
להם
מהכנים
,
כי
הם
היו
עולים
בבשרם
תוך
לבושיהם
,
והיו
עוקצים
אותם
כמנהג
הכנים;
ולזה
הביא
עליהם
אחר
זה
מכת
הכנים.
והנה
זה
הסדור
הוא
אשר
ראוי
מהאדון
הטוב
לאנשים
המורדים
בו
,
וכן
יעשו
המלכים
במורדים
בהם
,
אשר
אינם
שומעים
לדבריהם.
וזה
,
כי
בהלחמם
עליהם
ימנעו
מהם
ראשונה
מזונותיהם
,
ואחר
כן
יצערו
גופם
וייסרום
בשוטים
או
בעקרבים.
והנה
תמצא
,
שכבר
הגיעו
בתחלה
לפרעה
אלו
המוּסָרים
מהשם
יתעלה
ביותר
קל
שאפשר;
וזה
,
כי
הוא
לא
מנע
ממזונותיהם
זולת
המים
,
והם
גם
כן
היו
נמצאים
להם
,
אלא
שכבר
היו
נמצאים
להם
בקושי;
ואחר
כן
צערם
בגופם
צער
חלוש
בהדרגה
,
רק
במכת
הצפרדעים
והכנים.
ואחר
זה
שב
להכביד
להם
המכות
בהדרגה
,
בזה
הסדור
בעינו;
וזה
,
שהוא
הביא
בתחלה
הערוב
,
שהיה
משחית
המקנה
ומזונותיהם
אשר
בבית
ובשדה.
ואחר
כן
הוסיף
שנית
להזיקם
במזונותיהם;
וזה
,
שכבר
הביא
דבר
כבד
מאד
במקניהם
,
שהיה
הֶזֵיקו
יותר
חזק
מההיזק
שהגיע
למקנה
מן
הערוב;
עם
שזה
ההיזק
הרי
הגיע
כרגע
,
ולא
היו
יכולים
לקחת
בו
שום
עצה
,
ואין
הענין
כן
בהיזק
שהגיע
מפני
הערוב.
ואחר
כן
הביא
בגופם
מה
שיצערם
צער
נפלא
,
והוא
השחין
שהיה
פורח
אבעבועות;
כי
השחין
שהוא
בזה
התאר
הוא
מצער
מאד.
ואחר
זה
שב
להכביד
מכותיהם
בהדרגה
בזה
הסדור
בעינו;
וזה
,
שכבר
הביא
תחלה
הברד
,
להשחית
כל
אשר
בשדה
אשר
אפשר
שישחת
מפני
הברד
,
למנוע
מהמצרים
מזונותיהם.
ואחר
כן
הכביד
והביא
עליהם
הארבה
הנפלא
בגבולם
,
להשחית
מה
שנשאר
להם
מן
הברד
והעץ
הצומח
להם
מן
השדה
,
כדי
שיעדרו
מזונותיהם
במוחלט;
והם
היו
עם
זה
מצערים
גופיהם
צער
מה
,
כי
מלאו
מהם
בתי
מצרים.
ואחר
זה
הביא
עליהם
מה
שיצער
גופם
צער
נפלא
,
אלא
שלא
יגיע
ממנו
המות
,
והוא
החשך
החזק
,
שהתמיד
להם
שלשה
ימים
באופן
שלא
קמו
איש
מתחתיו
ולא
ראו
איש
את
אחיו
―
כי
גם
הנר
לא
היה
מאיר
להם
,
לפי
דעתי
,
וסבת
זה
היתה
עובי
האויר
,
המחשיך
עד
שהיו
יכולים
למשש
אותו
―
ולזה
לא
היה
אפשר
להם
לקחת
מזונם
כראוי
בכל
אלו
השלשה
ימים.
ואחר
זה
הביא
המות
בבכוריהם;
והנה
הנגע
האחרון
הכביד
מכל
הקודמים.
והנה
המכות
הראשונות
נעשו
על
יד
אהרן
,
כי
לא
היה
ענינם
נפלא
כמו
המכות
שנעשו
על
יד
משה.
וזה
,
כי
המכות
שנעשו
על
יד
אהרן
היה
רמוז
(בהן)
הדבר
,
שנתחדש
ממנו
מה
שנתחדש
על
דרך
פלא;
כאלו
תאמר
,
כי
מהמטה
היה
תנין
,
ומהמים
-
דם
וצפרדעים
,
ומהעפר
-
כנים.
ואולם
הברד
לא
נתחדש
על
יד
משה
מדבר
רמוז
אליו
,
ולא
הארבה
ולא
החשך.
והנה
השחין
,
שנתחדש
על
יד
משה
מפיח
הכבשן
,
לא
היה
באופן
השתנוּת
המים
דם
,
כי
לא
שב
פיח
הכבשן
שחין
,
אבל
נתחדש
השחין
בעת
שזרקוֹ
משה
לצד
השמים.
ועם
כל
זה
,
הנה
מפני
שידמה
באופן
-
מה
שיהיה
התחדש
השחין
מדבר
רמוז
,
נשתתף
בענינו
אהרן
השתתפות
מה
,
כי
הוא
כמו
ממוצע
בין
מה
שיתחדש
מדבר
רמוז
ובין
מה
שיתחדש
לא
מדבר
רמוז.
ולהראות
אופן
המדרגות
האלו
מהמכות
,
שהיו
שלש
מדרגות
,
היה
נותן
בהם
רבי
יהודה
סימנין:
דצ"ך
עד"ש
באח"ב;
וכללם
באלו
השלש
תיבות
,
לפי
שהמדרגה
הראשונה
היתה
'דם
צפרדע
כנים'
,
והמדרגה
השנית
היתה
'ערוב
דבר
שחין'
,
והמדרגה
השלישית
היתה
'ברד
ארבה
חשך
מכת
בכורות'
,
כמו
שהתבאר
מדברינו.