תנ"ך - ויעשו־כן
ויט
אהרן
את־ידו
במטהו
ויך
את־עפר
הארץ
ותהי
הכנם
באדם
ובבהמה
כל־עפר
הארץ
היה
כנים
בכל־ארץ
מצרים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֗ן
וַיֵּט֩
אַהֲרֹ֨ן
אֶת־יָד֤וֹ
בְמַטֵּ֙הוּ֙
וַיַּךְ֙
אֶת־עֲפַ֣ר
הָאָ֔רֶץ
וַתְּהִי֙
הַכִּנָּ֔ם
בָּאָדָ֖ם
וּבַבְּהֵמָ֑ה
כָּל־עֲפַ֥ר
הָאָ֛רֶץ
הָיָ֥ה
כִנִּ֖ים
בְּכָל־אֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם:
(שמות פרק ח פסוק יג)
וַיַּעֲשׂוּ־כֵן
וַיֵּט
אַהֲרֹן
אֶת־יָדוֹ
בְמַטֵּהוּ
וַיַּךְ
אֶת־עֲפַר
הָאָרֶץ
וַתְּהִי
הַכִּנָּם
בָּאָדָם
וּבַבְּהֵמָה
כָּל־עֲפַר
הָאָרֶץ
הָיָה
כִנִּים
בְּכָל־אֶרֶץ
מִצְרָיִם:
(שמות פרק ח פסוק יג)
ויעשו־כן
ויט
אהרן
את־ידו
במטהו
ויך
את־עפר
הארץ
ותהי
הכנם
באדם
ובבהמה
כל־עפר
הארץ
היה
כנים
בכל־ארץ
מצרים:
(שמות פרק ח פסוק יג)
ויעשו־כן
ויט
אהרן
את־ידו
במטהו
ויך
את־עפר
הארץ
ותהי
הכנם
באדם
ובבהמה
כל־עפר
הארץ
היה
כנים
בכל־ארץ
מצרים:
(שמות פרק ח פסוק יג)
תרגום אונקלוס:
וַעֲבַדוּ
כֵין
וַאֲרֵים
אַהֲרֹן
יָת
יְדֵיהּ
בְּחֻטרֵיהּ
וּמחָא
יָת
עַפרָא
דְאַרעָא
וַהֲוָת
קַלמְתָא
בֶּאֱנָשָׁא
וּבִבעִירָא
כָּל
עַפרָא
דְאַרעָא
הֲוָת
קַלמְתָא
בְּכָל
אַרעָא
דְמִצְרָיִם
:
עין המסורה:
הכנם
-
ב':
שמ'
ח
,
יג
,
יד.
בכל
-
ארץ
מצרים
-
י"ח
(בתורה):
ראה
שמ'
ה
,
יב.
רש"י:
ותהי
הכנם
-
הרחישה;
'פדוילירא'
בלעז.
רשב"ם:
הכינם
-
כמו
מ"ם
של
"ריקם"
(שמ'
ג
,
כא).
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויעשו.
טעם
ויעשו
-
על
משה
,
בעבור
שדבר
לאהרן
שיכה
במטה
(ראה
לעיל
,
יב)
,
כדרך
"ומטך
אשר
הכית
בו
את
היאר"
(שמ'
יז
,
ה).
הכנם
-
שם
המין.
ואל
תתמה
בעבור
שֶכִּנים
במ"ם
,
כי
פעמים
הוא
סימן
לשון
נקבות
,
כמו
"צפרדעים"
(שמ'
ז
,
כח)
,
כי
האחת:
"ותעל
הצפרדע"
(לעיל
,
ב).
ומלת
הכנם
-
זרה
,
בעבור
תוספת
המ"ם;
כמו
"ריקם"
(בר'
לא
,
מב)
ו"חנם"
(בר'
כט
,
טו).
ויפת
אמר
,
כי
המ"ם
-
סימן
המצרים;
כי
אחת
'כַּן'
מכנים
,
כמו
"פת"
(בר'
יח
,
ה)
מן
"פתים"
(וי'
ב
,
ו);
וזאת
המלה
כדרך
"בתוך
הָאהלִי"
(יהו'
ז
,
כא).
ואל
תתמה
בעבור
שאמר
כל
עפר
הארץ
היה
כנים
-
בעבור
שהכה
במטה
במקום
אחד;
כי
כן
היה
דבר
המים
(ראה
שמ'
ז
,
כ)
ודבר
השחין
(ראה
שמ'
ט
,
י).
כי
הטעם
הוא
,
כי
אז
תחל
המכה.
רלב"ג - ביאור המילות:
ויך
את
עפר
הארץ
ותהי
הכנם
באדם
ובבהמה
-
רוצה
לומר
,
שבסוף
הענין
היה
הכנם
באדם
ובבהמה;
וזה
,
שבתחִלה
היה
כל
עפר
הארץ
כנים
,
בכל
ארץ
מצרים
,
ואז
השתדלו
החרטומים
להוציא
הכנים
ולא
יכולו
,
ואחר
זה
עלה
הכנם
מהארץ
באדם
ובבהמה.
להוציא
את
הכנים
ולא
יכולו
-
ידמה
שלא
היה
כח
במלאכה
ההיא
להחטיא
חוש
הראות
בכמו
אלו
ההויות
הקטנות;
ולזה
אמרו
בבראשית
רבה
(ב"ר
י
,
ז)
,
שאין
השד
שולט
בבריה
פחותה
מכשעורה.