תנ"ך - ויעשו־כן החרטמים בלטיהם להוציא את־הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֨ן הַחַרְטֻמִּ֧ים בְּלָטֵיהֶ֛ם לְהוֹצִ֥יא אֶת־הַכִּנִּ֖ים וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה: (שמות פרק ח פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וַיַּעֲשׂוּ־כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת־הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה: (שמות פרק ח פסוק יד)

טקסט בלבד:

ויעשו־כן החרטמים בלטיהם להוציא את־הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה: (שמות פרק ח פסוק יד)

תיקון קוראים:

ויעשו־כן החרטמים בלטיהם להוציא את־הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה: (שמות פרק ח פסוק יד)

תרגום אונקלוס:
וַעֲבַדוּ כֵין חָרָשַׁיָא בְלַחֲשֵׁיהוֹן לְאַפָּקָא יָת קַלמְתָא וְלָא יְכִילוּ וַהֲוָת קַלמְתָא בֶּאֱנָשָׁא וּבִבעִירָא :

עין המסורה:
בלטיהם - ג': שמ' ז , כב; ח , ג , יד. הכנם - ב': שמ' ח , יג , יד. ולא יכלו - ג': *שמ' ח , יד; מ"ב ג , כו; *יונה א , יג.

מסורה גדולה:
ולא יכלו ג' ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים וירא מלך מואב כי חזק ממנו ויחתרו האנשים.

מסורה קטנה:
בלטיהם - ג'; ולא יכלו - ג'.

רש"י:
להוציא... הכנים - לבראותם ממקום אחר. ולא יכלו - לפי שאין השד שולט על ברייה פחותה מכשעורה (ראה סנה' סז , ב).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
להוציא את הכנים - טעמו: להולידם מן הארץ. ולא יכלו - פועל עבר מהבנין 'הקל'. והאות הגדול - כי הכה העפר במקום אחד , והיה הכנים בכל מלכות מצרים; ואין זה מעשה מטה , כי אם מעשה עֹשה ארץ בכחו (ע"פ יר' י , יב). ולמה אמר שנית: ותהי הכנם? זה טעמו: וכאשר היה הכנם באדם ובבהמה , אמרו החרטומים: אצבע אלהים היא - זו מכת אלהי הארץ היא , ולא באה על יד משה , כי הנה המכה גם היא בבהמה. וכבר הודעתיך (ראה שמ' ג , יג) , כי פרעה ועבדיו היו מאמינים באלהים , רק כחשו השם; על כן חָזַק לב פרעה.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויעשו כן - שהכו עפר הארץ , לעשות כנים כמעשה אהרן , ולא יכולו. וטעם להזכיר ותהי הכנם פעם אחרת , כי היתה גם בחרטומים.

ר' יוסף בכור שור:
ויעשו כן החרטומים - נראה לי , שלא רצו לעשותם , אלא להסירם ולבטל מה שעשה משה; כי אמרו: דם שעשה משה - אינו דם , משה עשה צפרדעים - ואינו צפרדעים; הרי אנו מוסיפים מכה על מכותינו! ועוד , שאין זה הבחנה - שמא אנו עושין במכשפות , והוא על יד הקדוש ברוך הוא? אבל בזאת נבחין - שאם נוכל לבטל מה שהוא עושה , אז נדע כי מכשפות הוא , כי כל דבר שנעשה על ידי מכשפות מתבטל; אבל לא נוכל לבטלו - נדע כי אצבע אלהים היא; ולכך אמר ויעשו כן החרטומים בלטיהם. בלטיהם - לשון חשאי , שהיו בַּלָּט כשפיהם; כמו "ותבא בלט אליו" (ראה רות ג , ז). ולא יכולו - להוציא הכינים מהם: שלא יכלו , ותהי הכינם על כרחם באדם ובבהמה. וכיון שראו שלא היו יכולין לבטל מה שהוא עושה , אמרו: אצבע אלהים היא; כי לפי הפשט , מאי שנא דם וצפרדע שעשו , ומאי שנא כינים שלא היו יכולים לעשות? ורבותינו פירשו (ראה סנה' סז , ב) , כי אין השד שולט על פחות מכעדשה; ועליהם אין להשיב. ויחזק לב פרעה - וגם לא שאל רפואה על הכינים , לפי שלא היו אלא בעפר , והיכליו - של רצפת שייש היו ומכבדין אותם בכל יום , לא היה שם עפר וכינים , וכן כל השרים הגדולים; והעניים רגילים בכינים ואינם חוששין.

רמב"ן:
ויעשו כן החרטומים בלטיהם להוציא את הכנים - ואמר ויעשו כן , שהכו בעפר הארץ ואמרו השבעת השדים ועשו להטיהם כאשר עשו בשאר הפעמים , להוציא הכנים , ולא יכולו. ויתכן שילמד ויעשו כן , שעשו כהוגן דברים מוציאי הכנים , ולא הצליחו מעשיהם בפעם הזאת; כי חכמי החרטמים יודעים היו מה בכח ידם לעשות , וכבר נסו כל מעשיהם פעמים אחרות.

רלב"ג - ביאור המילות:
ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה - רוצה לומר , שבסוף הענין היה הכנם באדם ובבהמה; וזה , שבתחִלה היה כל עפר הארץ כנים , בכל ארץ מצרים , ואז השתדלו החרטומים להוציא הכנים ולא יכולו , ואחר זה עלה הכנם מהארץ באדם ובבהמה. להוציא את הכנים ולא יכולו - ידמה שלא היה כח במלאכה ההיא להחטיא חוש הראות בכמו אלו ההויות הקטנות; ולזה אמרו בבראשית רבה (ב"ר י , ז) , שאין השד שולט בבריה פחותה מכשעורה.
ריכוז קישורים