תנ"ך - ויאמר
משה
הנה
אנכי
יוצא
מעמך
והעתרתי
אל־ה'
וסר
הערב
מפרעה
מעבדיו
ומעמו
מחר
רק
אל־יסף
פרעה
התל
לבלתי
שלח
את־העם
לזבח
לה':
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֣אמֶר
מֹשֶׁ֗ה
הִנֵּ֨ה
אָנֹכִ֜י
יוֹצֵ֤א
מֵֽעִמָּךְ֙
וְהַעְתַּרְתִּ֣י
אֶל־יְהוָ֔ה
וְסָ֣ר
הֶעָרֹ֗ב
מִפַּרְעֹ֛ה
מֵעֲבָדָ֥יו
וּמֵעַמּ֖וֹ
מָחָ֑ר
רַ֗ק
אַל־יֹסֵ֤ף
פַּרְעֹה֙
הָתֵ֔ל
לְבִלְתִּי֙
שַׁלַּ֣ח
אֶת־הָעָ֔ם
לִזְבֹּ֖חַ
לַיהוָֽה:
(שמות פרק ח פסוק כה)
וַיֹּאמֶר
מֹשֶׁה
הִנֵּה
אָנֹכִי
יוֹצֵא
מֵעִמָּךְ
וְהַעְתַּרְתִּי
אֶל־יְהוָה
וְסָר
הֶעָרֹב
מִפַּרְעֹה
מֵעֲבָדָיו
וּמֵעַמּוֹ
מָחָר
רַק
אַל־יֹסֵף
פַּרְעֹה
הָתֵל
לְבִלְתִּי
שַׁלַּח
אֶת־הָעָם
לִזְבֹּחַ
לַיהוָה:
(שמות פרק ח פסוק כה)
ויאמר
משה
הנה
אנכי
יוצא
מעמך
והעתרתי
אל־ה'
וסר
הערב
מפרעה
מעבדיו
ומעמו
מחר
רק
אל־יסף
פרעה
התל
לבלתי
שלח
את־העם
לזבח
לה':
(שמות פרק ח פסוק כה)
ויאמר
משה
הנה
אנכי
יוצא
מעמך
והעתרתי
אל־יהוה
וסר
הערב
מפרעה
מעבדיו
ומעמו
מחר
רק
אל־יסף
פרעה
התל
לבלתי
שלח
את־העם
לזבח
ליהוה:
(שמות פרק ח פסוק כה)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר
מֹשֶׁה
הָאֲנָא
נָפֵיק
מֵעִמָך
וַאֲצַלֵי
קֳדָם
יְיָ
וְיִעדֵּי
עָרוֹבָא
מִפַּרעֹה
מֵעַבדוֹהִי
וּמֵעַמֵיהּ
מְחַר
לְחוֹד
לָא
יוֹסֵף
פַּרעֹה
לְשַׁקָרָא
בְּדִיל
דְּלָא
לְשַׁלָחָא
יָת
עַמָא
לְדַבָּחָא
קֳדָם
יְיָ
:
עין המסורה:
יוצא
-
ט'
מלא:
ראה
לעיל
,
טז.
יוצא
-
ג'
מלא
בתורה:
שמ'
ח
,
טז
,
כה;
יא
,
ד.
שלח
-
ט'
דגשא
מיחדין:
ראה
שמ'
ד
,
כג.
מסורה קטנה:
יוצא
-
ט'
מל'
וכל
כתיב'
דכות'
ב'
מ'
א';
התל
-
ל'.
רשב"ם:
והעתרתי
-
כמו
"וְהַחֲרַמְתִי
את
עריהם"
(במ'
כא
,
ב);
"וְהַחזקת
(בנוסחנו:
וְהֶחזקת)
בו"
(וי'
כה
,
לה);
"וְהַאֲבַדְתִּי
חכמים
מאדום"
(עו'
א
,
ח);
"וְהַעֲלֵיתִי"
(יח'
כו
,
ג)
-
כולם
פתרונם
להבא
,
ופתחין
,
וכן
"וְהַעֲבַדְתִיךָ"
(יר'
יז
,
ד)
,
כי
אותיות
גורמים;
אבל
לשעבר
יאמר
"הֶעֱבַרְתִי
מעליך
חטאתך"
(זכ'
ג
,
ד);
"הֶעֱלִיתִיךָ"
(מי'
ו
,
ד);
'הֶאֱבַדְתִי'
-
כולם
נפתחין
בפתח
קטן
(סגול).
אבל
בשאר
אותיות
יאמר
"וְהִכְרַתִּי
פסיליך"
(מי'
ה
,
יב);
"וְהִשְמַדְתִּי"
(מי'
ה
,
יג)
-
כולם
בחירק
,
בין
לשעבר
בין
להבא.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויאמר.
התל
-
זה
השרש
משונה
,
כי
היה
ראוי
להיות
הת"ו
דגש
,
כי
הה"א
שרש
,
כמו
"הנה
לא
ידעתי
דבר"
(יר'
א
,
ו);
וככה
"הֵתֶל
בי"
(בר'
לא
,
ז);
"תְּהָתֵלּוּ
בו"
(איוב
יג
,
ט);
והנכון:
"ויהַתֵּל
בהם
אליהו"
(מ"א
יח
,
כז).
ואמר
לו
משה
כן
,
בעבור
שאמר
במכת
הצפרדעים
לשלח
את
העם
ולא
שלח
(ראה
לעיל
,
ד
,
יא).
רמב"ן:
וסר
הערוב
מפרעה
מעבדיו
ומעמו
מחר
-
כאשר
אמר
פרעה
במכת
הצפרדעים
"למחר"
(לעיל
,
ו)
,
כן
רצה
משה
לעשות
גם
בזאת
,
שיתפלל
ויסורו
מחר.
והנה
סר
הערוב
והלכו
להם
,
לא
כאשר
היה
בצפרדעים
,
מן
הטעם
שאמרו
רבותינו
(שמ"ר
י
,
ג)
,
שרצה
הקדוש
ברוך
הוא
לצער
אותם
במכות
,
לא
להועיל
להם
כלל;
ומשה
נשמר
בכך
במאמרו
,
כי
אמר
לפרעה
"להכרית
הצפרדעים"
(לעיל
,
ה)
,
שירמוז
למיתתם
,
כמו
שפירשתי
(ראה
שם).