תנ"ך - ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי׀ אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֘ הִתְפָּאֵ֣ר עָלַי֒ לְמָתַ֣י׀ אַעְתִּ֣יר לְךָ֗ וְלַעֲבָדֶ֙יךָ֙ וּֽלְעַמְּךָ֔ לְהַכְרִית֙ הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים מִמְּךָ֖ וּמִבָּתֶּ֑יךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה: (שמות פרק ח פסוק ה)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הִתְפָּאֵר עָלַי לְמָתַי׀ אַעְתִּיר לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וּלְעַמְּךָ לְהַכְרִית הַצֲפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה: (שמות פרק ח פסוק ה)

טקסט בלבד:

ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי׀ אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה: (שמות פרק ח פסוק ה)

תיקון קוראים:

ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי׀ אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה: (שמות פרק ח פסוק ה)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר מֹשֶׁה לְפַרעֹה שְׁאַל לָך גְּבוּרָא הַב לָך זְמָן לְאִמַתִּי אֲצַלֵי עֲלָך וְעַל עַבדָּך וְעַל עַמָך לְשֵׁיצָאָה עֻרדְּעָנַיָא מִנָך וּמִבָּתָּך לְחוֹד דִּבנַהרָא יִשׁתַּאֲרוּן :

עין המסורה:
ולעבדיך - ג': *שמ' ח , ה; *במ' לב , ד; יר' לז , יח. תשארנה - ב': שמ' ח , ה , ז.

מסורה גדולה:
ולעבדיך ג' למתי אעתיר לך ולעבדיך ארץ מקנה היא ולעבדיך מקנה מה חטאתי לך ולעבדיך.

מסורה קטנה:
התפאר - ל'; למתי - ל'; ולעבדיך - ג'; תשארנה - ב'.

רש"י:
התפאר עלי - כמו "היתפאר הגרזן על החוצב" (יש' י , טו) - משתבח לומר: אני גדול ממך; 'וונטיר' בלעז. התפאר עלי - השתבח להתחכם ולשאול דבר גדול ולומר שלא אוכל לעשותו. למתי אעתיר לך וגו' - את אשר אעתיר לך היום על הכרתת הצפרדעים , למתי תרצה שיכרתו , ותראה אם אשלים דברי למועד שתקבע לי. אילו נאמר 'מתי אעתיר' , היה משמע: מתי אתפלל , עכשיו שנאמר למתי , משמע: אני היום אתפלל עליך שיכרתו הצפרדעים לזמן שתקבע לי; אמור לי , לאיזה יום תרצה שיכרתו. אעתיר , "העתירו" (לעיל , ד) , "והעתרתי" (להלן , כה) - ולא נאמר 'אעתור' , 'עתרו' , 'ועתרתי' , מפני שכל לשון 'עתר' - הרבות פלל הוא; וכאשר יאמר: "הרבו" (בר' לד , יב) , "והרביתי" (בר' יז , כ) - לשון 'מפעיל' , כן יאמר "העתירו" , אעתיר - דברים; ואב לכולם: "העתרתם עלי דבריכם" (יח' לה , יג) - הרביתם.

רשב"ם:
(התפאר עלי) - התנשא עלי לבקש חפצך , ואעשה; כמו "פן יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי" (שו' ז , ב). למתי אעתיר לך - לאיזה יום , זמן , אתה רוצה שיסורו כל הצפרדעים , ואני אעתיר מיד שימותו עד אותו זמן שתבקש ממני , כי אין מנהג למות כולן בפעם אחת.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
התפאר עלי - אעשה לך תפארת בעולם , שיסורו בעת שתרצה. וטעם אעתיר לך ולעבדיך - בשבילך ובשביל עבדיך; כמו "אמרי לי אחי הוא" (בר' כ , יג).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויאמר משה. תפארת אעשה לך , שאעתיר אל השם ותסור המכה ביום שתבקש. וטעם ביאר תשארנה - כי שם היו בתחלה. ואחר שהזכיר היאר , אין צרך להזכיר הנהרות והאגמים.

ר' יוסף בכור שור:
התפאר עלי למתי - אמור דבר שתתפאר לומר: לא יוכל עשות דבר , ותתפאר ששאלת דבר שלא אוכל עשוהו. ויאמר למחר - יהיו כולם מֵיתות; אמר: אני אתן לך זמן עד למחר , ואפילו הכי לא תוכל עשות; והוא עשה כן - וימותו הצפרדעים. ויש לפרש: למתי תשלח העם , שאעתיר לך על הצפרדעים בשביל שתקבע לי זמן לשלחם? ויאמר: למחר אשלחם; ויאמר: כדברך אעשה , להסירם בתנאי זה , למען תדע. רק ביאור תשארנה - רק אותם שביאור , תשארנה כמו שהיו מתחילה.

רמב"ן:
למתי אעתיר לך - כתב רבנו שלמה: אלו נאמר 'מתי אעתיר' , היה משמע 'מתי אתפלל'; עכשו שנאמר למתי - אני היום אתפלל עליך שיכרתו לזמן שתקבע לי , אמור לאיזה יום תרצה שיכרתו. ועל דרך הפשט: בעת תפלתו היו סרות המכות , כי כתוב "ויצעק משה אל יי'" (להלן , ח) , "ויעש יי'" (להלן , ט) , ואין כתוב 'ויעש יי' ממחרת'. ואין למ"ד למתי ראיה שהתפלל מיד , כי הוא כמו 'מתי' , ורבו הלמ"דין הבאין ככה: "למחר יהיה האות הזה" (להלן , יט); "למן היום אשר יצאת מארץ מצרים" (דב' ט , ז); "עד למנחת הערב" (עז' ט , ד); "כנף האחד לאמות חמש" (דה"ב ג , יא); ורבים ככה. וטעם להכרית הצפרדעים - רמז למיתתם , כלשון "ונכרתה הנפש ההיא" (שמ' יב , יט); "והכרתי לאחאב" (מ"א כא , כא). ואמר משה פעם אחרת "וסרו הצפרדעים" (להלן , ז) , לאמר כי מיד שיתפלל יסורו כולם , שלא יפחד פרעה שימותו אלה ויעלו אחרים מן היאור , רק תסור המכה לגמרי , ואף על פי שתשארנה מהם ביאור. וכל זה להודיעו , כי המכה מאת האלהים על ענין ישראל בלבד.

רלב"ג - ביאור המילות:
ואמר אליו משה: התגדל והשתבח והתפאר עלי להוכיח השקרות , אם ימָצא בדברי; והנה תבחן עוד בשתגזור הזמן שתרצה שתסור זאת המכה ממך , ואני אשתדל בתפלתי עם השם יתעלה שיאָמנו דבריך. והנה אמר לו זה , כי משה היה יודע שכונת פרעה היא לנסותם. והנה , אם אמר לו משה שיעתיר אל השם יתעלה ויסורו הצפרדעים , היה אפשר שישאר בזה ספק לפרעה ויחשוב , כי משה היה יודע שכבר הגיע העת שיסורו הצפרדעים; ולזה רצה משה שיגביל פרעה העת שירצה שיסורו בו. והנה חשב פרעה , כי משה אמר זה להיותו משער שכבר הגיע עת סורם , כי הוא יחשוב שירצה פרעה שיסורו תכף , ולזה שָׂם הענין בבחירתו; והתחכם פרעה כנגד זאת המחשבה , ושאל ממנו שיסורו הצפרדעים למחר. למתי אעתיר לך - אין הרצון בזה: מתי אתפלל לך , אבל הרצון בו: באי זה עת יבחר שיסורו הצפרדעים , ויתפלל משה שיסורו בעת ההוא. למען תדע כי אין כיי' אלהינו - הנה אמר זה , לפי שפעולות העליונים מוגבלים ומסודרים ולא יוכלו לשנות סדורם , ואולם השם יתעלה שליט לעשות מה שישאלו ממנו הדבקים בו.
ריכוז קישורים