תנ"ך - הנני
ממטיר
כעת
מחר
ברד
כבד
מאד
אשר
לא־היה
כמהו
במצרים
למן־היום
הוסדה
ועד־עתה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הִנְנִ֤י
מַמְטִיר֙
כָּעֵ֣ת
מָחָ֔ר
בָּרָ֖ד
כָּבֵ֣ד
מְאֹ֑ד
אֲשֶׁ֨ר
לֹא־הָיָ֤ה
כָמֹ֙הוּ֙
בְּמִצְרַ֔יִם
לְמִן־הַיּ֥וֹם
הִוָּסְדָ֖ה
וְעַד־עָֽתָּה:
(שמות פרק ט פסוק יח)
הִנְנִי
מַמְטִיר
כָּעֵת
מָחָר
בָּרָד
כָּבֵד
מְאֹד
אֲשֶׁר
לֹא־הָיָה
כָמֹהוּ
בְּמִצְרַיִם
לְמִן־הַיּוֹם
הִוָּסְדָה
וְעַד־עָתָּה:
(שמות פרק ט פסוק יח)
הנני
ממטיר
כעת
מחר
ברד
כבד
מאד
אשר
לא־היה
כמהו
במצרים
למן־היום
הוסדה
ועד־עתה:
(שמות פרק ט פסוק יח)
הנני
ממטיר
כעת
מחר
ברד
כבד
מאד
אשר
לא־היה
כמהו
במצרים
למן־היום
הוסדה
ועד־עתה:
(שמות פרק ט פסוק יח)
תרגום אונקלוס:
הָאֲנָא
מַחֵית
כְּעִדָּנָא
הָדֵין
מְחַר
בַּרדָּא
תַּקִיף
לַחדָּא
דְּלָא
הֲוָה
דִכוָתֵיהּ
בְּמִצרַיִם
לְמִן
יוֹמָא
דְאִשׁתַּכלַלַת
וְעַד
כְּעַן
:
עין המסורה:
למן
-
היום
-
ג'
בתורה:
שמ'
ט
,
יח;
דב'
ד
,
לב;
ט
,
ז.
למן
-
היום
-
ח'
(בלישנא):
שמ'
ט
,
יח;
דב'
ד
,
לב;
ט
,
ז;
ש"ב
ז
,
יא;
יט
,
כה;
יר'
ז
,
כה;
לב
,
לא;
חגי
ב
,
יח.
למן
-
היום
-
ז':
שמ'
ט
,
יח;
דב'
ד
,
לב;
ט
,
ז;
ש"ב
יט
,
כה;
יר'
ז
,
כה;
לב
,
לא;
חגי
ב
,
יח.
רש"י:
כעת
מחר
-
כעת
הזאת
מחר;
שרט
לו
שריטה
בכותל:
למחר
,
כשתגיע
חמה
לכאן
,
ירד
הברד
(ראה
תנח'
וארא
טז).
הוסדה
-
שנתיסדה;
וכל
תיבה
שתחלת
יסודה
יו"ד
,
כגון:
'יסוד'
,
'ילד'
,
'ידע'
,
'יסר'
,
כשהיא
מתפעלת
תבא
וי"ו
במקום
יו"ד
,
כמו:
הִוָסדה;
"הִוָלדה"
(הו'
ב
,
ה);
"ויִוָדע
הדבר"
(אס'
ב
,
כב);
"ויִוָלד
ליוסף"
(בר'
מו
,
כ);
"בדברים
לא
יִוָסר
עבד"
(מש'
כט
,
יט).
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
הנני.
ידוע
,
כי
לא
ירד
גם
היום
על
מצרים
ברד
ומטר;
ואין
צרך
להזכיר
למה
זה.
וככה
מקומות
אחרים
עד
היום.
ובעבור
זה
פחדו
פחד
גדול
,
כי
לא
ירד
שם
רק
בדמות
טל.
רמב"ן:
הנני
ממטיר
כעת
מחר...
ועתה
שלח
העז
-
כל
אלה
דברי
השם
אל
משה
,
ובידוע
שבא
משה
ואמר
אל
פרעה
את
כל
דברי
יי'
אשר
שלחו.
ולא
הוצרך
להאריך
,
רק
אמר:
"הירא
את
דבר
יי'"
(להלן
,
כ)
-
שדבר
להם
משה
כן.
והיתה
העצה
הזאת
בחמלת
יי'
,
כי
מכת
הברד
לא
שלחה
,
רק
להשחית
יבול
הארץ
,
ולא
על
האדם
,
"על
כן
יורה
חטאים
בדרך"
(תה'
כה
,
ח)
,
להצילם
ממנה.