תנ"ך - ועתה
שלח
העז
את־מקנך
ואת
כל־אשר
לך
בשדה
כל־האדם
והבהמה
אשר־ימצא
בשדה
ולא
יאסף
הביתה
וירד
עלהם
הברד
ומתו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְעַתָּ֗ה
שְׁלַ֤ח
הָעֵז֙
אֶֽת־מִקְנְךָ֔
וְאֵ֛ת
כָּל־אֲשֶׁ֥ר
לְךָ֖
בַּשָּׂדֶ֑ה
כָּל־הָאָדָ֨ם
וְהַבְּהֵמָ֜ה
אֲשֶֽׁר־יִמָּצֵ֣א
בַשָּׂדֶ֗ה
וְלֹ֤א
יֵֽאָסֵף֙
הַבַּ֔יְתָה
וְיָרַ֧ד
עֲלֵהֶ֛ם
הַבָּרָ֖ד
וָמֵֽתוּ:
(שמות פרק ט פסוק יט)
וְעַתָּה
שְׁלַח
הָעֵז
אֶת־מִקְנְךָ
וְאֵת
כָּל־אֲשֶׁר
לְךָ
בַּשָּׂדֶה
כָּל־הָאָדָם
וְהַבְּהֵמָה
אֲשֶׁר־יִמָּצֵא
בַשָּׂדֶה
וְלֹא
יֵאָסֵף
הַבַּיְתָה
וְיָרַד
עֲלֵהֶם
הַבָּרָד
וָמֵתוּ:
(שמות פרק ט פסוק יט)
ועתה
שלח
העז
את־מקנך
ואת
כל־אשר
לך
בשדה
כל־האדם
והבהמה
אשר־ימצא
בשדה
ולא
יאסף
הביתה
וירד
עלהם
הברד
ומתו:
(שמות פרק ט פסוק יט)
ועתה
שלח
העז
את־מקנך
ואת
כל־אשר
לך
בשדה
כל־האדם
והבהמה
אשר־ימצא
בשדה
ולא
יאסף
הביתה
וירד
עלהם
הברד
ומתו:
(שמות פרק ט פסוק יט)
תרגום אונקלוס:
וּכעַן
שְׁלַח
כְּנוֹשׁ
יָת
בְּעִירָך
וְיָת
כָּל
דְּלָך
בְּחַקלָא
כָּל
אֱנָשָׁא
וּבעִירָא
דְּיִשׁתְּכַח
בְּחַקלָא
וְלָא
יִתכְּנֵישׁ
לְבֵיתָא
וְיֵיחוֹת
עֲלֵיהוֹן
בַּרדָּא
וִימוּתוּן
:
עין המסורה:
ולא
יאסף
-
ב':
*שמ'
ט
,
יט;
איוב
כז
,
יט.
הביתה
-
י"ט:
בר'
יט
,
י;
כד
,
לב;
לט
,
יא;
מג
,
טז
,
כו
(פעמיים);
שמ'
ט
,
יט;
יהו'
ב
,
יח;
שו'
יט
,
טו
,
יח;
ש"א
ו
,
ז;
ש"ב
יג
,
ז;
יד
,
לא;
יז
,
כ;
מ"א
יג
,
ז
,
טו;
יז
,
כג;
מ"ב
ד
,
לב;
ט
,
ו.
עלהם
-
י"ג
חסר
בתורה:
ראה
שמ'
ה
,
יד.
ומתו
-
ח'
(בקמץ):
בר'
לג
,
יג;
שמ'
ט
,
יט;
כח
,
מג;
במ'
ד
,
טו
,
כ;
דב'
יז
,
ה;
כב
,
כד;
עמ'
ו
,
ט.
ומתו
-
ז'
(בתורה
,
בקמץ):
בר'
לג
,
יג;
שמ'
ט
,
יט;
כח
,
מג;
במ'
ד
,
טו
,
כ;
דב'
יז
,
ה;
כב
,
כד.
מסורה קטנה:
העז
-
ל';
ולא
יאסף
-
ב';
עלהם
-
י"ג
חס'
בתור'.
רש"י:
שלח
העז
-
כתרגומו:
"שלח
כנוש"
,
וכן
"יושבי
הגבים
העיזו"
(יש'
י
,
לא);
"העיזו
בני
בנימן"
(יר'
ו
,
א).
ולא
יאסף
הביתה
-
לשון
הכנסה
הוא.
רשב"ם:
העז
-
אסוֹף;
כמו
"העיזו
אנשי
בנימין"
(יר'
ו
,
א);
"יושבי
הגבים
העיזו"
(יש'
י
,
לא).
ר' יוסף בכור שור:
העז
-
לשון
קיבוץ
,
כמו
"יושבי
הגבים
העיזו"
(יש'
י
,
לא).
ולא
נתן
משה
עצה
לאותו
רשע
,
אלא
להודיע
שהירא
דבר
יי'
(ע"פ
פס'
כ)
משׂתכר
[הגה"ה].
רמב"ן:
הנני
ממטיר
כעת
מחר...
ועתה
שלח
העז
-
כל
אלה
דברי
השם
אל
משה
,
ובידוע
שבא
משה
ואמר
אל
פרעה
את
כל
דברי
יי'
אשר
שלחו.
ולא
הוצרך
להאריך
,
רק
אמר:
"הירא
את
דבר
יי'"
(להלן
,
כ)
-
שדבר
להם
משה
כן.
והיתה
העצה
הזאת
בחמלת
יי'
,
כי
מכת
הברד
לא
שלחה
,
רק
להשחית
יבול
הארץ
,
ולא
על
האדם
,
"על
כן
יורה
חטאים
בדרך"
(תה'
כה
,
ח)
,
להצילם
ממנה.