תנ"ך - עודך
מסתולל
בעמי
לבלתי
שלחם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עוֹדְךָ֖
מִסְתּוֹלֵ֣ל
בְּעַמִּ֑י
לְבִלְתִּ֖י
שַׁלְּחָֽם:
(שמות פרק ט פסוק יז)
עוֹדְךָ
מִסְתּוֹלֵל
בְּעַמִּי
לְבִלְתִּי
שַׁלְּחָם:
(שמות פרק ט פסוק יז)
עודך
מסתולל
בעמי
לבלתי
שלחם:
(שמות פרק ט פסוק יז)
עודך
מסתולל
בעמי
לבלתי
שלחם:
(שמות פרק ט פסוק יז)
תרגום אונקלוס:
עַד
כְּעַן
כְּבֵישׁתּ
לֵיהּ
לְעַמִי
בְּדִיל
דְּלָא
לְשַׁלָחוּתְהוֹן
:
רש"י:
עודך
מסתולל
בעמי
-
כתרגומו:
"כבשת
ביה
בעמי"
,
והוא
מגזרת
"מסלה"
(יש'
יא
,
טז)
,
דמתרגמינן:
"אורח
כבישא"
(ת"י)
,
ובלעז
'קלקיר'.
וכבר
פירשתיה
בסוף
'ויהי
מקץ'
(בר'
מד
,
טז):
כל
תיבה
שתחילת
יסודה
סמ"ך
והיא
באה
לדבר
בלשון
'מתפעל'
,
נותן
התי"ו
של
שימוש
באמצע
אותיות
של
עיקר
,
כגון
זו
וכגון:
"ויסתבל
החגב"
(קה'
יב
,
ה)
-
מגזרת
'סבל';
"כי
תשתרר
עלינו"
(במ'
טז
,
יג)
-
מגזרת
'שר
ונגיד';
"מסתכל
(בנוסחנו:
משתכל)
הוית"
(דנ'
ז
,
ח).
רשב"ם:
מסתולל
-
'מתפעל'
מן
"סולו
סולו
המסילה"
(יש'
סב
,
י);
כובש
אותם
לעבדים
,
כדכתיב
"ויכבשו
אותם
(בנוסחנו:
ויכבשום)
לעבדים
ולשפחות"
(יר'
לד
,
יא).
ולהודיעך
שיטת
ה'מתפעלים'
,
כי
כל
תיבת
ה'מתפעלים'
-
באה
תוספת
תי"ו
בראש
,
חוץ
מאותן
שאוציא
מן
הכלל
לבסוף:
מן
'אמר'
יאמר
"יתאמרו
כל
פועלי
און"
(תה'
צד
,
ד);
'יתברך';
'יתגדל';
"והתגדלתי
והתקדשתי"
(יח'
לח
,
כג);
"יתהלל
המתהלל"
(יר'
ט
,
כג);
"יתווכח"
(מי'
ו
,
ב);
"ויתחבא"
(בר'
ג
,
ח);
"לשוא
תתיפי"
(יר'
ד
,
ל);
"והמסכה
צרה
כהתכנס"
(יש'
כח
,
כ);
"יתלכדו"
(איוב
מא
,
ט;
לח
,
ל);
"ויתמודד"
(מ"א
יז
,
כא);
"מתנשא"
(מ"א
א
,
ה);
"התעוללתי"
(לפנינו:
התעללתי;
שמ'
י
,
ב);
"מתפלל"
(מ"א
ח
,
כח);
"מתרושש
והון
רב"
(מש'
יג
,
ז).
הרי
לך
כל
האלפ"א
בית"א
-
תי"ו
בראשם
,
חוץ
משבעת
אותיות
הללו:
דז"ט
ס"ץ
ש"ת.
השי"ן
והסמ"ך
באה
התי"ו
אחריהם
ב'מתפעל'
שלהם:
מן
'סל'
-
מסתולל;
מן
'שר'
-
"תשתרר
עלינו"
(במ'
טז
,
יג);
מן
'שבח'
-
'ישתבח';
מן
'שמר'
-
"וישתמר
חוקות
עמרי"
(מיכה
ו
,
טז);
מן
'שכר'
-
"משתכר"
(חגי
א
,
ו).
הצד"י
והזי"ן
לא
יבא
תי"ו
ב'מתפעל'
שלהם
,
אלא
אחרי
הצד"י
תבא
טי"ת
במקום
תי"ו
של
'מתפעל':
מן
'צדק'
יאמר
"נצטדק"
(בר'
מד
,
טז);
מן
'צבע'
-
"יצטבע"
בדניאל
(ד
,
כ);
מן
'ציד'
-
"הצטיידנו"
ביהושע
(ט
,
יב);
"מן
'צרף'
-
'מצטרף';
ואחר
הזי"ן
תבא
דל"ת
במקום
תי"ו
של
'מתפעל':
'זמן'
-
"הזדמנתון"
בדניאל
(ב
,
ט).
אבל
תוספת
הן
בתיבות
,
טי"ת
של
"נצטדק"
,
דל"ת
של
"הזדמנתון"
ותי"ו
של
"יתאמרו"
,
לעשותן
'מתפעל'
,
כמו
שפירשתי
,
וכן
כולם;
אבל
הם
עצמם
כשהם
ראש
התיבה
-
לא
היה
בה
תוספת
אות
ל'התפעל';
כמו
"וישמע
את
הקול
מדבר
אליו"
(במ'
ז
,
פט)
-
לא
יאמר
'מתדבר';
"לא
יטמא
בעל"
(וי'
כא
,
ד)
-
לא
יאמר
'יתטמא';
"עם
עקש
תתפל"
(ש"ב
כב
,
כז)
-
לא
יאמר
'תתתפל';
"תתמם"
(ש"ב
כב
,
כו;
תה'
יח
,
כו)
-
לא
יאמר
'תתתמם'.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
מסתולל
-
יש
אומר
(ראה
השרשים:
'סלל'):
'מתחזק'
,
ויפרש
"מסלות
לבית
יי'"
(דה"ב
ט
,
יא)
-
כמו
"מסעד"
(מ"א
י
,
יב).
ויש
אומרים
(ראה
השרשים:
'סלל')
,
שהיא
מגזרת
"מסלה"
(יש'
יא
,
טז)
,
והטעם:
רומם.
והקרוב
אלי
,
שהוא
מגזרת
"סלסלה
ותרוממך"
(מש'
ד
,
ח);
"סולו
לרוכב
בערבות"
(תה'
סח
,
ה);
וטעמו:
עודך
משתבח
,
שלבך
אמיץ
והשם
לא
ינצחך
לשלח
עַמו.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
עודך
מסתולל
-
כמו
'משתבח'
,
מגזרת
"סלסלה
ותרוממך"
(מש'
ד
,
ח);
ואם
הוא
כפול
הפ"א
,
הוא
מפעלי
הכפל
,
מגזרת
"סולו
לרוכב
בערבות"
(תה'
סח
,
ה);
"וגלגלתיך"
(יר'
נא
,
כה)
-
כמו
"מתגולל"
(ש"ב
כ
,
יב);
גם
"גלו"
(יהו'
י
,
יח).
ורבי
מרינוס
אמר
(השרשים:
'סלל')
,
כי
פירושו
'מתחזק'
,
מגזרת
"מסילות
לבית
יי'"
(דה"ב
ט
,
יא)
-
במקום
אחר
כתוב
"מסעד
לבית
יי'"
(מ"א
י
,
יב).