תנ"ך - ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני ה' אלהים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וְאַתָּ֖ה וַעֲבָדֶ֑יךָ יָדַ֕עְתִּי כִּ֚י טֶ֣רֶם תִּֽירְא֔וּן מִפְּנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהִֽים: (שמות פרק ט פסוק ל)

וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים: (שמות פרק ט פסוק ל)

ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני ה' אלהים: (שמות פרק ט פסוק ל)

ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים: (שמות פרק ט פסוק ל)

תרגום אונקלוס:

וְאַתּ וְעַבדָּך יָדַענָא אֲרֵי עַד כְּעַן לָא אִתכְּנַעתּוּן מִן קֳדָם יְיָ אֱלֹהִים :

עין המסורה:

תיראון - ב': שמ' ט , ל; דב' א , כט. מפני יי' - ב' בתורה: בר' ג , ח; שמ' ט , ל. מפני יי' אלהים - ג': בר' ג , ח; שמ' ט , ל; צפ' א , ז.

מסורה קטנה:

ואתה ועבדיך - ל'; תיראון - ב' לא תערצון.

רש"י:

טרם תיראון - עדיין לא תיראון; וכן כל 'טרם' שבמקרא - 'עדיין לא' הוא , ואינו לשון 'קדם': "טרם ישכבון" (בר' יט , ד) - "עד לא שכיבו" (ת"א); "טרם יצמח" (בר' ב , ה) - עדיין לא צמח; אף זה כן הוא: ידעתי כי עדיין אינכם יראים , ומשתהיה הרוחה תעמדו בקילקולכם.

רשב"ם:

כי טרם תיראון - כתרגומו: עדיין לא תיראון.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

וטעם ואתה ועבדיך - על דעת הגאון (רס"ג תורה) , כי ו"ו "והפשתה" (להלן , לא) נוסף , כאלו אמר: קודם שתיראו אתם מהשם , כבר נֻכתה הפשתה; ובעבור שאמר לו: אפרוש כפי ויחדלו הקולות (ראה לעיל , כט) - רק הפשתה והשעורה לא אוכל להעתיר בשבילה , כי כבר נכתה. ורבי יונה הספרדי המדקדק אמר (השרשים: 'טרם') , כי פירוש טרם - כמו 'לא'; וכן "הטרם תדע" (שמ' י , ז). והנכון בעיני , שפירושו: ואתה ועבדיך ידעתי כי בתחלה תיראון מהשם; וטעם טרם - כי טרם שאפרוש כפי תיראון; והטעם , כי אחר שיחדלו הקולות - לא תירא אתה ועבדיך. וכן כתוב "ויכבד לבו הוא ועבדיו" (להלן , לד).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

ואתה. אמר רבינו שלמה (רש"י) , כי טרם תיראון - לא תיראון; וכמוהו "טרם ישכבו" (בר' יט , ד). וזאת המלה איננה נמצאת כאשר חשב , כי לעולם יבא אחריה העניין: כי אחר "טרם ישכבו" כתוב "ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית" (שם); והנה הטעם: כאשר היתה קרובה עת שכיבתם , נסבו על הבית; וככה "טרם יקראו ואני אענה" (יש' סה , כד) , וככה "בטרם יקטירון את החלב" (ש"א ב , טו) , וככה כל 'טרם'. והנה אין טרם כמו 'לא'. והגאון רב סעדיה דִבק העניין , וככה פירש (רס"ג תורה): אמר משה לפרעה: אני אתפלל להסיר מכת הברד , רק מה שהשחית השחית. וטעם "והפשתה והשערה נכתה" (להלן , לא): זה לא ישוב , ולא אתפלל לרפאה. והנה הטעם: קדם שתיראון ותודה ותאמר: "יי' הצדיק" (לעיל , כז) , כבר הוכתה הפשתה והשעורה. וזה הוא"ו נכון בלשון ישמעאל כאשר הזכרתי (לעיל , כא). ולפי דעתי , כי תחסר מלה אחר טרם: ש"אפרוש כפי" (לעיל , כט) - אתם יריאים את השם , אתה ועבדיך; וזה דרך מוסר. והטעם , שבסור המכה תמרדו , על כן כתוב אחריו "ויכבד לבו הוא ועבדיו" (להלן , לד); וככה לא תמצא במקום אחר.

ר' יוסף בכור שור:

ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון - כלומר: יודע אני , כי טרם שתשלחו אותנו תיראון - תהיה לכם יראה ופחד גדולה מזו.

רמב"ן:

ידעתי כי טרם תיראון - יפה תפש רבי אברהם על דברי רבנו שלמה , שאין טרם כמו 'לא' , אבל הוא כטעם 'קודם'; ופירש , כי הכתוב יחסר מלה אחת: טרם זה תיראון , כלומר: טרם שאפרוש כפי ויחדלו הקולות והברד , אתם יראים את השם , כי בסור המכה תשובו ותמרו. והנכון עוד שנפרש , כי ירמוז גם לפעמים הראשונים , יאמר: כבר ידעתי מכם , כי בטרם אתם יראים ובאחרית אתם מורדים , כי לעולם טרם סור מכם המכות אתם יראים את השם , כאשר עשיתם בצפרדעים ובערוב , ותשובו ותמרו את פי יי' (ע"פ דב' א , מג) , וכן תעשו לעולם. ומפני זה לא הזהירו עוד בשובו , אבל התפלל עליו בארבה , על דעת שיוסיף לחטוא.

רלב"ג - ביאור המילות:

כי טרם תיראון מפני יי' אלהים - רוצה לומר , שטרם שאתפלל עליכם להסיר זאת המכה , אתם יראים מהשם יתעלה; אך אחר זה , כי תהיה הרוָחה , לא תיראו ממנו , כמו שספר ואמר אחר זה "ויוסף לחטוא ויכבד לבו הוא ועבדיו" (להלן , לד).