תנ"ך - והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהַחִטָּ֥ה וְהַכֻּסֶּ֖מֶת לֹ֣א נֻכּ֑וּ כִּ֥י אֲפִילֹ֖ת הֵֽנָּה: (שמות פרק ט פסוק לב)

טקסט וניקוד:

וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה: (שמות פרק ט פסוק לב)

טקסט בלבד:

והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה: (שמות פרק ט פסוק לב)

תיקון קוראים:

והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה: (שמות פרק ט פסוק לב)

תרגום אונקלוס:
וְחִטַיָא וְכוּנָתַיָא לָא לְקַאָה אֲרֵי אַפלָתָא אִנִין :

מסורה קטנה:
והחטה - ל'; והכסמת - ל'; נכו - ל'; אפילת - ל'.

רש"י:
כי אפילות הנה - מאוחרות , ועדיין היו רכות ויכולין לעמוד בפני קשה. ואע"פ שנאמר "את כל עשב השדה הכה הברד" (לעיל , כה) , יש ליישב פשוטו של מקרא בעשבים העומדים בקלחם , הראויין ללקות בברד. ובמדרש תנחומא (תנח' וארא טז) יש מרבותינו שנדחקו על זאת ודרשו: כי אפילות הנה - פלאי פלאות נעשו בהן שלא לקו.

רשב"ם:
לא נוכו - להודיעך שמה שלא שיבר הברד אכל הארבה; הברד מקלקל את הקשה והארבה אוכל את הרך.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
נכו - כמו "ושֻפו עצמותיו" (איוב לג , כא) , מהבנין 'שלא נקרא שם פועלו' , ובהֵרָאות זה הנו"ן; לאות , כי המבולע בכ"ף "מַכֶּה" (שמ' ז , יז) הוא הנו"ן , כמשפט חביריו. אפילות - שהם עוד באפֵלה.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
והחטה. אפילות - תאר; וקרוב ממנו "ואפל ואין נגה לו" (ראה עמ' ה , כ). והטעם , שהיו עוד תחת הארץ ולא נראו.

ר' יוסף בכור שור:
והחטה והכוסמת לא נוכו - להשחיתם בא הארבה.

רמב"ן:
והפשתה והשעורה - ספר הכתוב מה שאירע , ולא ידעתי למה נכנסו שני הפסוקים האלה במקום הזה , טרם השלים דבר משה בתפלתו וסור הברד. ואמרו בשם הגאון רב סעדיה , שהם דברי משה אל פרעה , שאמר לו: קודם שתיראון ואמרתם "יי' הצדיק" (לעיל , כז) , כבר הוכתה הפשתה והשעורה , וזה לא ישוב לרפואה; אבל החטה והכסמת לא נכו עדין , ומעתה לא יפסד לכם דבר. ואין לי טעם בפירוש הזה , כי הברד הכה כל עשב השדה וכל העץ שבר , ולא נמלטו החטה והכסמת , רק מפני שהן אפילות - לא צמחו כלל , או שמפני קטנותן לא נפסדו , כי עוד תצמחנה , ואם כן , אפילו ירד עליהם הברד עוד ימים , לא יזיק; ואין צורך להודיע לו מה שנפסד ומה שלא נפסד , כי בסור הברד יראה. ועל דעתי , שהם דברי משה אל פרעה , שאמר להם: "ידעתי כי טרם" סור המכות "תיראון" (לעיל , ל) , ואחרי כן תשנו באולתכם (ע"פ מש' כו , יא) , אבל הפשתה והשעורה נכתה , והחטה והכסמת , שהן לכל חַיָתכם , לא נכו במכה הזאת , והן ביד האלהים לאבד אותם מכם אם תשובו ותחטאו לפניו; רמז להם למה שאמר "ואכל את יתר הפליטה הנשארת לכם מן הברד" (שמ' י , ה).

רלב"ג - ביאור המילות:
והנה ספר אחר זה , שהפשתה והשעורה הוכו בברד , כי היו באופן שהזיק להם; ואולם החטה והכוסמת לא הוכו. וכמו זה ספר בשאר המכות , אי זה מהדברים לקו בהם. ועוד , שכבר הוכרח לזה בזה המקום , כי הוא אמר במוחלט כי "כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר" (לעיל , כה) , ולזה ביאר איזה מהדברים אשר בשדה הוכו ואי זה מהם לא הוכו.
ריכוז קישורים