תנ"ך - וישם
ה'
מועד
לאמר
מחר
יעשה
ה'
הדבר
הזה
בארץ:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיָּ֥שֶׂם
יְהוָ֖ה
מוֹעֵ֣ד
לֵאמֹ֑ר
מָחָ֗ר
יַעֲשֶׂ֧ה
יְהוָ֛ה
הַדָּבָ֥ר
הַזֶּ֖ה
בָּאָֽרֶץ:
(שמות פרק ט פסוק ה)
וַיָּשֶׂם
יְהוָה
מוֹעֵד
לֵאמֹר
מָחָר
יַעֲשֶׂה
יְהוָה
הַדָּבָר
הַזֶּה
בָּאָרֶץ:
(שמות פרק ט פסוק ה)
וישם
ה'
מועד
לאמר
מחר
יעשה
ה'
הדבר
הזה
בארץ:
(שמות פרק ט פסוק ה)
וישם
יהוה
מועד
לאמר
מחר
יעשה
יהוה
הדבר
הזה
בארץ:
(שמות פרק ט פסוק ה)
תרגום אונקלוס:
וְשַׁוִי
יְיָ
זִמנָא
לְמֵימַר
מְחַר
יַעֲבֵיד
יְיָ
פִּתגָמָא
הָדֵין
בְּאַרעָא
:
עין המסורה:
וישם
-
ל"ג
בתורה:
בר'
ב
,
ח;
ד
,
טו;
כב
,
ו
,
ט;
כד
,
ט;
כח
,
יא
,
יח;
ל
,
לו;
לא
,
כא;
לג
,
ב;
לז
,
לד;
מא
,
מב;
מז
,
כו;
מח
,
כ;
שמ'
ט
,
ה;
יד
,
כא;
יט
,
ז;
כד
,
ו;
לט
,
ז;
מ
,
יח
,
יט
,
כ
,
כא
,
כד
,
כו
,
כח
,
ל;
וי'
ח
,
ח
,
ט
(פעמיים)
,
כו;
במ'
כג
,
ה
,
טז.
יעשה...
הדבר
(עשייה
הדבר)
-
י"א
חסר
'את':
ראה
שמ'
א
,
יח.
רשב"ם:
מועד
לאמר
-
שלא
יאמרו:
מכת
מדינה
היא.
ר' יוסף בכור שור:
וישם
יי'
מועד
-
אמר:
הוא
אמר
שתעשו
חג
ומועד
וזביחה
בארץ
(ראה
שמ'
ח
,
כא)
,
למחר
יהיה
מועד
זביחת
תועבתם
בארץ
,
שימותו
בדבר.
משם
ואילך
לא
הייתה
מכה
שלא
לקו
תועבותם:
כי
היה
השחין
באדם
ובבהמה
(ראה
להלן
,
ט)
,
והברד
הרג
הבהמות
(ראה
להלן
,
כב)
,
והארבה
אכל
כל
ירק
עשב
מאכל
הבהמה
(ראה
שמ'
י
,
טו)
,
ובשלשת
ימי
החושך
לא
ניתן
תבן
לבהמות
(ראה
שמ'
י
,
כג)
,
ומכת
בכורות
הייתה
אף
בבהמות
(ראה
שמ'
יב
,
כט);
וגם
צוה
הקדוש
ברוך
הוא
לקחת
שה
לבית
אבות
לעיניהם
,
ולתת
דמו
על
המשקוף
והמזוזות
בפרהסיא
(ראה
שמ'
יב
,
ג
-
ז)
[הגה"ה].
רלב"ג - ביאור המילות:
הנה
יד
יי'
הויה
-
רוצה
לומר:
מכת
השם
יתעלה.
במקנך
אשר
בשדה
-
הנה
זה
היה
פלא
עצום
,
כי
זה
העפוש
אשר
נתחדש
באויר
אז
על
דרך
פלא
,
שהיה
ממית
המקנה
,
לא
נתפשט
כי
אם
באויר
שהיה
חוץ
לעיר.
וימת
כל
מקנה
מצרים
-
רוצה
לומר
,
שמת
ממנו
הרבה;
כי
הגזרות
הכוללות
תעשינה
בכמו
אלו
הספורים
על
זה
האופן.
וכן
אמרו
"וישכימו
בבקר
והנה
כלם
פגרים
מתים"
(מ"ב
יט
,
לה);
"כי
אמרו
כלנו
מתים"
(שמ'
יב
,
לג)
-
בעבור
הבכורות
שמתו.
והנה
מתו
אשר
בשדה
ונשארו
אשר
בעיר.
ואולי
לא
מתו
כל
אשר
בשדה
,
כי
לא
אמר
כן
משה
לפרעה
,
אבל
אמר
שיהיה
בהם
דבר
כבד
מאד.