תנ"ך - על־זאת
אספדה
ואילילה
אילכה
שילל
שולל
וערום
אעשה
מספד
כתנים
ואבל
כבנות
יענה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עַל־זֹאת֙
אֶסְפְּדָ֣ה
וְאֵילִ֔ילָה
אֵילְכָ֥ה
שֹׁילָ֖ל
שׁוֹלָ֖ל
וְעָר֑וֹם
אֶעֱשֶׂ֤ה
מִסְפֵּד֙
כַּתַּנִּ֔ים
וְאֵ֖בֶל
כִּבְנ֥וֹת
יַעֲנָֽה:
(מיכה פרק א פסוק ח)
עַל־זֹאת
אֶסְפְּדָה
וְאֵילִילָה
אֵילְכָה
שֹׁילָל
שׁוֹלָל
וְעָרוֹם
אֶעֱשֶׂה
מִסְפֵּד
כַּתַּנִּים
וְאֵבֶל
כִּבְנוֹת
יַעֲנָה:
(מיכה פרק א פסוק ח)
על־זאת
אספדה
ואילילה
אילכה
שילל
שולל
וערום
אעשה
מספד
כתנים
ואבל
כבנות
יענה:
(מיכה פרק א פסוק ח)
על־זאת
אספדה
ואילילה
אילכה
שילל
שולל
וערום
אעשה
מספד
כתנים
ואבל
כבנות
יענה:
(מיכה פרק א פסוק ח)
תרגום יונתן:
עַל
דָּא
יִספְּדוּן
וְיֵילְלוּן
יְהָכוּן
בְּשֵׁישְׁלָן
עַרטִלָאִין
יַעבְּדוּן
מִספְּדָא
כְּיָרוּרִין
וְאֶבלָא
כִּבנָת
נַעָמִין
:
עין המסורה:
שולל
-
ג':
*מי'
א
,
ח;
איוב
יב
,
יז
,
יט.
כתנים
-
ג':
יר'
יד
,
ו;
יח'
לב
,
ב;
מי'
א
,
ח.
כבנות
-
ב':
מי'
א
,
ח;
איוב
מב
,
טו.
מסורה קטנה:
אילכה
-
ל'
מל';
שילל
-
שולל
ק';
כתנים
-
ג';
כבנות
-
ב'.
רש"י:
אלכה
(בנוסחנו:
אילכה)
שולל
-
משתגע
כשוטה
בתמהון
לב
(ע"פ
דב'
כח
,
כח);
כמו
"אשתוללו
אבירי
לב"
(תה'
עו
,
ו);
"וסר
מרע
משתולל"
(יש'
נט
,
טו)
,
והתי"ו
היא
באה
לשמש
בתיבה
בלשון
'מתפעל'
ו'נתפעל';
וכן
הילוך
תיבה
שתחילת
יסודה
שי"ן
או
סמ"ך
,
כשבאה
עליו
תי"ו
בלשון
'מתפעל'
,
נכנסת
תוך
התיבה.
ואומר
אני
,
שהוא
מלשון
"שוגה"
(יח'
מה
,
כ);
כמו
"לא
תשלה
אותי"
(מ"ב
ד
,
כח);
"על
השל"
(ש"ב
ו
,
ז);
"דיימר
שלו"
(ראה
דנ'
ג
,
כט).
[וערום
-
כמקרע
את
כסותו.]
ר' יוסף קרא:
אלכה
שולל
וערום.
שולל
-
חיברו
מנחם
(מחברת:
'אשתוללו')
עם
"אשתוללו
אבירי
לב"
(תה'
עו
,
ו)
,
ובלעז
'אשתורדיר';
הוא
שאדם
הולך
ונבהל
על
רעתו
ומקרע
כסותו
מרוב
צער
והולך
ערום.
ראב"ע:
על...
-
דברי
הנביא
,
מה
שיספדו
בימים
ההם
עבדי
השם.
שולל
-
כמו
אדם
ששללו
בגדיו
ונשאר
ערום.
אך
הזכיר
שולל
-
כי
המשוגע
,
שהוא
מטורף
מדעתו
,
דרכו
ללכת
שולל
וערום;
והוא
מגזרת
"שובב"
(יש'
נז
,
יז);
וכן
טעם
"מוליך
יועצים
שולל"
(איוב
יב
,
יז).
וערום
-
הוא
מבלי
לבוש.
ולא
יקָרא
'ערום'
בלבישת
שק
,
כי
אם
בהסירו
השק;
כמו
שאומר
בישעיה
"לך
ופתחת
השק
מעל
מתניך
ונעלך
תחלץ...
ויעש
כן
הלך
ערום
ויחף"
(כ
,
ב).
ר' אליעזר מבלגנצי:
אבל
על
זאת
אספדה
ואלילה
(בנוסחנו:
ואילילה).
אלכה
(בנוסחנו:
אילכה)
שולל
-
'אשטורדיץ'
(בלעז);
בתמהון
לבב
(ע"פ
דב'
כח
,
כח).
רד"ק:
על
זאת
אספדה
-
דבר
הנביא
על
עצמו
,
שיספוד
וייליל
על
חרבן
ארץ
ישראל
ועל
גלות
ישראל;
או
הוא
מדבר
על
לשון
ישראל
הגולים.
ובעניין
זה
תרגם
יונתן:
"על
דא
יספדון
וייללון
יהכון
בשביא
ערטילאין
יעבדון
מספדא
כירודין
ואבלא
כבנת
נעמין".
אילכה
-
נכתבה
בו
היו"ד
פ"א
הפועל.
שולל
וערום.
שולל
-
תואר
בשקל
"עולל"
(יר'
ו
,
יא).
ופירושו:
שולל
מבגדיו
,
שהפשיטוהו;
ויהיה
העניין
כפול
במלות
שונות.
או
יהיה
פירושו:
שולל
מהדעת
,
כאדם
מטורף
מרוב
הצרה;
וכן
מפרשים
(ראה
ראב"ע)
"מוליך
יועצים
שולל"
(איוב
יב
,
יז).
אעשה
מספד
-
כי
התנים
ובנות
יענה
ידמה
קולם
לקול
נהי
ומספד.
ר' יוסף כספי:
על
זאת
אספדה
וכו'
-
זה
דברי
הנביא
,
לא
ללעג
כמו
שינהוג
ביתר
העמים.
שולל
וערום
-
קרוע
בגדים
,
גם
לבוש
בגדים
בלויים;
ועל
הכל
נכון
לומר
שולל
וערום.
ובאור
זה
הכלל
'אוצר
יי''
יבא.
ר' ישעיה מטראני:
אלכה
שולל
-
בלי
דעת
,
בתמהון
לבב
(ע"פ
דב'
כח
,
כח);
כמו
"אשתוללו
אבירי
לב"
(תה'
עו
,
ו).