תנ"ך - על־זאת אספדה ואילילה אילכה שילל שולל וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עַל־זֹאת֙ אֶסְפְּדָ֣ה וְאֵילִ֔ילָה אֵילְכָ֥ה שֹׁילָ֖ל שׁוֹלָ֖ל וְעָר֑וֹם אֶעֱשֶׂ֤ה מִסְפֵּד֙ כַּתַּנִּ֔ים וְאֵ֖בֶל כִּבְנ֥וֹת יַעֲנָֽה: (מיכה פרק א פסוק ח)

טקסט וניקוד:

עַל־זֹאת אֶסְפְּדָה וְאֵילִילָה אֵילְכָה שֹׁילָל שׁוֹלָל וְעָרוֹם אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה: (מיכה פרק א פסוק ח)

טקסט בלבד:

על־זאת אספדה ואילילה אילכה שילל שולל וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה: (מיכה פרק א פסוק ח)

תיקון קוראים:

על־זאת אספדה ואילילה אילכה שילל שולל וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה: (מיכה פרק א פסוק ח)

תרגום יונתן:
עַל דָּא יִספְּדוּן וְיֵילְלוּן יְהָכוּן בְּשֵׁישְׁלָן עַרטִלָאִין יַעבְּדוּן מִספְּדָא כְּיָרוּרִין וְאֶבלָא כִּבנָת נַעָמִין :

עין המסורה:
שולל - ג': *מי' א , ח; איוב יב , יז , יט. כתנים - ג': יר' יד , ו; יח' לב , ב; מי' א , ח. כבנות - ב': מי' א , ח; איוב מב , טו.

מסורה גדולה:
שולל ג' אילכה שולל מוליך יועצים שולל ושלאחריו.

מסורה קטנה:
אילכה - ל' מל'; שילל - שולל ק'; כתנים - ג'; כבנות - ב'.

רש"י:
אלכה (בנוסחנו: אילכה) שולל - משתגע כשוטה בתמהון לב (ע"פ דב' כח , כח); כמו "אשתוללו אבירי לב" (תה' עו , ו); "וסר מרע משתולל" (יש' נט , טו) , והתי"ו היא באה לשמש בתיבה בלשון 'מתפעל' ו'נתפעל'; וכן הילוך תיבה שתחילת יסודה שי"ן או סמ"ך , כשבאה עליו תי"ו בלשון 'מתפעל' , נכנסת תוך התיבה. ואומר אני , שהוא מלשון "שוגה" (יח' מה , כ); כמו "לא תשלה אותי" (מ"ב ד , כח); "על השל" (ש"ב ו , ז); "דיימר שלו" (ראה דנ' ג , כט). [וערום - כמקרע את כסותו.]

ר' יוסף קרא:
אלכה שולל וערום. שולל - חיברו מנחם (מחברת: 'אשתוללו') עם "אשתוללו אבירי לב" (תה' עו , ו) , ובלעז 'אשתורדיר'; הוא שאדם הולך ונבהל על רעתו ומקרע כסותו מרוב צער והולך ערום.

ראב"ע:
על... - דברי הנביא , מה שיספדו בימים ההם עבדי השם. שולל - כמו אדם ששללו בגדיו ונשאר ערום. אך הזכיר שולל - כי המשוגע , שהוא מטורף מדעתו , דרכו ללכת שולל וערום; והוא מגזרת "שובב" (יש' נז , יז); וכן טעם "מוליך יועצים שולל" (איוב יב , יז). וערום - הוא מבלי לבוש. ולא יקָרא 'ערום' בלבישת שק , כי אם בהסירו השק; כמו שאומר בישעיה "לך ופתחת השק מעל מתניך ונעלך תחלץ... ויעש כן הלך ערום ויחף" (כ , ב).

ר' אליעזר מבלגנצי:
אבל על זאת אספדה ואלילה (בנוסחנו: ואילילה). אלכה (בנוסחנו: אילכה) שולל - 'אשטורדיץ' (בלעז); בתמהון לבב (ע"פ דב' כח , כח).

רד"ק:
על זאת אספדה - דבר הנביא על עצמו , שיספוד וייליל על חרבן ארץ ישראל ועל גלות ישראל; או הוא מדבר על לשון ישראל הגולים. ובעניין זה תרגם יונתן: "על דא יספדון וייללון יהכון בשביא ערטילאין יעבדון מספדא כירודין ואבלא כבנת נעמין". אילכה - נכתבה בו היו"ד פ"א הפועל. שולל וערום. שולל - תואר בשקל "עולל" (יר' ו , יא). ופירושו: שולל מבגדיו , שהפשיטוהו; ויהיה העניין כפול במלות שונות. או יהיה פירושו: שולל מהדעת , כאדם מטורף מרוב הצרה; וכן מפרשים (ראה ראב"ע) "מוליך יועצים שולל" (איוב יב , יז). אעשה מספד - כי התנים ובנות יענה ידמה קולם לקול נהי ומספד.

ר' יוסף כספי:
על זאת אספדה וכו' - זה דברי הנביא , לא ללעג כמו שינהוג ביתר העמים. שולל וערום - קרוע בגדים , גם לבוש בגדים בלויים; ועל הכל נכון לומר שולל וערום. ובאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא.

ר' ישעיה מטראני:
אלכה שולל - בלי דעת , בתמהון לבב (ע"פ דב' כח , כח); כמו "אשתוללו אבירי לב" (תה' עו , ו).
ריכוז קישורים