תנ"ך - קומי ודושי בת־ציון כי־קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי לה' בצעם וחילם לאדון כל־הארץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

ק֧וּמִי וָד֣וֹשִׁי בַת־צִיּ֗וֹן כִּֽי־קַרְנֵ֞ךְ אָשִׂ֤ים בַּרְזֶל֙ וּפַרְסֹתַ֙יִךְ֙ אָשִׂ֣ים נְחוּשָׁ֔ה וַהֲדִקּ֖וֹת עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְהַחֲרַמְתִּ֤י לַֽיהוָה֙ בִּצְעָ֔ם וְחֵילָ֖ם לַאֲד֥וֹן כָּל־הָאָֽרֶץ: (מיכה פרק ד פסוק יג)

קוּמִי וָדוֹשִׁי בַת־צִיּוֹן כִּי־קַרְנֵךְ אָשִׂים בַּרְזֶל וּפַרְסֹתַיִךְ אָשִׂים נְחוּשָׁה וַהֲדִקּוֹת עַמִּים רַבִּים וְהַחֲרַמְתִּי לַיהוָה בִּצְעָם וְחֵילָם לַאֲדוֹן כָּל־הָאָרֶץ: (מיכה פרק ד פסוק יג)

קומי ודושי בת־ציון כי־קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי לה' בצעם וחילם לאדון כל־הארץ: (מיכה פרק ד פסוק יג)

קומי ודושי בת־ציון כי־קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי ליהוה בצעם וחילם לאדון כל־הארץ: (מיכה פרק ד פסוק יג)

תרגום יונתן:

קוּמִי וְקַטִילִי כְנִשׁתָּא דְצִיוֹן אֲרֵי עַמָא דְבִיך אֲשַׁוֵי תַקִיפִין כְּבַרזְלָא וּשׁאָרְהוֹן חַסִינִין כִּנחָשָׁא וּתקַטְלִין עַמְמִין סַגִּיאִין וּתגַמְרִין קֳדָם יְיָ נִכסֵיהוֹן וּמָמוֹן יְקָרְהוֹן קֳדָם רִבּוֹן כָּל אַרעָא :

עין המסורה:

קומי - ד' ראשי פסוקים: בר' כא , יח; יש' ס , א; מי' ד , יג; *איכה ב , יט.

מסורה קטנה:

ודושי - ל'; והדקות - ל'; לאדון כל - הארץ - ל'.

רש"י:

כי קבצם כעמיר גרנה - סופו לקבצם אל עמק יהושפט (ראה יואל ד , ב) וסביבות ירושלם למלחמה; כמה שמקבצים עמיר לגורן כדי לדושם שם , אף הם לרעתם נאספו , ויאמר הקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל: קומי ודושי בת ציון. והחרמתי - לשון הֶקדש. בצעם - מה שכנסו מגזילה וחמס. וחילם - "ונכסיהון" (ראה ת"י).

ר' יוסף קרא:

כי קרנך אשים ברזל - לנגח בהם האומות. ופרסותיך אשים נחושה - לפי שתדיק בהם עמים רבים.

ראב"ע:

קומי. קרנך אשים ברזל - דרך משל , כי העמים כמו עמיר בגורן (ראה לעיל , יב). בצעם - כמו "בצע" (שמ' יח , כא); והטעם: כמו 'הונם' , כי הוא כפל מלה.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

קומי ודשי (בנוסחנו: ודושי) בת ציון - אותם שנאספו עליך (ראה לעיל , יא) , כי קרנך אשים ברזל. והחרמתי ליי' בצעם - פירוש: ממונם.

ר' אליעזר מבלגנצי:

כן קומי ודושי בת ציון , כי קרנך אשים ברזל - לנגח כל העומד בפנייך , ופרסותיך אשים נחושה - לדוש. והדקות עמים רבים - הנאספים עליך. והחרמתי - לשון 'קדש'.

רד"ק:

קומי ודשי. כי קרנך אשים ברזל - לנגח אותם ולהפילם. ופרסותיך אשים נחושה - לדושם; זהו שאמר: והדיקות עמים רבים - כי ישימום כעפר לדוש (ע"פ מ"ב יג , ז). והחרמתי - כמו שאמר בנבואת זכריה "ואוסף חיל כל הגוים" (זכ' יד , יד) , ואמר "יהיה על מצלות הסוס קדש ליי'" (שם , כ). ואפשר כי קצת חיל הגוים יהיה בִּזָּה לישראל , וקצתו יהיה קדש ליי'.

ר' ישעיה מטראני:

קומי ודושי אותם , בת ציון! והחרמתי ליי' בצעם - שכל ממונם הקדישו לשמים , להתפרנס ממנו לומדי תורה; שכל דורו שלחזקיהו היו לומדי תורה (ראה תו"כ שמיני מילואים א , כט) , והיו מתפרנסין מרוב השלל שלסנחריב.