תנ"ך - והמה לא ידעו מחשבות ה' ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וְהֵ֗מָּה לֹ֤א יָֽדְעוּ֙ מַחְשְׁב֣וֹת יְהוָ֔ה וְלֹ֥א הֵבִ֖ינוּ עֲצָת֑וֹ כִּ֥י קִבְּצָ֖ם כֶּעָמִ֥יר גֹּֽרְנָה: (מיכה פרק ד פסוק יב)

וְהֵמָּה לֹא יָדְעוּ מַחְשְׁבוֹת יְהוָה וְלֹא הֵבִינוּ עֲצָתוֹ כִּי קִבְּצָם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה: (מיכה פרק ד פסוק יב)

והמה לא ידעו מחשבות ה' ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה: (מיכה פרק ד פסוק יב)

והמה לא ידעו מחשבות יהוה ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה: (מיכה פרק ד פסוק יב)

תרגום יונתן:

וְאִנוּן לָא יָדְעִין רָזַיָא דַייָ וְלָא מִסתַּכְּלִין בְּמִלכוֹהִי אֲרֵי קָרִיבִין כְּעָמִירָא לְאִדְּרָא :

עין המסורה:

והמה - י' ראשי פסוקים: ראה הו' ו , ז. קבצם - ב': *מי' ד , יב; תה' קז , ג.

מסורה גדולה:

קבצם ב' כי קבצם כעמיר גרנה ומארצות קבצם ממזרח וממערב.

מסורה קטנה:

והמה - י' ראש' פסו'; קבצם - ב'; גרנה - ל'.

רש"י:

כי קבצם כעמיר גרנה - סופו לקבצם אל עמק יהושפט (ראה יואל ד , ב) וסביבות ירושלם למלחמה; כמה שמקבצים עמיר לגורן כדי לדושם שם , אף הם לרעתם נאספו , ויאמר הקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל: קומי ודושי בת ציון. והחרמתי - לשון הֶקדש. בצעם - מה שכנסו מגזילה וחמס. וחילם - "ונכסיהון" (ראה ת"י).

ר' יוסף קרא:

כי קיבצם כעמיר גורנה - אשור שהגלה את ישראל שלש גליות והיה למוד לבוא עליהם , והוא לא ידע שהקדוש ברוך הוא חשב עליו שכשיקבצנו שם כעמיר הנקבץ בגורן - לדֻשן שם כמו שדשין העומר והעמיר.

ראב"ע:

והמה - לא מצאנו זאת המלחמה מתי היתה , כי אין זה כתוב; על כן היא לעתיד , כמו "הנה יום בא" (זכ' יד , א).

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

והם לא ידעו מחשבות יי' ולא הבינו עצתו , כי קיבץ הקדוש ברוך הוא את ישראל כמו שיקבץ אדם את העמיר בגרן.

ר' אליעזר מבלגנצי:

והמה לא ידעו מחשבות יי' - כי לרעתם קבצם ולא לרעתך; אלא כאדם שמקבץ עמרים לגרן לדוש , ואחר שקיבצם מביא פרתו ודשה אותם.

רד"ק:

והמה. מחשבות יי' - למה העיר רוחם לבוא על ירושלם. כי הם חושבים כי לשלול שללה (ע"פ יח' כט , יט) ולהחריבה עלו עליה , ולא הבינו עצתו למה העירם לבא עליה; כי הוא יתעלה העירם , כמו שכתוב בנבואת יחזקאל "והעליתיך מירכתי צפון והביאותיך על הרי ישראל" (לט , ב). כי קבצם כעמיר גרנה - כמו שמקבץ האדם עמרי השדה אל הגורן לדושם שם , כן יקבץ האל העמים על ירושלם , וישראל ידושו אותם שם.

ר' ישעיה מטראני:

והמה לא ידעו מחשבות יי' - כי לרעתם קיבצם , כמו שמתקבץ העמיר בגורן להיות נידוש. ועמיר הוא לשון "עומר" (שמ' טז , טז).