תנ"ך - ביום
ההוא
נאם־ה'
אספה
הצלעה
והנדחה
אקבצה
ואשר
הרעתי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בַּיּ֨וֹם
הַה֜וּא
נְאֻם־יְהוָ֗ה
אֹֽסְפָה֙
הַצֹּ֣לֵעָ֔ה
וְהַנִּדָּחָ֖ה
אֲקַבֵּ֑צָה
וַאֲשֶׁ֖ר
הֲרֵעֹֽתִי:
(מיכה פרק ד פסוק ו)
בַּיּוֹם
הַהוּא
נְאֻם־יְהוָה
אֹסְפָה
הַצֹּלֵעָה
וְהַנִּדָּחָה
אֲקַבֵּצָה
וַאֲשֶׁר
הֲרֵעֹתִי:
(מיכה פרק ד פסוק ו)
ביום
ההוא
נאם־ה'
אספה
הצלעה
והנדחה
אקבצה
ואשר
הרעתי:
(מיכה פרק ד פסוק ו)
ביום
ההוא
נאם־יהוה
אספה
הצלעה
והנדחה
אקבצה
ואשר
הרעתי:
(מיכה פרק ד פסוק ו)
תרגום יונתן:
בְּעִדָּנָא
הַהוּא
אֲמַר
יְיָ
אֲכַנֵישׁ
מְטֻלטְלַיָא
וּמבֻדְרַיָא
אֲקָרֵיב
וּדאִתבְּאֵישׁ
לְהוֹן
מִן
קֳדָם
חוֹבֵי
עַמִי
:
רש"י:
אספה
הצולעה
-
"אכנוש
מטלטליא"
(ת"י).
ולי
נראה
לשון
מרפא
,
כמו
"ואספתו
מצרעתו"
(מ"ב
ה
,
ו).
ואשר
הרעותי
-
ואותם
שהרעותי
להם
בעוונם.
ר' יוסף קרא:
אוספה
הצולעה
-
ארפא
הצוליעה;
כמו
"ואספתו
מצרעתו"
(מ"ב
ה
,
ו);
היא
כנסת
ישראל
הצוליעה
בגלות.
והנדחה
אקבצה
-
לפי
שהיא
נדחה
בגלות
,
אקבץ
אותה.
ואשר
הריעותי
לה
כל
כך
בעונה
-
ומלך
יי'
עליהם
(בנוסחנו
נוסף
'בהר
ציון')
מעתה
ועד
עולם.
ראב"ע:
ביום.
הצולעה
-
מישראל
,
שלא
תוכל
ללכת
במהרה;
וככה
הנדחה.
ואשר
הרעותי
-
להם
,
ששמתים
לחרפה
בגוים
(ע"פ
יח'
ה
,
יד).
ר' אליעזר מבלגנצי:
אספה
-
כמו
"ואכלה
מציד
בני"
(בר'
כז
,
כה)
,
שאל"ף
אחת
עולה
לעיקר
ולשמוש;
כמו
"ואמרה
אליו"
(שם
מו
,
לא)
,
וכהנה
רבות.
הצולעה
-
שהכו
אילי
הצאן
ועתודיהם
בקרניהם
(ראה
יח'
לד);
הם
העניים
והאביונים
שדחפו
והדיחו
ראשי
העם
וקציניהם
(ראה
מי'
ג
,
א).
ואותה
אשר
הריעותי
לה
-
אקבץ
כמו
כן.
רד"ק:
ביום
ההוא
-
ביום
קבוץ
גליות
,
כמו
שאמר
"באחרית
הימים"
(לעיל
,
א).
אוספה
-
כמו
'אאספה';
וכן
"ויוסף
עוד
דוד"
(ש"ב
ו
,
א)
-
כמו
"ויאסף"
(חב'
א
,
ט).
הצולעה
-
בצרי
,
כמו
"נוטרה"
(שה"ש
א
,
ו);
"כצירי
יולדה"
(יש'
כא
,
ג).
ופירוש
הצולעה
-
ישראל
שהם
בגלות
כחולים
וכצולעים
וכואבים;
כי
מי
שהוא
בצרה
הרי
הוא
כאלו
צולע
וכן
אמר
דוד
"ובצלעי
שמחו
ונאספו"
(תה'
לה
,
טו).
וכן
פירשנו
"אז
תפקחנה
עיני
עורים...
,
אז
ידלג
כאיל
פסח"
(יש'
לה
,
ה
-
ו).
והנדחה
-
שהיא
רחוקה
ממקומה;
ואולי
אמר
זה
על
עשרת
השבטים
,
שהם
רחוקים
מארצם
מאד.
ותרגם
יונתן
הצולעה:
"מטלטליא"
,
והנדחה:
"מבדריא".
ואשר
הרעתי
-
כמו
שהרעותי
להם
,
כן
אטיב
להם.
ויונתן
תרגם:
"ודאתבאש
להון
מן
קדם
חובי
עמי";
נוסח
אחר:
"ודבאשית
להון".
ר' יוסף כספי:
ואשר
הרעותי
-
גם
זה
תואר
לצולעה
ולנדחה;
כלומר:
ואשר
הרעותי
לה.
וכל
זה
על
גאולתם
ועל
יד
החיה
השנית
(ראה
דנ'
ח
,
ה
-
ז).
ר' ישעיה מטראני:
אספה
הצולעה
-
כמו
'אאספה'
,
ונעלם
האל"ף;
כמו
"אוכלה"
(דב'
יב
,
כ);
"אומרה"
(בר'
מו
,
לא).
ואשר
הרעותי
-
אחזור
להטיב
להם.