תנ"ך - על־כן
תפוג
תורה
ולא־יצא
לנצח
משפט
כי
רשע
מכתיר
את־הצדיק
על־כן
יצא
משפט
מעקל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עַל־כֵּן֙
תָּפ֣וּג
תּוֹרָ֔ה
וְלֹא־יֵצֵ֥א
לָנֶ֖צַח
מִשְׁפָּ֑ט
כִּ֤י
רָשָׁע֙
מַכְתִּ֣יר
אֶת־הַצַּדִּ֔יק
עַל־כֵּ֛ן
יֵצֵ֥א
מִשְׁפָּ֖ט
מְעֻקָּֽל:
(חבקוק פרק א פסוק ד)
עַל־כֵּן
תָּפוּג
תּוֹרָה
וְלֹא־יֵצֵא
לָנֶצַח
מִשְׁפָּט
כִּי
רָשָׁע
מַכְתִּיר
אֶת־הַצַּדִּיק
עַל־כֵּן
יֵצֵא
מִשְׁפָּט
מְעֻקָּל:
(חבקוק פרק א פסוק ד)
על־כן
תפוג
תורה
ולא־יצא
לנצח
משפט
כי
רשע
מכתיר
את־הצדיק
על־כן
יצא
משפט
מעקל:
(חבקוק פרק א פסוק ד)
על־כן
תפוג
תורה
ולא־יצא
לנצח
משפט
כי
רשע
מכתיר
את־הצדיק
על־כן
יצא
משפט
מעקל:
(חבקוק פרק א פסוק ד)
תרגום יונתן:
עַל
כֵּין
פַּגַת
אוֹרָיתָא
וְלָא
נָפֵיק
לְאַפרָשׁ
דִּינָא
אֲרֵי
רַשִׁיעַיָא
מְסַלעֲמִין
לְצַדִּיקַיָא
עַל
כֵּין
לָא
נָפֵיק
דִּינָא
כֵיוָן
:
עין המסורה:
תפוג
-
ב':
חב'
א
,
ד;
תה'
עז
,
ג.
ולא
-
יצא
-
ב':
יהו'
ו
,
י;
חב'
א
,
ד.
רש"י:
על
כן
תפוג
תורה
-
על
זה
שישראל
רואין
הצלחתו
של
רשע
,
תפוג
ותעבור
תורה
מהם
,
וישמעו
לו
וישתחוו
לצלם
בבקעת
דורא
(ראה
דנ'
ג
,
א)
,
ולא
יצא
משפט
הדת
לאמיתו.
מכתיר
-
סובב
,
כמו
"אבירי
בשן
כתרוני"
(תה'
כב
,
יג).
[מכתיר
-
יש
אומרים:
לשון
'כתר'
ועטרת
,
שמקיפו
ללכדו
בתחבולותיו;
ויש
אומרים:
לשון
ממתין
ומשמר
ומצפה
ללכוד
ולבלוע
,
כמו
"כתר
לי
זעיר
ואחוך"
(איוב
לו
,
ב).]
ר' יוסף קרא:
על
כן
תפוג
תורה
-
על
כן
,
שעושה
לישראל
שוד
וחמס
,
לפיכך
נתחלפה
התורה
ומשפט
מישראל
,
שאינן
יכולין
לעשות
כראוי.
כי
רשע
מכתיר
את
הצדיק
-
נבוכד
נצר
הרשע
סובב
את
ישראל
ככתר
הסובב
את
הראש;
שהוא
הגלה
את
ישראל
שלש
גליות:
גלות
יהויקים
וגלות
יכניה
וגלות
צדקיה
,
ושרף
את
בית
המקדש.
על
כן
יצא
משפט
מעוקל
-
על
כן
ישראל
עושים
משפט
מעוות
,
שהם
לא
יכולים
להיטיב.
ראב"ע:
על.
תפוג
-
כמו
"ויפג
לבו"
(בר'
מה
,
כו):
כל
זמן
שאדם
חי
,
דופק
לבו
בקרבו;
ובשעה
שהזכירו
לו
יוסף
(ראה
שם)
-
וידום
לבו
ולא
דפק
,
כי
נבהל;
כמו
"אל
תתני
פוגת"
(איכה
ב
,
יח);
והעד:
"ותחי
רוח
יעקב
אביהם"
(בר'
מה
,
כז).
וטעם
תפוג
תורה
-
תדֹם
התורה
,
כאילו
אין
דין
תורה
בעולם.
מכתיר
-
סובב
,
מגזרת
'כתר'
שהוא
עגול.
ויפת
אמר
,
כי
רשע
מכתיר
עם
הצדיק;
וזה
שדיבר
הנביא
על
דבר
נבוכדנצר
,
שהרג
חסידים.
ועתה
החל
נבואתו:
ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
על
כן
תפוג
תורה
-
פירוש:
בשביל
שריב
ומדון
נתנשא
(ראה
פירושו
לעיל
,
ג)
,
על
כן
תסוג
תורה
לאחור
,
ולא
יצא
לנצח
משפט.
כי
רשע
מכתיר
את
הצדיק
-
דמיונו:
"כתרו
את
בנימן"
(שו'
כ
,
מג).
ר' אליעזר מבלגנצי:
תפוג
-
תנוח
ותתרפה.
ולא
יצא
-
ולא
יגמר;
כמו
"ויצא
לצרף
כלי"
(מש'
כה
,
ד);
"והוציא
כאור
צדקך"
(תה'
לז
,
ו)
-
לשון
בירור
וגמר:
'נון
אירט
אשוביץ'
(בלעז).
לעולם
אין
משפט
נחמס
מבורר
ונגמר
ביניהם
,
כי
החייב
החומס
מכתיר
-
מצפה
ומיחל
שהזכאי
יטעון
טענתו
בדין
,
ולפי
דבריו
ומתוכם
ילמד
לשקר
(ראה
משנה
אבות
א
,
ט)
ולהפך
עליו
דברים
בתחבולות
ובמרמות
(ע"פ
מש'
יב
,
ה)
ובעידי
שקר.
ואם
הזכאי
מביא
שני
עדים
,
החייב
מביא
ארבעה
,
ונמצא
משפטו
של
זכאי
מעוקל;
ואפילו
יכיר
הדיין
בו
ובעדיו
שהם
בני
בליעל
,
יזכהו.
(מכתיר
-
כמו)
"כתרו
את
בנימן"
(שו'
כ
,
מג)
-
נתנו
לו
מקום
לרדוף
אחריהם
עד
שנתקוהו
מן
העיר
(ראה
שם
,
לב);
"אבירי
בשן
כתרוני"
(תה'
כב
,
יג)
-
מצפים
ומיחלים
ללכדני;
"כתר
לי
זעיר"
(איוב
לו
,
ב)
-
תוחֵל
עד
דַבְּרי
דבריי;
"בי
יכתירו
צדיקים"
(תה'
קמב
,
ח)
-
בשבילי
,
שתוציאני
ממסגר
גדול
כזה
,
יכתירו
ויצפו
וייחלו
צדיקים
לישועתך
בתוך
צרתם
,
ולא
יתיאשו
מחסדך
לתת
לך
תִפְלה
(ע"פ
איוב
א
,
כב).
ואין
לפרש
מכתיר
זה
בצפוי
מארב
ללכוד
ולהרג
,
שאין
המקרא
מדבר
אלא
בדין.
רד"ק:
על
כן
תפוג
תורה
-
לפי
שאין
אתה
עושה
דין
ברשעים
,
תִרפה
התורה
ותחלש;
כי
רבים
מרפים
ידיהם
ממנה
,
לפי
שרואים
הצלחת
הרשעים
ורעוֹת
הצדיקים.
תפוג
-
עניין
רפיון
וחלישות;
וכן
כל
אשר
בשרשו.
ולא
יצא
לנצח
משפט
-
לפי
שהם
רואים
שלא
יצא
לנצח
משפט
הרשעים.
כי
רשע
מכתיר
את
הצדיק
-
מקיף
אותו
להרע
לו
תמיד;
כעניין
"כתרו
את
בנימן"
(שו'
כ
,
מג).
על
כן
יצא
משפט
מעקל
-
על
כן
אומרים
כי
המשפט
מעקל
ומעוות.
ותרגם
יונתן:
"על
כן
לא
נפיק
דינא
כיון".
ר' יוסף כספי:
תפוג
-
כטעם
"ויפג
לבו"
(בר'
מה
,
כו);
והוא
העדר
תנועה
וחולשת
הדבר.
מכתיר
-
כטעם
"כתרו
את
בנימין"
(שו'
כ
,
מג);
וכן
"נקבה
תסובב
גבר"
(יר'
לא
,
כא).
מעוקל
-
מעוות.