תנ"ך - אים
ונורא
הוא
ממנו
משפטו
ושאתו
יצא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אָיֹ֥ם
וְנוֹרָ֖א
ה֑וּא
מִמֶּ֕נּוּ
מִשְׁפָּט֥וֹ
וּשְׂאֵת֖וֹ
יֵצֵֽא:
(חבקוק פרק א פסוק ז)
אָיֹם
וְנוֹרָא
הוּא
מִמֶּנּוּ
מִשְׁפָּטוֹ
וּשְׂאֵתוֹ
יֵצֵא:
(חבקוק פרק א פסוק ז)
אים
ונורא
הוא
ממנו
משפטו
ושאתו
יצא:
(חבקוק פרק א פסוק ז)
אים
ונורא
הוא
ממנו
משפטו
ושאתו
יצא:
(חבקוק פרק א פסוק ז)
תרגום יונתן:
אֵימְתָנִין
וּדחִילִין
אִנוּן
מִנֵיהּ
דִּינֵיהּ
וּגזֵירָתֵיהּ
נָפְקִין
:
עין המסורה:
ונורא
-
ז':
ראה
יואל
ב
,
יא.
ממנו
-
י"א
זוגין
מן
ב'
בענינא
בטעמא
,
חד
זקף
לרומא
וחד
נחית
לתהומא
(כלומר:
זוגות
של
שתי
מלים
או
צירופי
מלים
זהים
בקטע
אחד
או
בהקשרים
דומים
,
המוטעמים
פעם
בטעם
,
שסימנו
הגראפי
בא
מעל
לאות
,
והוא
לרוב
זקף;
ופעם
בטעם
הבא
מתחת
לאות
,
והוא
לרוב
תביר;
ושניהם
מהווים
גם
הדרכה
מוסיקלית
באשר
לגובה
הצליל
או
נמיכותו
,
בו
תיקרא
המלה):
שמ'
ו
,
ט
,
יב.
-
*וי'
כג
,
יב
,
יט.
-
וי'
כו
,
לט
,
מ.
-
יהו'
א
,
א;
שו'
א
,
א.
-
ש"א
ב
,
כו;
ג
,
א.
-
ש"ב
ו
,
ז;
דה"א
יג
,
י.
-
ש"ב
ח
,
ג;
דה"א
יח
,
ג.
-
מ"ב
כא
,
ח;
דה"ב
לג
,
ח.
-
יח'
ד
,
יא
,
טז.
-
חב'
א
,
ז;
זכ'
י
,
ד.
-
עז'
ב
,
א;
נחמ'
ז
,
ו.
משפטו
-
ו':
ש"א
כז
,
יא;
יר'
ל
,
יח;
חב'
א
,
ז;
צפ'
ב
,
ג;
ג
,
ה;
מש'
טז
,
לג.
רש"י:
ממנו
משפטו
ושאתו
יצא
-
ממנו
שופטיו
,
ממנו
מלכיו
המטילין
משא
ואימה
על
הכל.
משפטו
-
'יושטיצא'
[בלעז].
ר' יוסף קרא:
ממנו
משפטו
ושאתו
יצא
-
נבוכד
נצר
מלכו
,
שעשה
משפטו
לישראל.
ראב"ע:
איום.
שאתו
-
מגזרת
'נשיאות'.
ר' אליעזר מבלגנצי:
איום
ונורא
-
בעל
אימה
ויראה
הוא.
ואם
תאמר:
על
ידי
אחרים
העוזרים
אותו
הוא
איום
ונורא
-
לא
כי!
ממנו
-
מגבורתו
ומזרועו
,
שנתן
לו
הקדוש
ברוך
הוא
ממשלה
על
הכל
,
משפטו
-
שישפוט
עַמי
,
ושאתו
-
וגובהו
,
שיִנָשא
ויגבה
על
הכל
,
יצא
-
ולא
מאחרים.
רד"ק:
איום
ונורא
-
תואר
,
מעניין
'אימה'.
ממנו
משפטו
ושאתו
יצא
-
כי
לא
יצטרך
לעזרת
עם
אחר
,
כי
ממנו
יצא
משפטו
שיעשה
בעמים
,
וכן
שאתו
-
שיתנשא
על
הגוים.
תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:
הבורא
,
שהוא
איום
ונורא
,
ממנו
משפטו
ושאתו
של
נבוכדנצר
יצא
-
שהוא
נותן
לו
כל
זאת
הגדוּלה.
שאתו
-
הגבהתו.