תנ"ך - כלה
לחמס
יבוא
מגמת
פניהם
קדימה
ויאסף
כחול
שבי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כֻּלֹּה֙
לְחָמָ֣ס
יָב֔וֹא
מְגַמַּ֥ת
פְּנֵיהֶ֖ם
קָדִ֑ימָה
וַיֶּאֱסֹ֥ף
כַּח֖וֹל
שֶֽׁבִי:
(חבקוק פרק א פסוק ט)
כֻּלֹּה
לְחָמָס
יָבוֹא
מְגַמַּת
פְּנֵיהֶם
קָדִימָה
וַיֶּאֱסֹף
כַּחוֹל
שֶׁבִי:
(חבקוק פרק א פסוק ט)
כלה
לחמס
יבוא
מגמת
פניהם
קדימה
ויאסף
כחול
שבי:
(חבקוק פרק א פסוק ט)
כלה
לחמס
יבוא
מגמת
פניהם
קדימה
ויאסף
כחול
שבי:
(חבקוק פרק א פסוק ט)
תרגום יונתן:
כּוּלְהוֹן
לַחֲטוֹף
אָתַן
מִקֳבֵיל
אַפֵּיהוֹן
דָּמַן
כְּרוּחַ
קִדּוּמָא
וּכנַשׁ
כְּחָלָא
שִׁביָא
:
עין המסורה:
קדימה
-
ז'
(בלישנא
,
בסילוק
,
באתנח
ובזקף):
יח'
יא
,
א;
מ
,
ו;
מה
,
ז
(פעמיים);
מז
,
א
,
יח;
חב'
א
,
ט.
רש"י:
לחמס
יבא
(בנוסחנו:
יבוא)
-
לשלול
ולבוז.
מגמת
פניהם
-
לשון
"הגמיאיני
נא"
(בר'
כד
,
יז);
"יגמא
ארץ"
(איוב
לט
,
כד)
-
רץ
במרוצה
לשעה
קלה
כברת
ארץ
,
כאילו
גמע
ושתה
הארץ
שלפניו;
ואף
כאן:
מגמת
פניהם
-
גמיאת
שאיפת
פניהם
דומה
לרוח
הקדים
,
העזה
שברוחות;
וכן
תירגם
יונתן.
ר' יוסף קרא:
לחמס
יבוא
-
לישראל.
מגמת
פניהם
קדימה
-
שעת
פניהם
לבוא
על
ישראל
ברוח
קדים.
ויש
מפרשין
מגמת
פניהם
-
דוגמת
פניהם;
כלומר:
שיבואו
בפנים
זועפים
,
שיהו
פניהם
דומות
לרוח
קדים
חרישית
(ע"פ
יונה
ד
,
ח).
ויאסוף
כחול
שבי
-
של
ישראל.
ראב"ע:
כלה
לעשות
חמס
יבא
(בנוסחנו:
יבוא).
ומלת
מגמת
-
זרה;
ויתכן
להיות
כמו
"יגמא
ארץ"
(איוב
לט
,
כד).
והנה
הוא
כמו
'נגד'
ו'נכח'.
ומלת
קדימה
-
קשה
,
כי
מפאת
מזרחה
בא;
על
כן
הוצרך
יפת
להוסיף
כ"ף:
'כקדימה':
כרוח
קדים
שהיא
עזה;
ואין
טענה
מן
הה"א
,
כי
הנה
"ישובו
רשעים
לשאולה"
(תה'
ט
,
יח)
,
ורבים
אחרים.
ר' אליעזר מבלגנצי:
כלו
(בנוסחנו:
כלה)
-
סוסיו
ופרשיו.
לחמס
יבא
(בנוסחנו:
יבוא)
-
להשחית
ולבלע
(ע"פ
ש"ב
כ
,
כ).
מגמת
-
שאיפת
פניהם
,
ששואפים
וממהרים
לבא
,
כאילו
גומאים
את
הארץ
(ע"פ
איוב
לט
,
כד)
בקיצור
דרכם
,
בבֹאם
מצד
מזרח.
ויאסף
-
ויגמא
כחול
שבי.
רד"ק:
כלה
לחמס
-
לעשות
חמס
יבא
(בנוסחנו:
יבוא).
מגמת
פניהם
קדימה
-
פירשו
אדני
אבי
ז"ל
מן
"הגמיאיני
נא"
(בר'
כד
,
יז);
אמר:
יבואו
בעזות
פנים
,
כאלו
רוח
קדים
שהיא
עזה
(ראה
שמ'
יד
,
כא)
השקתה
פניהם.
והמפרשים
פירשו
(ראה
השרשים:
גמא
,
וראב"ע):
נכח
פניהם.
וכן
תרגם
יונתן:
"מקביל
אפיהון".
והנה
לא
היה
נכח
פניהם
מזרח
אלא
מערב!
כי
הם
בבואם
לארץ
ישראל
-
פניהם
למערב
,
כי
בבל
מזרחית
לארץ
ישראל.
אלא
אם
כן
יתפרש
קדימה
בדרך
הדמיון
,
כאלו
אמר
'כקדימה'
(ראה
ראב"ע);
כלומר:
נכח
פניהם
יהיה
בעזות
,
כמו
רוח
קדים
שהיא
עזה.
וכן
תרגם
יונתן:
"דמן
כרוח
קדומא".
תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:
כולו
(בנוסחנו:
כלה)
לחמס
-
כל
עיקרו
לא
בא
אלא
בשביל
החמס
הנעשה
בתוך
ירושלם.
מגמת
פניהם
קדימה
-
אין
לו
דומה
,
ופתרונו
לפי
עניינו:
צורת
פניהם
קדימה
,
שהולכים
לפנים
ואינן
חוזרין
לאחור.
וכל
'קדים'
-
לשון
'פנים'
הוא.
ויאסוף
כחול
שבי
-
שלישראל.