תנ"ך - והוא
במלכים
יתקלס
ורזנים
משחק
לו
הוא
לכל־מבצר
ישחק
ויצבר
עפר
וילכדה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהוּא֙
בַּמְּלָכִ֣ים
יִתְקַלָּ֔ס
וְרֹזְנִ֖ים
מִשְׂחָ֣ק
ל֑וֹ
ה֚וּא
לְכָל־מִבְצָ֣ר
יִשְׂחָ֔ק
וַיִּצְבֹּ֥ר
עָפָ֖ר
וַֽיִּלְכְּדָֽהּ:
(חבקוק פרק א פסוק י)
וְהוּא
בַּמְּלָכִים
יִתְקַלָּס
וְרֹזְנִים
מִשְׂחָק
לוֹ
הוּא
לְכָל־מִבְצָר
יִשְׂחָק
וַיִּצְבֹּר
עָפָר
וַיִּלְכְּדָהּ:
(חבקוק פרק א פסוק י)
והוא
במלכים
יתקלס
ורזנים
משחק
לו
הוא
לכל־מבצר
ישחק
ויצבר
עפר
וילכדה:
(חבקוק פרק א פסוק י)
והוא
במלכים
יתקלס
ורזנים
משחק
לו
הוא
לכל־מבצר
ישחק
ויצבר
עפר
וילכדה:
(חבקוק פרק א פסוק י)
תרגום יונתן:
וְהוּא
עַל
מַלכַיָא
מִתלָעַב
וְעַל
שִׁלטוֹנַיָא
מְחָיֵיך
הוּא
לְכָל
כְּרָך
תַּקִיף
מָעִיק
וְצָבֵיר
מִלֵיתָא
וְכָבֵישׁ
לֵיהּ
:
עין המסורה:
והוא
-
ח'
פסוקים
'והוא
הוא':
ראה
הו'
ח
,
ו.
והוא
-
ל"ג
ראשי
פסוקים:
בר'
טז
,
יב;
לג
,
ג;
וי'
כא
,
יג;
שו'
ג
,
יט
,
כד;
ש"א
יז
,
כג;
ש"ב
יז
,
י;
כג
,
כא;
מ"א
יט
,
ד;
מ"ב
ה
,
כה;
יש'
י
,
ז;
לד
,
יז;
מב
,
כב;
נג
,
ה;
יח'
יח
,
יא;
חב'
א
,
י;
זכ'
ו
,
יג;
תה'
ט
,
ט;
יט
,
ו;
עח
,
לח;
קל
,
ח;
איוב
יג
,
כח;
כא
,
לב;
כב
,
יח;
כג
,
יג;
לד
,
כט;
לז
,
יב;
דנ'
ב
,
כא;
דה"א
יא
,
כג;
דה"ב
כז
,
ה;
כח
,
ג;
לב
,
ל;
לג
,
ו.
מסורה גדולה:
ח'
פסו'
והוא
הוא
ונפק
אדומייא
ואי
מן
ברזלי
ישראל
שתון
ומקלס
ומטמר
.
רש"י:
והוא
במלכים
יתקלס
-
מתלוצץ
בהם.
וכל
לשון
'קלסה'
-
לשון
דבר
שנדברים
בו
,
יש
לטוב
ויש
לרע;
'פרלדיץ'
בלעז.
משחק
-
שְׂחוֹק;
כמו
"מִשמָר"
(בר'
מב
,
יז);
"מִסתָר"
(חב'
ג
,
יד).
לכל
מבצר
ישחק
-
אם
אויבו
במבצר
חזק
,
שחוק
לו.
ויצבר
עפר
[עליה]
-
ברוב
חיילותיו;
כל
אחד
נושא
משאו
עפר
,
והרי
היא
לפני
החומה
תל
גבוה
,
ונלחמים
בה
על
העיר.
והיא
שפיכת
סוללה
,
כי
כולן
מתורגמות
"יצבר
עלה
מליתא"
(ת"י
מ"ב
יט
,
לב
ועוד);
ואף
הוא
לשון
"מִלוא"
שהיה
בעיר
דוד
(ראה
מ"א
ט
,
טו)
-
הוא
תל
גבוה
שעל
ראשו
המגדל
בנוי
,
ושיפועו
משפע
לצדדין
,
וסביבות
מרגלותיו
חומה
נמוכה
להחזיק
העפר
מליפול.
ר' יוסף קרא:
והוא
במלכים
יתקלס
-
בדבר
זה
יהיה
משובח
,
שכל
הממלכות
תחת
ידו;
וכן
הוא
אומר
בירמיה
"והיה
הגוי
והממלכה
אשר
לא
יעבדו
אותו
את
נבוכד
נצר
(בנוסחנו:
נבוכדנאצר)
מלך
בבל
ואת
אשר
לא
יתן...
צוארו
בעול
מלך
בבל
בחרב
וברעב
ובדבר
אפקוד
על
הגוי
ההוא
נאם
יי'
עד
תומי
אותם
בידו"
(יר'
כז
,
ח).
ורוזנים
משחק
לו
-
שאימתו
מוטלת
על
כולם.
הוא
לכל
מבצר
ישחק
-
לפי
שיצבור
עפר
ויעשה
תל
גבוה
מן
המבצר
,
וישפוך
עליו
סוללה
וילכדה.
ראב"ע:
והוא.
יתקלס
-
מגזרת
"לעג
וקלס"
(תה'
מד
,
יד);
וכמהו
"לקלס
אתנן"
(יח'
טז
,
לא).
ויצבר
עפר
-
כאילו
הוא
צבר
כל
עפר
הארץ.
או
דרך
משל:
עפר
יצבר
,
ויקח
כל
מבצר.
ר' אליעזר מבלגנצי:
והוא
במלכים
יתקלס
-
ויתלוצץ
,
לשון
"קלסה"
(יח'
כב
,
ד).
משחק
לו
-
ששוחק
עליהם.
לכל
מבצר
ישחק
-
שלא
יוכל
לעמד
לפניו.
ויצבר
עפר
-
דומה
בעיניו
,
שאילו
היה
צובר
עפר
המבצר
,
אל
יספק
לשעלים
לכל
העם
אשר
ברגליו
(ע"פ
מ"א
כ
,
י);
כלומר:
בלא
מלחמה
,
אך
שיקח
איש
מלֹא
שעלו
מעפרה
,
ישפילוה
עד
ארץ
,
יגיעוה
עד
עפר
(ע"פ
יש'
כו
,
ה).
רד"ק:
והוא.
יתקלס
-
ילעג
להם;
וכן
"יתקלסו
בך"
(יח'
כב
,
ה);
"ויתקלסו
בו"
(מ"ב
ב
,
כג).
ולפי
שיתמיד
הלעג
עליהם
,
הנה
הוא
'מתפעל'
בלעג
בהם.
ויצבור
עפר
-
אסף
עם
רב
כעפר
,
וילכדה.
וכינוי
הה"א
-
לעיר
בצורה;
שהרי
זכר
מבצר
,
והיא
עיר
בצורה.
או
פירוש
ויצבר
עפר
-
למלא
החפירות
אשר
סביב
החומה.
ויונתן
תרגם:
"וצבר
מליתא"
,
והוא
תל
עפר;
מדברי
רבותינו
ז"ל
(ראה
ב"ב
נד
,
א):
מוליא
בנצא.
תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:
והוא
,
המלך
נבוכדנצר
,
במלכים
יתקלס
-
ילעג;
כמו
"ויתקלסו"
דאלישע
(מ"ב
ב
,
כג).
לכל
מבצר
גבוה
ישחק
-
לפי
שיצבור
עפר
ויעשה
תל
גבוה
יותר
מן
המבצר
,
ומתקן
עליה
סוללה
ונלחם
עם
המבצר
וילכדה.