תנ"ך - הלוא־אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא־לו עד־מתי ומכביד עליו עבטיט:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הֲלוֹא־אֵ֣לֶּה כֻלָּ֗ם עָלָיו֙ מָשָׁ֣ל יִשָּׂ֔אוּ וּמְלִיצָ֖ה חִיד֣וֹת ל֑וֹ וְיֹאמַ֗ר ה֚וֹי הַמַּרְבֶּ֣ה לֹּא־ל֔וֹ עַד־מָתַ֕י וּמַכְבִּ֥יד עָלָ֖יו עַבְטִֽיט: (חבקוק פרק ב פסוק ו)

טקסט וניקוד:

הֲלוֹא־אֵלֶּה כֻלָּם עָלָיו מָשָׁל יִשָּׂאוּ וּמְלִיצָה חִידוֹת לוֹ וְיֹאמַר הוֹי הַמַּרְבֶּה לֹּא־לוֹ עַד־מָתַי וּמַכְבִּיד עָלָיו עַבְטִיט: (חבקוק פרק ב פסוק ו)

טקסט בלבד:

הלוא־אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא־לו עד־מתי ומכביד עליו עבטיט: (חבקוק פרק ב פסוק ו)

תיקון קוראים:

הלוא־אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא־לו עד־מתי ומכביד עליו עבטיט: (חבקוק פרק ב פסוק ו)

תרגום יונתן:
הֲלָא אִלֵין כּוּלְהוֹן עֲלוֹהִי מַתלָא יִטְלוּן וְשׁוֹעִי דְחוֹדיָן יֵימְרוּן לֵיהּ וְיֵימַר יֵי דְּמַסגֵּי נִכסִין דְּלָא דִילֵיהּ עַד אִימַתִּי אַתּ מְתַקֵיף עֲלָך תְּקוֹף חוֹבִין :

עין המסורה:
ישאו - ו' (בקמץ): וי' כ , יט , כ; במ' ז , ט; יש' ס , ו; יח' לו , ז; חב' ב , ו. ומליצה - ב': חב' ב , ו; מש' א , ו. ויאמר - ו' (רפין): מ"ב ט , יז; יש' מד , טז , יז; נח , ט; חב' ב , ו; תה' נח , יב. לא - לו - ה': ראה חב' א , ו.

מסורה קטנה:
ומליצה - ב'; ויאמר - ו'; לא - לו - ה'; ומכביד - ל'; עבטיט - ל'.

רש"י:
הלא (בנוסחנו: הלוא) אלה - אשר אסף אליו לעבדו , כלם עליו משל ישאו , ומליצה ישאו בפיהם בלשון חידות בשבילו. לו - כמו 'עליו'. ויאמר - האומר את מליצת החידה. הוי המרבה לא לו - זו היא המליצה: חבל על המרבה הון ומלכות ולא לו , כי יבאו מלכי מדי [ופרס] ויטלו הכל. עד מתי יהיה הולך ומרבה , ואינו אלא מכביד עליו משא עון כעב של טיט (בנוסחנו: עבטיט). 'עב' הוא לשון קורה כבידה , כמו שמצינו במשכנֵהּ דיחזקאל "צלעות הבית והעבים" (מא , כו); "ועב עץ" (שם , כה).

ר' יוסף קרא:
ומליצה חידות לו - הם הגוים שאסף אליו; הם ילעיגו עליו וימשלו משלים וחידות בשבילו. ויאמר: הוי המרבה קיניין שאינו שלו , כְּזה נבוכד נצר ששלל ניכסי כל האומות ולקח כלי בית המקדש. ומכביד עליו - עושר כבד; שימות היום או למחר , ויהיה עב טיט (בנוסחנו: עבטיט).

ראב"ע:
הלא (בנוסחנו: הלוא). ובדרך מליצה - כמו "המליץ" (בר' מב , כג) , יליצו לו החידות , שהם נסתרות. הוי המרבה לא לו - זהו "לרשת משכנות לא לו" (חב' א , ו). אמר יפת , כי טעם ומכביד עליו - כמשוגע שישליך על עצמו הטיט. והנגיד אמר , שיוסיף לבנות משכן , ולא יצילנו. ובאה מלת עב טיט (בנוסחנו: עבטיט) כדרך "כל רבים עמים" (תה' פט , נא).

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
הלא (בנוסחנו: הלוא) אלה כלם - פירוש: הלא כל אילו הגוים שיקבץ אליו (ראה לעיל , ה) , עליו משל ישאו , ומליציו , כמו "מליציי ריעיי" (איוב טז , כ) - חידות מגידין לו. ויאמרו על נבוכדנצר: הוי המרבה לא לו עד מתי , ומכביד עליו עב טיט (בנוסחנו: עבטיט) - כמו 'טיט עב'.

ר' אליעזר מבלגנצי:
הלא (בנוסחנו: הלוא) אלה - הגוים והעמים שאסף וקיבץ אליו (ראה לעיל , ה) , כלם עליו משל זה ישאו. ומליצה זו שיליצו לו - חידות היא בעיניו , ולא ישים אליה לב. ויאמר - המושל עליו , באספו גוים ועמים אליו ולא ישבע (ראה לעיל , ה): הוי המרבה ממון שאינו שלו! עד מתי הוא מרבה והוא מכביד על עצמו עבטיט? והיה לו לשְׂבּוע!

רד"ק:
הלא (בנוסחנו: הלוא) אלה כלם - אלה הגוים כולם שאסף אליו , כשיבא שברו ישמחו במפלתו וישאו כולם עליו משל. ומליצה חידות לו - וישאו עליו מליצה , ומשל המליצה וחידותיה הם בעבורו. ויאמר - וזהו המשל והמליצה שיאמר כל אחד מהם עליו: הוי המרבה לא לו! - הוי לזה שהיה מרבה נכסים רבים מאשר לא לו , שהיה שולל גוים רבים (ראה להלן , ח)! עד מתי - וכי היה סבור שלעולם היה עומד בידו וביד זרעו?! ומכביד עליו עבטיט - היה מכביד עליו ממון רב , שהוא עליו כמו טיט עב שיהיה מכביד על גופו , כי הוא טיט ועפר; וממונו גם כן יהיה עב. עבטיט - מלה אחת ופירושה כשתי מלות: 'עב טיט' כמו 'טיט עב'; וכן "כל רבים עמים" (תה' פט , נא) - 'כל עמים רבים'; "בירקרק חרוץ" (תה' סח , יד) - כמו 'בחרוץ ירקרק'. והנגיד פירש ומכביד עליו עבטיט - שיוסיף לבנות משכן , לא יצילנו. ואדני אבי ז"ל פירש: הלא יחשב כי סופו לקבר יהיה?! זהו עד מתי. ומכביד עליו עבטיט - על קברו יכבידו טיט עב. ויונתן תרגם דרך משל: "עד אימתי את מתקיף עלך תקוף חובין".

ר' יוסף כספי:
ומליצה חידות לו - כלומר: וישאו מליצה וחידות. עבטיט - מלה מורכבת , וענינו מובן.

תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:
הלא (בנוסחנו: הלוא) אלה - הגוים שכבש ואסף , כולם ישאו עליו משל ומליצה , וחידות יאמרו לו - כלומר: עליו. ומה מליצה וחידות יאמרו עליו? שיאמר - כל אחד ואחד: הוי לו למלך בבל שהיה חומס ומרבה ממון שאינו שלו! עד מתי אינו שבע מלחמוס ומלגזול , ועד מתי מכביד עליו עובי הטיט - שכל מה שחומס וגוזל עתיד לקבל ממנו פורענות.
ריכוז קישורים